כמיליארד הציפורים שחולפות בשמי ישראל מדי שנה, הפכו אותה לאחד מצירי הנדידה החשובים ביותר בעולם. התנועה באוטוסטרדה הזאת, עמוסה במיוחד בעונות המעבר. בסתיו נודדות הציפורים מאירופה לארצות החמות שבאפריקה, ובאביב הן נודדות בחזרה אל ארצות מוצאן באירופה. חלקן עוצרות למנוחה בישראל, אחרות נשארות לקנן בה ולהתחיל את העונה הנחשבת בקרב הצפרים למרתקת ביותר - עונת הרבייה המתרחשת באביב.
"בעונה הזאת נודדים בין היתר השקנאים, העגורים, עופות דורסים, מיני ברווזים, חופנאים, ציפורי שיר, משחפים ועד שלדגים גמדיים, ביצניות ולוחמים", סיפרה ענבר רובין, מנהלת התוכן וההדרכה באגמון החולה, על הציפורים שעוצרות ועוזבות בימים אלה את האגמון.
"הלוחמים חוזרים עכשיו מאפריקה וגם מהאגמון שבישראל לארצות אירופה. שם, הזכרים מחליפים את הלבוש שלהם לבגדי חיזור כאשר אין זכר אחד שדומה לאחר - הם יפהפיים. קוראים להם לוחמים, כי הם עושים מעגלי לחימה והמנצח זוכה בנקבות. לצערי הם לא נשארים כאן בקיץ כדי לקנן ואנחנו מפסידים את תצוגת האופנה המרהיבה שהם עושים עם בגדי החיזור שלהם".
עוד בוואלה! NEWS:
מ"אמריקה תחילה" ל"נשיא של העולם": מאחורי המהלך של טראמפ בסוריה
רח"ט מחקר בריאיון בלעדי: "לאסד עדיין יש יכולות כימיות-בילוגיות"
תושב חלחול מואשם בניסיון רצח מנהלת בית ספר בלוד על רקע לאומני
השבוע הופתעו אנשי אגמון החולה מלהקת הפלמינגו הנדירה בגודלה שנחתה בפארק הצפרות. בכל שנה מגיעים לאגמון פרטים בודדים של פלמינגו, אולם הפעם נחתה במקום להקה שמנתה 37 פרטים. אבל זאת לא הייתה ההפתעה היחידה שהכינו הציפורים המרהיבות לצפרים הנלהבים.
"בדרך כלל קבוצות הפלמינגו מגיעות בסתיו או בשלב מוקדם יותר של האביב. העובדה שהן נחתו כאן בשלב מאוחר יחסית של העונה, נתנה לנו את הזכות לראות אותן בצבעים ורודים עזים במיוחד", הסבירה רובין בהתרגשות. "הסיבה ללבוש הוורוד החגיגי הזה, היא שהפלמינגו נמצאים ממש לפני עונת הקינון, היא עונת החיזורים".
הפלמינגו עושה בימים אלה את דרכו מארצות אפריקה לאיראן ולטורקיה בהן הוא מקנן. ציר הנדידה שלו עובר מזרחה מישראל, אבל לעיתים ישנן להקות שסוטות מהנתיב ומגיעות לכאן. כשזה קורה, הן מעדיפות לנחות בבריכות עם מים מלוחים והמקום המועדף עליהן בארץ הוא בכלל בריכות המלח באילת.
"נראה לי שהרוחות, הגשם והעננים נתנו לנו מתנה גדולה והביאו אותם אלינו. הם הצטרפו לכאלף שקנאים שגם הם נחתו אצלנו היום. זהו גם יום ההולדת שלי, אז בשבילי המתנה הזאת היא נפלאה במיוחד", אמרה רובין ביום שני השבוע, ואתגרה את קהל השומעים שלה להתייצב למחרת בבוקר לסיור זריחה על מנת לחזות מקרוב בפסטיבל נדידת האביב של הציפורים.
התעוררתי ב-04:00 לפנות בוקר. כשיצאתי לדרכי לסיור הזריחה, החושך היה עדיין מוחלט ומהרדיו בקעה מוסיקה שנועדה לציפורי הלילה. יצאתי לחוות מקרוב את נדידת האביב, אבל הגשם והערפל שהצליפו על חלון רכבי הזכירו שהאביב והחורף נמצאים עדיין בעיצומם של מאבקי שליטה על הארץ הזאת.
עוד לפני שקו הרקיע החל להתבהר, טיפסנו על עגלת המסתור של פארק הצפרות באגמון החולה. למודי הניסיון הצטיידו בחצובות, משקפות ומצלמות עם עדשות טלסקופיות. אחרים, בעיקר אני, נאלצו להסתפק בעיני הנץ שלהם.
עגלת המסתור פילסה דרכה בחשיכה ושעטה למקום בו נצפתה יום קודם לכן להקת הפלמינגו הנדירה בגודלה, בתקווה להבחין בה לפני שהיא ממשיכה בנדידתה לאיראן. בין נוסעי עגלת המסתור היה יוסי אשבול, שמלבד לעדשה הטלסקופית המרשימה של מצלמתו שאורכה עולה על חצי מטר, נושא עמו 45 שנות ותק כצלם ושומר טבע.
"אנחנו יודעים בדיוק לאן השקנאים שראינו פה ממשיכים בנדידתם לדלתא של הדנובה. הפלמינגו חוזר בעיקר לאיראן", הסביר אשבול. "בעבר, לפני המהפכה שהייתה באיראן בשלהי שנות השבעים, האמריקנים שעבדו שם נהגו לטבע את הפלמינגו. בארץ מצאו כמה פעמים פלמינגו שעל רגליהם היו טבעות אמריקאיות שהעידו על מקום מוצאם. אבל זה היה לפני בערך ארבעים שנה והיום כבר לא מוצאים פלמינגו עם טיבועים שמעידים על כך. בשנים האחרונות נמצאו בארץ פלמינגו משמורה ליד איזמיר שבטורקיה. אני מניח שחלק מהפלמינגו שראינו אתמול הם בדרך או לאיראן, או לטורקיה, או אפילו לשמורת הקמראז' בצרפת שגם שם יש קינון של פלמינגו".
חזרנו למקום שבו נצפתה יום קודם לכן להקת הפלמינגו. למרבה האכזבה לא מצאנו אותם. היעדרותם גרמה לדיון ער לא רק בקרב נוסעי עגלת המסתור, אלא גם בקבוצות הווטסאפ של הצפרים. במוקד הדיון עמדה השאלה האם פלמינגו ממשיכים בנדידתם גם בשעות הלילה.
מויש הנהג, שגרר את עגלת המסתור באמצעות הטרקטור עליו נהג, זיהה לפתע פיצוי מפתיע להיעדרותו המאכזבת של הפלמינגו. במרחק של יותר מ-500 מטר מאתנו, שט לו על פני המים ברבור אחד ובודד.
"בעולם הצפרות יש מושג שנקרא 'מזדמן' ויש 'מזדמן נדיר'. הברבור הוא מזדמן נדיר בארץ", הסבירה רובין. "הברבורים מקננים ברוסיה, מזרח אירופה, מדינות סקנדינביה ויש אוכלוסיה ממש קטנה בטורקיה שלא אמורה לנדוד. כל השנה הם נעים בתוך אירופה. ישראל לא נמצאת אפילו בכיוון של מסלול הנדידה של הברבורים. הברבור הבודד הזה שהה בחורף בשמורת החולה, אבל בשמורה יש מים עמוקים שאותם הוא מעדיף. כאן, באגמון, המים הם רדודים".
למרות 45 שנותיו כצלם טבע, מצליח אשבול להתרגש ממראות נדידת עשרות אלפי העגורים שכבר הפכו לסמל האגמון, כמו ממראות נדירים בהרבה כדוגמת ביקורו של הברבור הבודד.
"יש לפעמים הפתעות כמו הברבור האחד והבודד שהגיע מהיכן שהוא, אבל מידי פעם אנחנו לא רואים אותם בלהקות, אבל רואים אותם לפעמים כבודדים או בקבוצות קטנות", אמר. "לפני ארבע שנים הייתה פה בשדות עמק החולה קבוצה של שישה או שבעה פרטים של ברבור מזמר. אז יש לפעמים הפתעות שמעוררות התלהבות אצל אנשי טבע, כמו הפלמינגו והברבור שעורר התרגשות גדולה. זאת עונה שהיא בהחלט מעניינת".
ישראל יושבת על אחד מצירי הנדידה החשובים בעולם. הסיבה העיקרית למגוון העשיר של מיני הציפורים המבקרות בארץ ולכמותן, נעוצה במיקומה של ישראל בצומת של שלוש יבשות. אירופה מצפון, אסיה ממזרח ואפריקה מדרום. בין יתר הסיבות, מככב גם המגוון הנופי העשיר של ישראל ביחס לשטחה הקטן. אף שצפרי ישראל מתרגשים לעיתים קרובות מביקורים מזדמנים של עופות שטעו בדרכם, בשנה האחרונה הופתעו אנשי אגמון החולה מהכמות החריגה של הציפורים שהגיעו למקום אחרי שסטו באופן דרסטי ממסלולן.
"השנה הגיעו אלינו ארבעה מינים של אווזים. היה לנו אווז לבן מצח שנחשב לחורף נדיר, היה לנו אווז קטן שהוא מזדמן נדיר ביותר, היה לנו אווז אחו שישראל בכלל לא מסומנת על מפת הנדידה שלו והיה לנו גם אווז אפור שהוא חורף נדיר עד נדיר מאוד", סיפרה רובין על העופות שהתארחו באגמון עד לשבועות האחרונים. "לא הייתה לנו מעולם שנה כזאת, שבה כל הארבעה נכחו בעת ובעונה אחת בחמשת אלפים הדונמים הקטנים של שטח האגמון".
רובין מתקשה להסביר את התופעה שנצפתה השנה. "כדי לתת לזה הסבר חד משמעי, צריך לעשות מחקר. אחד המחקרים מראה באופן כללי את ההשפעות של השינויים האקלימיים על הציפורים, אבל המחקר על הנושא הזה נמצא עדיין בחיתוליו" הסבירה.
"יש מחקרים שמראים למשל אזורי קינון שנפגעו בגלל שפריחה של צמח מסוים הקדימה את זמנה ועד שהציפורים הניזונות מהפרחים הללו מגיעות אליו, הפריחה מסתיימת והן סובלות כתוצאה מכך ממחסור במזון. גם ייבוש ביצות, שלוליות חורף או בריכות מים למיניהן על ידי האדם, יכול להשפיע על נדידת הציפורים. כל בית גידול שנהרס, מביא להיעלמות מינים שהיו זקוקים לו. כל שרשרת המזון נפגעת כתוצאה מפעולות כאלו. אני לא יודעת מדוע כל ארבעת מיני האווזים הגיעו למקום הקטן הזה בעת ובעונה אחת. אבל יכול להיות שבתי הגידול שלהם במדינות שמהן הם באו נפגעו והם פשוט החלו לבדוק אופציות אחרות".
