הכנסת אישרה הערב (שני) את חוק המאגר הביומטרי בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 39 תומכים לעומת 29 מתנגדים. לפי החוק השנוי במחלוקת, שאושר לאחר מאבק של שנים, יוכנסו אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי, כגון תעודת זהות ודרכון, ובמאגרי מידע. בשעות הבוקר רוכך נוסח החוק בוועדת הכנסת העוסקת בנושא המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה, אחרי שמונה ימי דיון.
על פי החוק, טביעות אצבעות ותצלומי פנים יינטלו מכלל תושבי ישראל וישולבו בתעודות הזהות הביומטריות, בדרכונים הדיגיטליים ובמאגר נתונים ממשלתי. הנתונים יוכלו לשמש לזיהוי ביומטרי לבקרת גישה, זיהוי קבוצות הנמצאות תחת מעקב ואיתור חשודים על ידי גורמי אכיפת החוק.
שר הפנים אריה דרעי בירך על אישור החוק. "אני סמוך ובטוח כי מתווה זה מהווה איזון מיטבי בין שמירה על הפרטיות וחובתה של המדינה להגן על תושביה מפני התחזות וגניבת זהות", אמר.
עוד בוואלה! NEWS:
סערה פוליטית עקב חשיפת וואלה! NEWS: אסור לרב לוינשטיין לחזור לצה"ל
נתניהו: "בניגוד למבקר המדינה - אני מגבה את המערכת הצבאית"
בגלל הריב בין שקד לביטן: פיצוץ בוועדת השרים לחקיקה
מנגד, ח"כ מיכל רוזין (מרצ) טענה כי מדובר בחוק מסוכן ומיותר. "הממשלה אישרה פגיעה קשה וחסרת תקדים בביטחון ובפרטיותם של אזרחי המדינה. מאגר ביומטרי הוא מיותר, מסוכן ומעמיד את המידע הבסיסי ביותר שלנו בסכנה לדליפה או סחר שיובילו לסחיטה, שימוש עוין ופגיעה בביטחון המדינה. לצערי, חברי הקואליציה שוב הציבו את האינטרס הציבורי בתחתית והצביעו בידיעה מוחלטת נגד הציבור בישראל".
טביעות אצבע ייכנסו למאגר רק באישור מנפיק התעודה
החוק עורר עליו מאבקים ציבוריים וביקורת נרחבת - גם בקרב שרים וחברי כנסת. בשל התנגדותם של לא מעט חברי כנסת לחוק, שנאלצו להגיע להסכמה בשל המשמעת הקואליציונית, הצליחו חברי סיעת ישראל ביתנו להגיע להסכמות עם הקואליציה כדי לרכך את נוסח החוק, ולהעבירו ביתר קלות.
בהובלת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי ועודד פורר מישראל ביתנו, הוכנסו תיקונים לחוק, שבמסגרתם לא יישמרו במאגר טביעות אצבע של צעירים מתחת לגיל 16. מגיל 16 עד 18 תהיה ההצטרפות למאגר על בסיס התנדבותי באישור ההורים. למי שיבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון תינתן האפשרות להחליט אם למסור למאגר טביעות אצבע או לשמור אותן על גבי התעודות בלבד.
בנוסף, דרישת "ישראל ביתנו" להגביל את גישת המשטרה למאגר התקבלה. על כן, בוטל הסעיף בחוק שמאפשר לשוטר להשתמש בזיהוי ביומטרי בלי אישור בית המשפט המחוזי. כמו כן, המשטרה תוכל לקבל מידע מהמאגר במקרה של חשד לביצוע עבירה מסוג פשע בלבד (העבירה מהסוג החמור ביותר) ורק באישור של נשיא בית משפט מחוזי או שופט שהוסמך לכך מטעמו. במקרה שהשופט מסרב, המשטרה תוכל לערער על רק לבית המשפט העליון.
כמו כן, התקבלה ההסתייגות המחייבת שקיפות מלאה. המידע בנושא הנפקת התעודות הביומטריות לאזרחים יונגש בחמש שפות. האזרח צריך להיות מודע לכל ההשלכות, היתרונות והחסרונות, בהנפקת תעודה זו. הטענות על אי יכולת הפקידים להעביר את המידע בעל-פה לתושבים המגיעים לחתום על איסוף פרטיהם במאגר לא מקובלות עלינו. על משרד הפנים לדאוג להסברים בעברית, אנגלית, רוסית, צרפתית, אמהרית. ספרדית וערבית.
עוד נקבע כי ראש מערך הסייבר יערוך בדיקות בכל שנה וחצי במקום בכל שנתיים למציאת חלופות טכנולוגיות לטביעות האצבע ומערך ההסברה לגבי המאגר ייתן מענה בחמש שפות. עד לאישור התקנות בכנסת וכניסתן לתוקף ימשיכו לחול הוראות הפיילוט הביומטרי.
"אנחנו לא רוצים לחיות בחברת האח הגדול"
חברת הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני) סיפרה בוועדה כי מסמך של הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, שגורס כי אין צורך בשמירת טביעות אצבע במאגר הביומטרי, הוסתר מהוועדה ונמסר לה רק בשעות הלילה. זאת, כדי שיעבור החוק בוועדה כמה שיותר מהר. האופוזיציה תקפה את החוק במהלך הדיון ואליהם הצטרפו חברי כנסת מהקואליציה, אך לאחר שהובהר להם כי הם חייבים להתיישר למשמעת הקואליציונית אישרו אותו.
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), אחד ממתנגדיו הבולטים ביותר של החוק, נשא נגדו דברים הערב במליאת הכנסת לקראת ההצבעה. "הכנסת עומדת לאשר עכשיו חוק גרוע ומסוכן. אני חושב שכולנו לא רוצים לחיות בחברת האח הגדול. כשנתוני הגוף של כל אחד ואחת מאיתנו נמצאים בידי השלטון, זה מקדם אותנו צעד גדול לחברה כזו".
לדבריו, "אין היום בבית הזה כמעט ח"כ אחד שבאמת מאמין שמאגר ביומטרי הוא רעיון טוב. בהצבעה יופעל כאן כוחה של הקואליציה, כי אלמלא המשמעת הקואליציונית החוק הזה לא היה עובר כאן. רוב מוחלט של חברי כנסת - יותר מ-90 - מתנגדים".
התנועה לזכויות דיגטליות הביעה גם היא פעמים רבות את התנגדותה לחוק, והודיעה כי אם יעבור, היא תעתור לבג"ץ. עו"ד דן חי, ראש הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, הביע אף הוא את התנגדותו. "אישור החוק, למרות התנגדות עזה של גורמים רבים ולאחר שהוכח כי אין צורך בהקמת מאגר מעיד על שני דברים: מעורבות שיקולים זרים בתהליך או שלאחר שהשקיעו כל כך הרבה זמן ומשאבים, הגורמים האחראים פשוט הלכו רחוק מדי מכדי שיוכלו לחזור בהם".
לדבריו, "כולם מבינים שהקמת המאגר היא למעשה טעות חמורה. הסייגים שנוספו לחוק הם עלה תאנה שמטרתו לשכנע את הציבור שמדובר בחוק מרוכך אולם אין זו האמת". לפי עו"ד חי, הרזולוציה המתקדמת של המצלמות המפוזרות בארץ תהפוך את זיהוי הפנים לפשוט עבור הממשלה. :מדובר בתקדים מסוכן שיאפשר לממשלה לקדם מהלכים נוספים".
מה אומר החוק?
המאגר הביומטרי יכלול תמונת פנים ושתי טביעות אצבע של כל אזרח. עם זאת, תינתן האפשרות להחליט כי טביעות האצבע לא יישמרו במאגר. הנתונים הביומטריים של האזרחים ישולבו בתעודות זהות, בדרכונים דיגיטליים ובמאגר נתונים ממשלתי. בנוסף לכך, ייעשה בהם שימוש במערכות שיאפשרו ניהול ובקרה, זיהוי של קבוצות אנשים הנמצאים תחת מעקב, וסיוע באיתור אנשים החשודים בפלילים על ידי גורמי אכיפת החוק.
מהי תעודה ביומטרית?
אמיר אוריהן, מנהל מערכות מידע ברשות המאגר הביומטרית במשרד הפנים, הסביר כי בתעודה ביומטרית נמצאים נתונים מזהים, כמו טביעות אצבע ותווי פנים. לדבריו, "בניגוד לתעודת הזהות או הדרכון הנוכחיים, היא אינה מאפשרת התחזות וגניבת זהות, מאחר ששבב המכיל עשרות סימנים מזהים נמצא עליו באופן מוצפן". הוא הוסיף כי תעודות הזהות שאנו מחזיקים בהן היום מאפשרות להוציא את התמונה ולהכניס תמונה אחרת במקומה. כך, ניתן באמצעים פשוטים לזייף את התעודה הישנה ולבצע גניבת זהות. התעודה הביומטרית לא מאפשרת התחזות.
איך נראות התעודות הביומטריות?
הדרכון הביומטרי מכיל שבב בגבו, והוא בלתי ניתן לזיוף. על השבב קיימים עשרות סימנים זיהוי מסווים, כמו טביעות האצבע ותמונות הפנים של התושב שלו הוא שייך. הדרכון דומה לדרכון הנוכחי, אך צבוע בצבעים שונים ובעל כריכה אחורית עבה. תעודת הזהות, לעומת זאת, נראית שונה לחלוטין. גודלה הוא כשל כרטיס אשראי, והיא עשויה מפלסטיק. גם תעודת הזהות מכילה את אותו השבב שעליו סימני הזיהוי.
למה כדאי להנפיק תעודת ביומטרית?
על פי משרד הפנים, התעודה מבטיחה לאזרח שזהותו תישאר רק שלו, ואף אחד לא יוכל לבצע בה שימוש - בין אם מדובר בפתיחת חשבון בנק בשמו, הצבעה בבחירות במקומו, וכל פעולה אחרת שדורשת זיהוי. "היום, כשיש שירותים מרחוק ושירותים מקוונים, האזרח יכול להיות בטוח שהתעודה היא שלו ושייכת רק לו", אמר אוריהן.
מה הסיבות להתנגדות למהלך?
המתנגדים לחוק טוענים כי החלטת שר הפנים להפוך את הנפקת התעודות לחובה חושפת את אזרחי ישראל לסיכונים חמורים במקרה של דליפת הנתונים שייאספו במאגר, למרות טענות משרד הפנים כי המאגר מאובטח מאוד.
בתנועה לזכויות דיגיטליות טוענים כי "אחרי שבכל יום אנחנו שומעים על תמונות שנגנבות ומאגרים שנפרצים, לאחר שמאגר עובדי המדינה של הממשל האמריקאי נפרץ ויותר מ- 20 מיליון טביעות אצבע ופרטים אישיים של עובדי המדינה האמריקנים דלפו, לאחר שיאהו, Ebay ו- Target נפרצו אף הם, חבל ששר הפנים לא מבין שאף אחד לא חסין".
האם הנפקת תעודה ביומטרית היא חובה?
על פי הנוסח שאושר הבוקר, למי שיבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון תינתן האפשרות להחליט אם למסור למאגר טביעות אצבע או לשמור אותן על גבי התעודות בלבד. תוקף התעודות, כפי שהחליט שר הפנים אריה דרעי, למי שיחליט שלא למסור טביעות אצבע, הוא חמש שנים במקום עשר. לא יישמרו במאגר טביעות אצבע של צעירים מתחת לגיל 16. מגיל 16 עד 18 תהיה ההצטרפות למאגר על בסיס התנדבותי באישור ההורים.
(עדכון ראשון: 18:29)