פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פנייה ליועמ"ש: "התיעוד של ברגותי - הפרת זכויות שמחייבת חקירה"

      מרכז עדאלה פנה למנדלבליט בקריאה לפתוח בחקירה אחרי התיעוד שפורסם מתאו של מנהיג שביתת האסירים הפלסטינים. בארגון מסבירים בין היתר כי מדובר בשימוש לרעה בסמכותם של גורמי שב"ס ובהפרה של חוק הגנת הפרטיות

      פנייה ליועמ"ש: "התיעוד של ברגותי - הפרת זכויות שמחייבת חקירה"
      צילום: שירות בתי הסוהר

      (בווידאו - התיעוד שפרסם שב"ס מתאו של ברגותי)

      "לשב"ס אין סמכות לבצע פיקוח באמצעות התקנת מצלמות בתאו של אסיר, מלבד כאשר קיים סיכון לחייו ולצורך שמירה על שלומו, בטח שלא כדי לפרסם ולהפיץ את הצילומים לאמצעי התקשורת ולציבור", כך טוענים במרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל ובוועד לענייני האסירים הפלסטינים, במכתב שנשלח בשבוע שעבר ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. במכתב הם דורשים לפתוח בחקירה פלילית בגין צילום ופרסום הסרטון שמתאר את מנהיג שביתת האסירים, מרואן ברגותי, אוכל חטיף "טורטית" בתא השירותים במהלך שביתת הרעב. הסרטון הופץ לכלי התקשורת מטעם השר לבטחון פנים, גלעד ארדן.

      "התנהלות זו של גורמי שב"ס בלתי חוקית, מפרה באופן בוטה את זכויותיו החוקתיות של האסיר ומחייבת פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין של האחראים לצילום ולפרסום הסרטון", נטען במכתב. "צילום ופרסום הסרטון על ידי שב"ס נעשו מתוך מניעים פסולים במטרה להשמיץ ולהשפיל את האסיר ברגותי, אשר מוביל את שביתת הרעב של האסירים, ולפגוע בתדמיתו בקרב הציבור".

      עוד בנושא
      אפקט בומרנג: בשב"ס דחפו לברגותי טורטית - והפכו אותו לקדוש מעונה
      השיטה של שב"ס: הגנבת "טורטיות" תמורת שקט תעשייתי
      שחרור בעסקת חטיפים: הרשת צוחקת על ברגותי והטורטית

      תיעוד של מרוואן ברגותי אוכל בתאו בזמן שביתת האסירים, מאי 2017 (מערכת וואלה! NEWS , שב"ס)
      "הפרת זכויות שמחייבת בפתיחת חקירה פלילית". תיעוד שב"ס שהופץ מתאו של ברגותי

      בעדאלה מסבירים כי מדובר בהפרה לסעיפים 280 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בגין השימוש לרעה בסמכותם של גורמי שב"ס, אשר יש בהם כדי לפגוע בזכויותיו החוקתיות של האסיר; הפרת סעיף 284 לחוק העונשין, שכן מדובר בהפרת אמונים של עובד ציבור במילוי תפקידו, וכן הפרה לסעיף 287 בעניין הפרת הוראה חוקית. זאת ועוד, סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובע כי דין הפגיעה במזיד בפרטיותו של האדם הוא מאסר של חמש שנים.

      הימצאותו של אדם בבית סוהר אינה שוללת ממנו זכויות יסוד, אומרים בעדאלה. "אין בעובדת המאסר בלבד כדי לשלול ממנו זכות כלשהי, אלא כאשר הדבר מחויב ונובע מעצם שלילת חופש התנועה ממנו, או כאשר מצויה על כך הוראה מפורשת בדין". כחלק מזכויות אלה אשר אין לפגוע בהם בשם שלילת חירותו של האסיר, עומדת הזכות החוקתית לפרטיות, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר הופרה כאן ומהווה מעשה אסור.

      השר גלעד ארדן בתדרוך לעיתונאים הערב בכלא מעשיהו 7 במאי 2017 (מאצ'י הוף )
      "התנהלות לא חוקית שנועדה להשפיל אסיר". ארדן (צילום: מאצ'י הוף)

      כמו כן, נטען כי סעיף 9(3) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 אוסר על רשות ציבורית למסור מידע על אודות הפרט שיש בו משום פגיעה בפרטיותו. סעיף 2(3) לחוק הגנת הפרטיות רואה פגיעה בפרטיות "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" וסעיף 2(4) "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו". במקרה הזה יש בסרטון כשלעצמו כדי לפרסם פרטים על אודות עניינו האישיים של האסיר, עניינים הנוגעים לצנעת חייו האישיים והתנהגותו ברשות היחיד.