(בווידאו: אישור חוק המאגר הביומטרי בכנסת)
התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה היום (שני) לבג"ץ נגד חוק המאגר הביומטרי, שאושר בחודש שעבר בכנסת. בעתירה נכתב כי הקמת המאגר "פוגעת בפרטיותם של אזרחי ישראל ומסכנת את בטחונם, ואינה ממלאת תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינת דמוקרטית". העותרים ביקשו מבית המשפט לתת צו על תנאי שיקפיא את החוק, ולחלופין לבטל את ההסדר להוראת השעה המאפשר להשוות טביעות אצבע של אזרחים שסירבו להצטרף למאגר.
החוק אושר בכנסת ברוב של 39 תומכים לעומת 29 מתנגדים, בתום שנים של דיונים ומחלוקות. במרכז החוק עומדת הכנסת אמצעי זיהוי ביומטריים למסמכי זיהוי, כגון תעודת זהות ודרכון, ובמאגרי מידע. טביעות אצבעות ותצלומי פנים יינטלו מכלל תושבי ישראל, ויוכלו לשמש לזיהוי ביומטרי לבקרת גישה, זיהוי קבוצות הנמצאות תחת מעקב ואיתור חשודים על ידי גורמי אכיפת החוק.
"העתירה מבקשת לעצור את המשיבים מלפתח פצצה רבת עוצמה ומסוכנת שתכליתה להרוג יתושה תיאורטית שאת קיומה אף לא הצליחו להוכיח", נכתב, "החוק מקים מאגר שאמור לאחסן את צילומי הפנים וטביעות האצבע של כל תושבי ישראל ויהיה נגיש לעשרות אלפי עובדי מדינה באופן שפוגע בפרטיות שלא לצורך, שמסכן את הבטחון האישי והציבורי, ואשר סותר את חוק יסוד: כבוד האדם".
העתירה הוגשה נגד הכנסת, שר הפנים, והגופים השונים המופקדים על ניהול המאגר ויישומו. בין העותרים בועז ארד, ראש מרכז איין ראנד בישראל; דורון אופק, פרופ' קרין נהון, חוקרת מידע מהמרכז הבינתחומי ואונ' וושינגטון; ודורון שקמוני, מייסד איגוד האינטרנט.
בדברי ההסבר הודגש כי החוק נועד למנוע זיוף מסוג מסוים בעת הנפקת התעודות, אך במשך תקופת ניסויו הוכח כי הוא אינו מסייע בכך. "לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע", טוענים העותרים, "יתרה מזאת, המשיבים בחלקם הודו שאין צורך במאגר ביומטרי בצורתו הנוכחית כדי להשיג מטרה זו. מנגד, התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה גם שהם נמצאים בחזקת מעצמות על טכנולוגיות. אין חולק כי הנזק הצפוי מדליפה ממאגר ביומטרי כזה הוא עצום".
