תיאום לקוי ומחסור במפקחים: כך נעלמים נערים מעיני הרשויות

מקרה הנער מחדרה עורר את התהייה כיצד במשך 14 שנה היה חסר מידע אודותיו ברישומי רשויות החינוך והרווחה. בינתיים מאשימות הרשויות זו את זו, וייתכן כי הבעיה טמונה בעובדה כי על כל כ-90 נושרים מבתי ספר אחראי רק נציג אחד של משרד החינוך

צילום: צלמי וואלה!NEWS וחדשות ערוץ 2, עריכה: יוסי אלטר

700 קציני ביקור סדיר בלבד אמורים לעקוב אחר 61 אלף תלמידים שנמצאים בהליכי נשירה מבית ספר או שכבר נשרו – נתון זה, שלפיו אדם אחד אחראי על גורלם של כמעט כ-90 תלמידים, עשוי לענות על השאלה שהתעוררה בשבוע האחרון – כיצד הנער בן ה-14 בחדרה לא היה מוכר לרשויות הרווחה והחינוך במשך שנים?

עיריות חדרה ונתניה, משרד הרווחה ומשרד החינוך מאשימים זה את זה באי-סנכרון והתאמה של נתונים ומידע. במשרד הרווחה טענו אתמול (ראשון) כי משרד החינוך לא העביר דיווח; בעיריית חדרה האשימו את עיריית נתניה שלא שלחה לנער זימון לכיתה א' והעבירה להם את הידיעה; יתר הרשויות ביקרו את משרד הפנים על כך שהוא אינו מסונכרן עם הרשויות והמשרדים השונים.

לקריאה נוספת:
פרסום ראשון: הורי הנער מחדרה שוחררו בזכות תמונה משפחתית בים
נער מתחת לרדאר: הרשויות לא הבחינו בבן 14 שחי כל חייו בבידוד
מתחילים בשיקום: שירותי הרווחה בחדרה ייפגשו עם הורי הנער

עוד בוואלה! NEWS

הזמן המושלם להתכונן לקיץ הבא: הג'ל שמעלים את סימני המתיחה

לכתבה המלאה
הנער מחדרה (צילום: ערוץ 2)

לכל ילד שנולד בישראל כמה תחנות בחיים שבהן הוא נרשם במסמכי הרשויות השונות. התחנה הראשונה היא משרד הפנים. מיום לידתו בבית החולים הוא נרשם אוטומטית במשרד הפנים ומקבל תעודת לידה ודמי לידה. הנער א' בן ה-14 אכן נולד בישראל ונרשם במשרד הפנים. לאחר הלידה, מדווח משרד הפנים אוטומטית לביטוח הלאומי, התחנה השנייה, כדי שהוריו יקבלו קצבת ילדים מרגע לידתו ועד גיל 18.

לפי דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות – התחנה השלישית – מקבל מידע מדי חודש על תינוקות שנולדו, אך אינו מעביר אותו לתחנות טיפות חלב. לפיכך, בתחנות אין מידע שוטף על התינוקות שנולדו. כל יולדת אמנם מקבלת ייעוץ והדרכה בבית החולים, אך אם היא בוחרת שלא לפנות לתחנות, נציגיהן לא יידעו על קיומם של התינוקות. בנוסף לכך, גם אם לתחנות טיפות החלב יש מידע על התינוקות, לא ברור בכלל מה הם עושים בכוח הדל שיש להם, כשתינוק לא מגיע לטיפול.

התחנה הבאה היא מערכת החינוך, שבה מונהג חוק לימוד חובה מגיל שלוש. הרשות המקומית שולחת להורי ילדים שנמצאים בתחומה הודעה ודורשת לדעת לאיזה בית ספר או גן נרשמו. אם הורי הילד לא נענים לזימון, מתעוררת בעיה.

החדר שבו שהה הנער (צילום: שלומי גבאי)

לפי חוק חינוך חובה, ילד לא יכול שלא להיות רשום לבית ספר. כשזה קורה, אחראית מחלקת החינוך ברשות המקומית להפעיל את קציני ביקור סדיר ליצור קשר עם המשפחה. אם עולה קושי ביצירת הקשר עם המשפחה ובטיפול הילד, אנשי המחלקה אמורים לפנות למשרד הרווחה ולדווח על כך.

משרד הרווחה, בתורו, יבדוק מדוע נוצר הקושי ביצירת הקשר עם ההורים, איך הוא יכול לסייע למשפחה והאם טובת הנער נפגעת או לא. הנחת המוצא היא שנער לא יכול להיות מחוץ למערכת חינוך ללא ידיעת המערכת עצמה.

בחדרה מטילים את האחריות על נתניה

אתמול התקיימה פגישה בין מנכ"ל עיריית חדרה לגורמי החינוך כדי לתחקר ולהבין מדוע לא הועבר דיווח כמתבקש לשירותי הרווחה מאף גורם בקהילה. בסוף התחקור הופנתה אצבע מאשימה לעבר משרד הפנים, ונקבע כי הוא אינו מסונכרן עם שאר הרשויות והמשרדים.

בשיחה עם וואלה! NEWS הסבירה זיוה טפירו, מנהלת לשכת הרווחה בחדרה, איך נוצר המצב שבו אי-נוכחות הילד במערכת החינוך נפלה בין הכיסאות. "כשילד עולה לכיתה א', הוא מקבל זימון לבוא ולהירשם לבית הספר. אותו נער עלה לכיתה א' בעיר נתניה" (המשפחה עברה מנתניה לחדרה בשנת 2009, כשהיה א' בן שש וחצי, ד"י).

המשפחה עברה לחדרה מנתניה ב-2009. דירת המשפחה (צילום: שלומי גבאי)

"אלא שבמעבר בין נתניה לחדרה משהו לא בוצע כהלכה", מסבירה טפירו. "אם הוא לא עלה לכיתה א' בנתניה, הרשויות בנתניה היו צריכות להתריע בפנינו על זה", אמרה. "עוד מעט תתכנס פגישה עם המנכ"ל כדי להבין איך לא ידענו על זה ולהבין איך בתפר, הנושא הזה לא עלה ולא זוהה. עיריית נתניה הייתה אמורה לשלוח למשפחה זימון להגיע ולהירשם לכיתה א' ואם הילד נעדר, עליה לדווח לרשויות הרווחה על כך". בעיריית חדרה פנו לעיריית נתניה בנושא, אך טרם קיבלו תשובה.

מיכל שחף, דוברת עיריית נתניה, אמרה לוואלה! NEWS כי אין בידיהם תשובות על כך, מאחר שהמקרה אירע בשנת 2009. "לא הגיעה אליי ידיעה אם הילד קיבל זימון או לא, את מדברת איתי על משהו משנת 2009 ואני לא יודעת אם הסיפור נכון או לא נכון. אין לנו עדיין תשובות, המשפחה לא הייתה מוכרת לרווחה באותם ימים".

"בין שמדובר בטיפת חלב, ובין שמדובר במערכת חינוך חובה. חוק חינוך חובה אמור להבטיח שילדים עד גיל 18 לא ילכו לאיבוד"

הוריו של הנער אמנם עברו בשנת 2009 מנתניה לחדרה, השנה שבו היה אמור לעלות לכיתה א', אך גם לפני כיתה א' היו אמורות הרשויות בנתניה לבדוק מה עלה בגורלו, שכן הוא לא נרשם למוסדות החינוך שלה, על פי חוק חינוך חובה. "יש במדינת ישראל רשתות הגנה, כל הילדים אמורים להיות חוסים תחתן", מסבירה ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד.

"בין שמדובר בטיפת חלב, ובין שמדובר במערכת חינוך חובה. חוק חינוך חובה אמור להבטיח שילדים עד גיל 18 לא ילכו לאיבוד. מערכות החינוך והרווחה אמורות לתת לילדים חינוך ובריאות, והן אמורות להבטיח שכל ילדי ישראל יהיו תחת רשת ההגנה של המדינה, גם אם הם במצב של מצוקה או התעללות במקום שאמור להגן עליהם", אמרה.

וינדמן סבורה כי אף אחד לא חיפש אחר הנער א' וכי ההורים עברו מנתניה ולא רשמו את הילד במסגרת חינוכית. "אפשר לשאול ולבדוק מה קרה במערכת הבריאות: האם הוא היה אי פעם בטיפת חלב?", תהתה. "המערכות חייבות לתקשר אחת עם השנייה ובעידן שלנו זה לא חייב להיות כל כך מסובך. יש מחשוב כל כך מתקדם, לא ייתכן שילד מקבל קצבת ילדים ואי אפשר לעשות את הצלבת הנתונים הזאת. המחשבה שילד יכול ללכת לאיבוד במדינה כל כך קטנה כמו מדינת ישראל מדאיגה".

מה בין הנער מחדרה להיעלמות רוז פיזם

בשנת 2008 זעזעה פרשת רצח רוז פיזם, בת הארבע וחצי, את ישראל. משפחתה הסתירה את דבר הירצחה במשך שלושה חודשים. כמו במקרה של הנער מחדרה, גם במקרה של הילדה רוז, עברו ההורים דירה ולמעשה אף אחד לא חיפש אחריה עד שקרובת משפחה התקשרה למועצה לשלום הילד. קרובת המשפחה סברה כי היא נמצאת במסגרת חינוכית שהיא לא יודעת עליה, ורק לאחר מכן החלו החיפושים אחר רוז, שבסיומם נמצאה במזוודה בנחל הירקון.

מעבר הדירה הקשה על איתורה. פיזם

מנכ"לית המועצה לשלום הילד שואבת אופטימיות מחוק חינוך חובה, שכיום חל מגיל שלוש, ומכך שעד גיל זה אמורים הילדים להיות תחת מעקב של טיפת חלב. "המערכות הפיקוחיות ההגנתיות קיימות. הן רק צריכות להיות פרו-אקטיביות ולתקשר אחת עם השנייה, כדי שילדים לא ייעלמו מתחת לרדאר. מעבר דירה במדינה קטנה כמו שלנו לא צריך להוות מכשול, אנשים עוברים דירה כל הזמן".

וינדמן תקפה את הקביעה כי משרד הפנים לא היה מסונכרן עם שאר הרשויות לגבי הנער מחדרה. "לא צריך אלגוריתם מורכב מדי בשביל שיהיה אפשר להצליב נתונים בין הביטוח הלאומי, משרד הפנים ומערכת החינוך והבריאות. צריך להצליב מול נתוני רישום של בתי ספר, גם במקרה של מעבר דירה. אני מניחה שהילד הזה מקבל קצבת ילדים כמו ילדים אחרים ושהוא רשום בביטוח הלאומי. הרישומים קיימים, אך יכול להיות שאף אחד לא עשה את ההתאמה, חיפש את הילד וקישר אותו עם קצין ביקור סדיר שידווח למשרד הרווחה".

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

לפי נתוני המועצה לשלום הילד לשנת 2016, מתוך כ-1.6 מיליון תלמידים ברחבי ישראל כ-61 אלף ילדים במדינת ישראל מטופלים על ידי 700 קציני ביקור סדיר של משרד החינוך בשל בעיות נשירה והתנתקות ממערכות החינוך. נתונים אלו אינם כוללים נשירה סמויה, שאינה מדווחת לרשויות. 64% (39 אלף) מהם יהודים, 26.9% (16 אלף) ערבים, 2.7% דרוזים (1,660) ו-6.4% (3,664) מוגדרים אחר.

5,000 ילדים בדואים בני שלוש וארבע – ללא מסגרת חינוכית

אלפים הזדעזעו ממקרה הנער בחדרה, שהרשויות לא ידעו על אודותיו. אך במגזר הבדואי יש כ-5,000 ילדים בני שלוש וארבע ללא מסגרת חינוכית. נתון זה הוצג במאי האחרון בוועדת החינוך, בראשותו של ח"כ יעקב מרגי (ש"ס). הסיבה העיקרית לכך היא מחסור במסגרות חינוכיות ביישובים הבדואיים.

ח"כ מרגי אמר כי מדובר באות קלון על מצחה של החברה הישראלית והממשלה, והוסיף כי כל משרד מגלגל את האחריות למשרד אחר. יוזם הדיון, ח"כ טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת), הסביר כי אלפי ילדים מהמגזר הבדואי חיים ללא כל מסגרת חינוכית בגלל המרחק של הגנים ממגורי המשפחות. דבר שלטענתו מהווה חסם משמעותי לרישום הילדים למסגרות החינוכיות. נציגת משרד החינוך בדיון הסבירה אז כי המשרד אישר כ-97 כיתות גן יבילות ושיש לכך הרשאות תקציביות, אך הוא אינו יכול להציב את המבנים משום שהדבר נמצא תחת אחריות הרשויות המקומיות.

(עדכון ראשון: 21:53)

רכביהם של המשפחה בחדרה (צילום: שלומי גבאי)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully