משבר תאגיד השידור הציבורי צפוי להגיע לסיומו לאור ההסכמות שהושגו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. המתווה דורש חקיקה בכנסת, שנמצאת בפגרה עד תחילת מאי ותכונס לישיבה מיוחדת, שכן תאריך היעד המקורי של תחילת שידורי התאגיד הוא 30 באפריל, והתאריך החדש הוא 15 במאי.
בשבועיים שבין המועד המקורי למועד המוסכם החדש יפעלו כרגיל ערוצי רשות השידור הערוץ הראשון בטלוויזיה ושידורי קול ישראל ברדיו. מ-15 במאי ועד נובמבר הקרוב יעלה תאגיד השידור לאוויר ויוגדר זמני, עד לבחירת הנהלה חדשה, באמצעות ועדת איתור בראשות שופט.
עד כה נקלטו במחלקת החדשות כ-150 עובדים, שיפוטרו באופן גורף. חלקם ייקלט בתאגיד הזמני, אך לפי דרישת ראש הממשלה, תינתן עדיפות בקבלה לעובדי הרשות. מדובר במכה לעובדי התאגיד החדש, שכבר החלו בעבודתם וחלקם הגדול נטש את מקומות העבודה הקודמים על סמך ההבטחה כי התאגיד יחל בשידוריו באפריל, או בינואר החולף כפי שנקבע בתוכנית המקורית.
לא ברור מה יעלה בגורלם של העובדים שלא יגויסו לחטיבה החדשה, שכן טרם נקבע לפי אילו פרמטרים יפוצו, אם בכלל. בין הדמויות הבולטות שהצטרפו לתאגיד נמנים הפרשן הכלכלי שאול אמסטרדמסקי, שהגיע מ"כלכליסט", הכתב הצבאי רועי שרון שגויס מערוץ 10, מגיש הרדיו אסף ליברמן מגלי צה"ל והעיתונאי קלמן ליבסקינד, שעבר מרדיו גלי ישראל.
גורמים בסביבתו של כחלון אמרו אתמול כי הוועדה שתבחר את ההנהלה החדשה של התאגיד תהיה בלתי תלויה ונקייה מאינטרסים פוליטיים כך שבאופן תיאורטי אלדד קובלנץ או אחרים שאליהם התנגד נתניהו בעבר יכולים להיבחר פעם נוספת אם יגישו את מועמדותם.
המרוויחים והמפסידים מההסכם
ראש הממשלה, בנימין נתניהו: ראש הממשלה שדרש לאורך המשבר לסגור את התאגיד אמנם לא קיבל את מלוא מבוקשו אולם רשם הצלחה בכך שפירק את חטיבת החדשות שגובשה תחת ההנהלה שעוררה אצלו התנגדות. בנוסף, הוא הצליח לנטרל את ראשי התאגיד, גיל עומר אולדד קובלנץ, שהורחקו מחטיבת החדשות וכן הצליח להוסיף עשרות מעובדי רשות השידור להמשיך בתאגיד הזמני.
נתניהו סירס את הכוונה שהתאגיד יהיה גוף חדש שיפעל בשונה מרשות השידור הוותיקה, כשבפועל מדובר באותם האנשים שפעלו בערוץ הראשון וברדיו. בנוסף לכך, נתניהו רושם הצלחה בכך שההסכם מהווה התקפלות של יריבו כחלון, המצטייר כמי שלא עמד לצד עובדי התאגיד.
שר האוצר, משה כחלון: יו"ר מפלגת כולנו רשם לעצמו מספר הישגים במתווה שגובש כמו אי הדחתם של ראשי התאגיד, אי חריגה מהמסגרת התקציבית, ובסופו של דבר הקמת התאגיד ועלייתו לאוויר. עם זאת, הוא סופג ביקורת קשה על הפיטורים הצפויים של העובדים שכבר נקלטו בתאגיד.
חרף דבריו במסיבת העיתונאים כי התאגיד יהיה נטול השפעה פוליטית, העובדה שחלק גדול מעובדי רשות השידור שביקשו את עזרת נתניהו ייקלטו בו, עשויה להפוך את השידורים מוטים לטובת ראש הממשלה. בנוסף, המתווה מוביל לכך שאנשי המקצוע שגויסו לתאגיד לא ייקלטו.
עם זאת, חוק הפיקוח על התקשורת שביקש נתניהו לקדם יוקפא ולא יקודם, דבר שניתן לזקוף לזכותו של כחלון שדרש לשמור על עצמאותה של התקשורת בישראל.
עובדי חטיבת החדשות ברשות השידור: המנצחים הגדולים ביותר הם העובדים הוותיקים של הרשות, ש-150 מהם ייקלטו בתאגיד. מאות מהם היו צפויים לאבד את עבודתם בסוף אפריל, אך כעת עושה רושם כי העובדים, שעל חלקם הועברה ביקורת בשנים האחרונות על רקע שכרם ואופי עבודתם, ימשיכו לתפעל את השידורים בטלוויזיה וברדיו - בתנאים שונים מאלה שהיו מורגלים אליהם.
עובדי חטיבת החדשות בתאגיד השידור: המפסידים מההסכם. מרביתם צפויים להיות מפוטרים, על אף שגויסו לעבודה רק לאחרונה. לא ברור כיצד ייראה מנגנון הפיצויים שיקבלו, שכן הם היו מועסקים תקופה קצרה. עתידם המקצועי לוט בערפל שכן הם יתקשו לחזור למקום עבודתם הקודם.
(עדכון ראשון: 20:13)