"רק אחרי שאמא מתה, מצאתי את המכתבים האלה בתיק שלה. היא לא נתנה לי לראות אותם לפני כן. זה היה מאוד קשה", מספרת לוואלה! NEWS רבקה גורנשטיין. היא לא הכירה את אחיה אדיק ונולדה שנים אחרי שנרצח בידי הנאצים עם סבו וסבתו, והוא רק בן שבע. כל מה שנשאר לה הוא מכתב בכתב ילדותי שמצאה בעזבון של אמה. מזכרת אחרונה מהאח שלא פגשה, מסבה וסבתה. "פתאום הרגשתי אילו אנשים הם היו. מה היה האופי שלהם. הכל שם דרך האותיות האלה, הכל שקוף".
ארבעה מכתבים אחרונים. ארבע טרגדיות, הדים שנישאים מעל גלי הזמן ומסגירים את העולם הפנימי של כותביהם. כמה מהם הבינו מה מתרחש וכתבו בייאוש קודר, אחרים עוד קיוו לשרוד ולהתאחד עם יקיריהם אחרי המלחמה.
ולבני המשפחה שהותירו אחריהם ושרדו, מדובר בסימן חיים אחרון, בצעקה אחרונה לפני שקולם נדם. הם שומרים את המכתבים קרוב אליהם, כדי לזכור. לזכור ולא לשכוח.
"התקווה נגוזה. אני מצטערת שעיני לא יראו אתכם שוב לעולם"
רגע לפני שגורשה עם אחותה ובנה בן השלוש מגטו קישינב לצעדה ארוכה בכפור, הספיקה אידה גולדיש להבריח מכתב לאחותה. "אל תספרי לאמא את האמת משום שהיא כה נוראית. לו רק פעם אחת, לזכות לראותכם שוב, ואז - שיקרה הגרוע ביותר. היו שלום יקיריי". אידה ובנה לא שרדו את הצעדה.
למכתב המלא לחצו כאן
"סבלתי מאוד, היום או מחר ייקחו אותי למחנה"
מעט לפני גירושה מבלגרד הפקידה רגינה קנדט מכתב בידי שכנתה הנוצרייה שיועד לבעלה. "עמדתי בסבל מפני שהאמנתי באלוהים הטוב ומפני שאהבתי הגדולה לך, מוצ'יק, נתנה לי כוח. יש לי הרגשה שנשוב להתראות". היא נרצחה יחד עם כלתה ונכדה בן השש במחנה סיימישטה.
למכתב המלא לחצו כאן
"חבל שאינני יכול להיות אתך עכשיו"
יעקב שוורץ נפרד מאחותו רחל וכך כתב לה לפני מותו: "אני מצטער על כך ששוב את נוסעת לעולם הגדול בלעדיי. סערת המלחמה המתחוללת בעולם, לא רק לאחד קלקלה את התוכניות". רחל סגל, אחותו סיפרה לוואלה! NEWS: "כל הזמן החזקתי את המכתב קרוב".
למכתב המלא לחצו כאן
"אמא ואבא יקרים, אני מנשק אתכם חזק חזק"
אדיק טונקונוגי, בקושי בן שבע, רק החל ללמוד לכתוב, אך המכתבים הקצרים ששלח להוריו בכתב ילדותי הפכו לעדות אחרונה ממנו. הוא נרצח במהלך הפלישה הגרמנית עם סבו וסבתו. הוריו ניסו לשווא לגלות מה עלה בגורל בני המשפחה. רק לאחר תבוסת הגרמנים, קיבלו מכתב קצר בו הוסבר להם שהנורא מכל קרה: כל תושבי העיירה היהודים פרט לשישה נרצחו. המכתב של אדיק הפך למזכרת אחרונה ממנו.
למכתב המלא לחצו כאן
המכתבים פורסמו כחלק מהתערוכה המקוונת של יד ושם "עוד נשוב וניפגש" ובה מכתביהם האחרונים של יהודים שנרצחו בשואה שנכתבו בשנת 1941. מכתבים אלו הגיעו ליעדם שנים אחרי שנכתבו, ומהווים זיכרון אחרון ממי שלא שרדו את התופת ונספו בשואה. המכתבים בתערוכה נשלחו מפולין, לטביה, צרפת, אוסטריה, אוקראינה, יוגוסלביה ורומניה, חלק מהמכתבים נשלחו אל מחוץ לאירופה וכך שרדו. כל מכתב, אגרת וגלויה חושפים בפנינו את עולמם הפנימי ואת גורלם של יהודים בשואה, אלו שלא שרדו כדי לתת עדות חיה. אצל רבים ממקבלי המכתבים הייתה זו דרישת שלום אחרונה מהבית והמשפחה שהותירו מאחור, מסריהם האחרונים של היקרים להם מכל, ואותם הם תרמו ליד ושם למשמרת עולם. תערוכת המכתבים המלאה של יד ושם זמינה באתר האינטרנט של יד ושם בעברית ובאנגלית.
