שלוש שנים וחצי אחרי, ארצות הברית קיימה את איום הקו האדום כלפי השימוש של סוריה בנשק כימי נגד אזרחיה. אלא שמי שאישר את התקיפה נגד משטרו של בשאר אסד לא היה ברק אובמה, זה שהציב את הרף עוד בתחילת ההתקוממות, אלא יורשו ומבקרו הבולט דונלד טראמפ, שהתנגד בספטמבר 2013 להתערבות בסוריה ואמר כי נדרש אישור של הקונגרס, הפציץ בסיס אווירי של המשטר בתום התייעצויות שנמשכו כמה שעות, מבלי שהיה דיון כלשהו בהשתתפות המחוקקים בגבעת הקפיטול.
ההחלטה הדרמטית של טראמפ היא כמעט ההפך המוחלט לתהליך קבלת ההחלטות של אובמה, שמורשתו ההיסטורית הוכתמה בעקבות זאת ולא תימחק, במיוחד אחרי הלילה הזה. עשרות טילי השיוט, ששוגרו מהים התיכון לעבר הבסיס שממנו יצאה המתקפה הקטלנית באידליב, עשו את דרכם בזמן שנשיא ארצות הברית נמצא הרחק ממרכז העצבים בוושינגטון, באחוזתו המפוארת במאר א-לגו שבפלורידה. אובמה, לעומתו, התחבט ארוכות בסוגיה, ניסה לגייס בעלות ברית שסירבו לתת יד ונעתר לשכנועים מצדו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
ההסכם שנחתם להשמדת מצבורי הנשק הכימי התקבל אז בחיוב מצד רבים בקהילה הבינלאומית, שהתעייפה מסכסוכים במזרח התיכון אחרי המלחמה הכושלת בעיראק (למען הגילוי הנאות, גם על ידי כותב שורות אלו). אלו שסברו כי אי אפשר לסמוך על אסד ועל פוטין שימלאו את מחויבותם בהסכם צדקו בדיעבד, אחרי שהמשטר המשיך להשתמש בגז כלור נגד אזרחים ומורדים - וביום שלישי שוב בסארין, אותו גז עצבים שהרג מאות אנשים בפרברי דמשק ב-2013.
עוד בנושא:
גורמים בארה"ב: נבחנת מעורבות רוסיה במתקפה הכימית באידליב
מדבדב: "היינו רחוקים סנטימטרים מעימות צבאי עם ארצות הברית"
טראמפ זיהה את "השקר" של פוטין - ורוסיה עומדת בפני מבחן
עבור טראמפ זה היה מספיק כדי לעשות סיבוב פרסה, אחרי שהביע חיבה שנויה במחלוקת לאסד במהלך קמפיין הבחירות. הוא ראה בו שותף אפשרי למאבק בדאעש, עד שככל הנראה תמונות הילדים החנוקים ומלאי הקצף הכריעו את הכף, במהירות שאיש לא ציפה. ימים אחרי שבכירי ממשלו הבהירו כי חילופי המשטר בדמשק כבר אינם בעדיפות עליונה, נשיא ארצות הברית אמר שלשום כי "צריך לעשות משהו" עם אסד.
ה"משהו" הזה הוחלט במהלך דיונים בין הנשיא לבכירי ממשלו - שר ההגנה ג'יימס מאטיס, שר החוץ רקס טילרסון והיועץ לביטחון לאומי הרברט מקמאסטר. ללא הליכה במדשאות הבית הלבן, אלא לפני ארוחת ערב עם נשיא סין שי ג'ינפינג, טראמפ השיב את ארצות הברית למזרח התיכון, גם אם באופן מוגבל.
אין מדובר בניסיון לחילופי הממשל, ובמשרד ההגנה הבהירו כי זאת הייתה תגובה מידתית ובעיקר חד-פעמית, כל עוד אסד לא ינסה לבחון את סבלנותם שוב במתקפה כימית. למרות זאת, היה כאן מסר ברור של טראמפ כלפי פנים וחוץ. לעומת אובמה, הוא מימש את איומיו, תוך זמן קצר וללא התחשבות ברוסיה שעמה שאף לשקם את היחסים ולשתף פעולה בסוריה נגד דאעש. לקראת היעדים הרבים שהציב כלפי פנים, כמו ביטול רפורמת הבריאות של אובמה, קיצוץ מסים ומינוי שופט לעליון, טראמפ הוכיח כי הוא מסוגל לנקוט צעדים דרמטיים כדי לממש את תכניותיו.
כלפי חוץ, פרט לאזהרה החמורה שהעביר לדמשק, טראמפ כיוון היטב לשתי מדינות שהציב על הכוונת שלו - איראן וקוריאה הצפונית. הנשיא החריף את הרטוריקה כלפי המשטרים בטהראן ובפיונגינאג, שהמשיכו לבחון אותו בניסויי טילים ובהצהרות מתריסות. עתה, אחרי שמימש בזריזות את איומיו כלפי דמשק, סביר להניח שעלי חמינאי וקים ג'ונג און הבינו שהוא מוכן להפעיל כוח צבאי, גם כשאחת המעצמות - רוסיה - נמצאת בכל רחבי המדינה.
בעלות בריתה של ארצות הברית, שחששו כי היא עומדת לנטוש את הזירה הבינלאומית לחלוטין ולאפשר לרוסיה ולסין להשתלט עליה, קיבלו זריקת מרץ ובירכו בחום על המהלומה במשטרו של אסד. מי שהבטיח כי יתמקד באמריקה תחילה, הבהיר כי למרות זאת לא יאפשר למשטרים סוררים לבצע פשעים נגד האנושות ללא תגובה כלשהי.
בהשוואה לחוסר המעש של אובמה, זוהי כבר תפנית משמעותית במדיניות של המעצמה החזקה ביותר בעולם, גם אם ישנה צביעות לא מעטה בהזדעקות נגד נפגעי מתקפה כימית - לצד אדישות כשעשרות נהרגים בתקיפה קונבנציונלית.
(עדכון ראשון: 21:56)