פיגוע בלונדון - עדכונים אחרונים
- שוטר ושלושה אזרחים נהרגו; כ-40 נפצעו
- המחבל, שזהותו טרם התבררה, נהרג מירי המשטרה
- משטרת בריטניה: הפיגוע כלל דריסה, פריצה לפרלמנט ודקירה
- ראשת הממשלה תכנס דיון חירום
- עד ראיה: "שמענו פיצוץ גדול מאוד, היו הרבה צעקות ואנשים רצו"
- ארה"ב גינתה את הפיגוע
כבר ביציאה מתחנת הרכבת התחתית שעל גדות נהר התמזה, ניתן היה לחוש שמשהו יוצא דופן התרחש. שוטרים חמושים, מחזה נדיר יחסית בלונדון, עמדו ליד קבוצת תלמידים צרפתים ואבטחו אותם. בכניסה לתחנת Embankment עמדו כמה שוטרים חמושים נוספים מיחידות העילית של משטרת לונדון, והרחובות כולם היו חסומים לתנועה.
למרות הרחובות השוממים מכלי רכב, הרעש סביב בתי הפרלמנט הלך וגבר. כמה מסוקים ריחפו באוויר, בנהר שייטו סירות קלות של המשטרה ובכביש המוליך אל מטה הסקוטלנד יארד, כ-50 מטרים מה"ביג בן", נעו ללא הרף כוחות משטרה והצלה.
במהלך הלילה הוסרו חלק מהמחסומים שהקימו כוחות המשטרה סביב לאזור הפרלמנט, שם נהרגו ארבעה בני אדם, בהם שוטר, כמו גם המחבל, אולם גם הבוקר כוחות גדולים ממשיכים לאבטח את האזור. זאת, בעוד נמשך הטיפול בכ-40 הפצועים בבתי החולים.
עוד בוואלה! NEWS:
טרור בלונדון: שלושה הרוגים ו-20 פצועים בפיגוע משולב מחוץ לפרלמנט
גיבור היום בלונדון: סגן שר החוץ הבריטי שחש לעזרת השוטר שנדקר
"תקפו שוטר, כולם היו בהלם והחלו לרוץ": עדויות מהפרלמנט בלונדון
האחראי או אחראים למתקפה היה יכול בקלות לפגוע, לא רחוק מבניין הפרלמנט, במספר גדול בהרבה של תיירים בלסטר סקוור או בפיקדילי סירקס, אולם הוא בחר לתקוף דווקא את ארמון ווסטמינסטר ואת בתי הפרלמנט, במטרה לנסות ולזעזע את הדמוקרטיה הבריטית. ובכן, ספק אם הם הצליחו.
אכן, ראשת הממשלה תרזה מיי הבהירה בהצהרה שמסרה הערב כי מיקומו של הפיגוע "לא היה מקרי. המטרה הייתה לפגוע בסמלים הנעלים ביותר של ערכינו הדמוקרטיים". היא הוסיפה כי מדובר ב"מתקפת טרור חולנית ומעוות".
מול מחסום המשטרה שהוצב במקום, לא יותר מסרט פלסטיק כחול, התקבצו עשרות עיתונאים מכל רחבי העולם והמתינו לתדרוך המשטרה. מגדות הנהר ניתן היה לראות את המקום שבו פגע כלי הרכב בהולכי הרגל על גשר ווסטמינסטר, לצד האוטובוסים האדומים שנתקעו על הגשר בין גלגל הענק "לונדון איי" והפרלמנט. במשרדי הממשלה ובכנסיית ווסטמינסטר, לשם פונו חברי הפרלמנט, המתינו עובדים לאור ירוק מכוחות הביטחון אחרי שהצטוו להישאר במשרדיהם.
"ווסטמינסטר היה מוכן להתקפה הזאת במשך שנים", אמר ניק רובינסון, הפרשן הפוליטי הבכיר של רשת BBC, שעשה את דרכו במעלה וויטהול, כשהשקיעה הוורודה החלה ליפול על הנהר. "זה נועד ליצור רושם", הסביר. "הם ניסו לתקוף את 'אם הפרלמנטים', ולכן הם תקפו פה". לטענתו, "זה לא מזעזע את הציבור, ואני חושב שלא יהיו השלכות פוליטיות מרחיקות לכת. יעלו שאלות בנושא ביטחון, אבל אחרי מה שראינו בצרפת, בלגיה וגרמניה, לונדון ידעה שהיא הבאה בתור".
האיפוק היה מצלצל אוזניים עד שהגיע לאזור טומי רובינסון, דמות בולטת בימין האנטי-מוסלמי הבריטי. "זוהי מלחמה, זו המציאות", הוא קרא. "האנשים האלה נלחמים בנו. 500 לוחמים חזרו מסוריה לבריטניה ואני מאשים את הממשלה שאפשרה להם לחזור. בניגוד לכם, התקשורת, אני לא טומן את ראשי בחול. לכם יש חלק נכבד במה שקורה כאן, אתם מסתירים את האמת".
טומי רובינסון סמוך לזירת הפיגוע:
"מהי האמת?", שאל אותו אחד הכתבים. לכך השיב רובינסון: "האמת היא שהאסלאם נמצא במלחמה איתנו, והאירוע הזה היה בלתי נמנע". לדבריו, "כולם ידעו שזה יקרה. החירות שלנו בסכנה, מה יהיה הסוף? האם נחיה מאחורי מחסומי בטון כמו בישראל, מפחד דריסות? זו מלחמה שנמשכת 500 שנים מאז שהם, המוסלמים, נעצרו בשערי וינה וזהו הסיכון הגדול ביותר לשלום העולם". הכתבים הביטו בו, והמשיכו בדיווח קצר, לא לפני שהתנצלו על כך שדבריו שודרו בשידור חי.
הילד שהקפיץ את הרחוב כולו
חברת הפרלמנט מארי קיי, נציגת מפלגת הלייבור, לא אהבה את דבריו של רובינסון. "אני לא חושבת שזה הזמן הראוי עבור הימין הקיצוני, שהפיץ שנאה לאומנית שהייתה אחראית למותה של חברתי ועמיתתי לפרלמנט, ג'ו קוקס, לנצל את היום הזה בכדי לגרוף רווח פוליטי", הבהירה בשיחה עם וואלה! NEWS. "המחשבות שלי הן עם הקורבנות".
היא סיפרה על האירועים, שהחלו להתרחש כשהייתה בישיבת הפרלמנט: "ידעתי שמשהו לא היה כשורה כשבדרך החוצה ראיתי חברי פרלמנט, שרים ועובדים, ונאמר לנו לצאת כי היו יריות. אי אפשר היה לחזור למשרדים, ולכן יצאנו לדלתות המובילות לתחנת הרכבת התחתית". לדבריה, ההמתנה במקום "נראתה כמו נצח, אבל זה בטח היה לא יותר מעשר שניות".
"ברגע ששמעתי שהיו יריות החלטתי בסערת אנדרנלין שזה לא יהיה יומי האחרון על פני אדמות", הבהירה קיי. "החלטתי להתרחק כל האפשר, ואז התחלתי לחשוב על אזרחים. הסברתי לכמה שיותר אנשים על המצב ואמרתי לנהגי אוטובוס ומוניות להסתובב לאחור". לטענתה, "המשטרה וכוחות הביטחון צריכים לבחון באופן יסודי את נהלי הביטחון בפרלמנט. אני חושבת שנראה עתה אמצעי ביטחון מוגברים". היא סיכמה: "אנחנו חברה פתוחה ודמוקרטית, ואסור לנו לתת לטרוריסטים לנצח".
בשדרה הגדולה, עורק תחבורה מרכזי בימים רגילים, ניצלו שלושה ילדים את המרחבים חסרי המכוניות ורכבו על אופניים להנאתם. אחד מהם צעק, ברגע של שקט, "אללה אכבר" באינטונציה הנכונה, והרחוב כולו תיירים, אזרחים וכוחות ביטחון הפנה את צווארו ועצר את נשימתו. הילד פרץ בצחוק, וכולם נרגעו מלבד שלושה בני 20 ומשהו קירחים עם מעילי "יוניון ג'ק", הדגל הבריטי, שניסו להלהיט את הרוחות עם קריאות נגד ערבים. כמה אנשים הרימו גבות, אחרים התרחקו מהם בשלווה, ובזאת הסתיימה הפרובוקציה.
"Keep calm and carry on, זה מה שיהיה עכשיו", סיכמו בפודקאסט המיוחד של מגזין "ספקטייטור" מהפרלמנט. בלסטר סקוור, כבר אי אפשר היה לדעת שדבר מה יוצא דופן התרחש היום בקרבת מקום. אנשים עמדו בתור לקולנוע או ישבו במסעדות הסיניות, ורק הנוכחות המוגברת של שוטרים באפודים זוהרים רמזה על המתרחש.
ניסיון העבר, אחרי פיגוע קיץ 2007 ורצח החייל לי ריגבי ב-2013, מלמד שלא צפוי דיון פוליטי סוער בנושא הטרור. במשך כמה ימים ינהלו אותם דמויות מוכרות את אותו דיון בכלי התקשורת, אבל המערכת הפוליטית תתרחק מהנושא כמו מאש, ותותיר לכוחות הביטחון את ההתמודדות עם האיום.
כל עוד הם יעמדו במשימה בהצלחה מסחררת כמו ב-14 השנים האחרונות, הדיון יישאר בשולים בלבד. ברכבת התחתית הדחוסה, בחזרה הביתה, חבורת בנות דיברה על בנים וכל שאר הנוסעים בקרון העמוס היו שקועים במכשיריהם. איש לא דיבר על הפיגוע בפרלמנט. איש לא נראה מזועזע. זה היה עוד יום בהיסטוריה של לונדון.
