פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלחץ החרדים: הממשלה תקדם חוק עוקף בג"ץ לביטול הכרה בגיורים פרטיים

      שנה אחרי שבית המשפט העליון ניפץ את מונופול הרבנות וקבע כי על המדינה להכיר בגיורים אורתודוקסיים פרטיים, הוגש למזכירות חוק ממשלתי לביטול ההחלטה. רבנים בציונות הדתית תוקפים: "החוק נועד להעמיק מצב קיים – יש יהודי סוג א' ויהודי סוג ג'"

      בלחץ החרדים: הממשלה תקדם חוק עוקף בג"ץ לביטול הכרה בגיורים פרטיים
      צילום: ערן גילווארג, עריכה: אוהד פיטר

      (בווידאו: מיזם "גיור כהלכה" כאלטרנטיבה לרבנות, בשנה שעברה)

      חוק ממשלתי עוקף בג"ץ לביטול ההכרה בגיורים אורתודוקסיים פרטיים: למזכירות הכנסת הוגש אמש (רביעי) תזכיר חוק ממשלתי מטעם משרד הפנים שנועד לעקוף את פסיקת בג"ץ מלפני כשנה, שלפיה המדינה תכיר בגיורים אורתודוקסיים פרטיים. לפי התזכיר, יחוקק חוק חדש בשם "חוק גיור ממלכתי בישראל", שיאפשר הכרה ממשלתית אך ורק בגיורים שנערכים במסגרת מערך הגיור הממלכתי.

      לחוק החדש שתי מטרות מרכזיות. הראשונה, לפי התזכיר, היא לעגן בחקיקה את קיומו של מערך הגיור הממלכתי, שהוקם מכוח החלטות הממשלה, ואת פעילותו על פי העקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה שאימצה את דוח ועדת נאמן. המטרה השנייה היא "לקבוע כי גיור שנערך בישראל יהיה מוכר לעניין הוראות כל דין רק אם נערך על ידי מערך הגיור הממלכתי, ולא תינתן כל נפקות חוקית לגיור שנערך בישראל שלא על ידי מערך הגיור הממלכתי".

      החוק יקודם לאור דרישות המפלגות החרדיות. החלטת בג"ץ בשנה שעברה אילצה את המדינה להכיר בגיורים אורתודוקסיים פרטיים לצרכי רישום אוכלוסין ולצרכי חוק השבות, ללא התייחסות להכרה בגיורים אלה מטעם הרבנות. מיד אחרי שהתקבלה היא עוררה את זעמן של המפלגות החרדיות, של הרבנים הראשיים ושל ממסד הרבנות הראשית כולו. אם תקודם הצעת החוק, לא יוכרו הגיורים האורתודוקסיים הפרטיים - והמצב ישוב לקדמותו.

      לקריאה נוספת:
      וואלה, הבנתי: האם מערך הגיור העצמאי מציג אלטרנטיבה אמיתית?
      בשל מכרז מחמיר של הרבנות: המדינה לא ערכה ברית מילה למתגיירים
      "לאשר את הגיורים": המסמך שחושף את המתיחות בין הרבנים הראשיים

      בית הדין הרבני הגדול לערעורים, הרבנות הראשית לישראל. ירושלים אפריל 2016 (רוני כנפו)
      החלטת בג"ץ עוררה את זעם הממסד הדתי. הרבנות הראשית (צילום: רוני כנפו)

      הצעת החוק מגיעה גם על רקע הקמתו בשנתיים האחרונות של מערך בתי דין אורתודוקסיים פרטיים. הם הוקמו על ידי שורה של רבנים מובילים בציונות הדתית, ובהם זקן רבני הציונות הדתית וראש ישיבת מעלה אדומים, הרב נחום רבינוביץ', רבה של שוהם הרב דוד סתיו, רבה של אפרת הרב שלמה ריסקין, הרב חיים אמסלם ועוד. בתי הדין החדשים נועדו בעיקר לקטינים שגיורם שנוי במחלוקת, אך בתי הדין הפרטיים רואים בהם "גיורים קלים יותר". זאת לעומת מדיניותו של מערך הגיור הממלכתי להחמיר בגיורים אלה, ולחייב את הורי הקטינים לעבור את הגיור אף הם.

      הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר עמותת "עתים", תקף את הצעת החוק ואמר כי מפלה. "הצעת החוק הזו, אשר מקודמת על ידי חבריה החרדים של הממשלה, היא למעשה נגד ההלכה. במשך מאות שנים פעלו במסגרת קהילות ישראל בתי דין שונים, עם גישות הלכתיות שונות - חלקם מחמירים יותר וחלקם פחות. הצד השווה היה שלבסוף כולם הכירו בגיורים של כולם, מלבד מקרים יוצאי דופן ממש. הצעת החוק הזו נועדה להעמיק את המצב הקיים של יהודים סוג א' ויהודים סוג ב' - כאלה המוכרים על ידי מוסדות המדינה וכאלה שאינם מוכרים, למרות שהלכתית אלה ואלה שווים ביהדותם. זהו אבסורד מבחינה הלכתית ומבחינה אנושית".