השבוע החולף המחיש בפעם המי יודע כמה את מורכבות היחסים בין ישראל לחמאס באזור רצועת עזה. מצד אחד, ניכר כי בימים האחרונים פוטנציאל ההסלמה בין הצדדים רק גדל. עוד ירי רקטות מעזה שגרר תגובה ישראלית חריפה, שהביאה את חמאס לאיים כי לא יבליג על תקיפות ישראליות נוספות. מנגד, ניכר כי ישנו אינטרס משותף בין ישראל לחמאס לשמר את השקט כל עוד ניתן לעשות כן.
ישראל החליטה להימנע מתקיפות בעזה בעקבות הירי האחרון של רקטה לעבר אשקלון, וחמאס מצדו ביצע מעצרים בקרב פעילי הקבוצות הסלפיות ברצועה שקשורות ככל הנראה לירי לעבר ישראל. דובר משרד הפנים של חמאס, שאחראי על מנגנוני הביטחון בעזה, איאד אלבזם, הכחיש אמנם את המספרים שפורסמו בעיתון "א-שרק אל-אווסט" בדבר מעצרם של 550 פעילי הארגונים "הקיצוניים", אך הדגיש כי "כל מי שיפגע בביטחון וביציבות של רצועת עזה יועמד למשפט צבאי". כלומר, המסר של חמאס לארגונים ואולי בעיקר לישראל, הוא שאין בכוונת הארגון לאפשר לקבוצות סלפיות תומכות דאעש ודומיו, להוביל את הרצועה למלחמה.
לקריאה נוספת:
ירי בוצע לעבר כוח סמוך לגדר בצפון רצועת עזה; צה"ל השיב אש
בזמן שחמאס חופר מנהרות חדשות, ישראל נערכת למלחמה הקודמת
רקטה התפוצצה בשטח פתוח בעוטף עזה; צה"ל תקף בתגובה ברצועה
הבעיה היא שספק אם אפשר "ללכת לבנק" עם ההצהרות של אלבזם. ניתן רק לדמיין מה יקרה אם עוד רקטה שישגר אחד הארגונים הסלפיים ברצועה תיפול בישראל לא בשטח פתוח. בסופו של דבר הארגונים הללו ירו רקטה נוספת או יותר, ואז אנו שוב עתידים לראות תגובה ישראלית חריפה.
מה יעשה חמאס במקרה כזה? בימים האחרונים פרסם הארגון כמה איומים, מרומזים יותר ופחות, שמשמעותם ברורה - הארגון אינו מתכוון להבליג אם ישראל תתקוף את מטרותיו בעקבות ירי סלפי. "טיל מול טיל, מוצב מול מוצב, מטרה מול מטרה", נכתב באחד האתרים המקורבים לחמאס. הטיפוס על העץ הזה מצד הארגון נועד כמובן להרתיע את ישראל. הבעיה שטיפוס על עצים מסוג זה מגדיל את ההימור מצד חמאס והוא יהיה מחויב מעתה, לפחות מול הציבור הפלסטיני, להוכיח שיש כיסוי לאיומיו, גם אם אינו מעוניין בעימות עם ישראל. ומכאן המסקנה היא שהדרך להסלמה הולכת ומתקצרת.
בתרחיש אופטימי יותר חמאס יתעלה מעל האינטרס הפוליטי הפנימי וישקול היטב את צעדיו. אמנם, בשנים האחרונות כשהארגון נקלע למצוקה פוליטית פנימית הוא בחר לצאת ממנה באמצעות עימות עם ישראל. אולם, ייתכן שדווקא כוחו הרב של המנהיג החדש-ישן של חמאס בעזה, יחיא סינוואר, יאפשר לו לרדת מהעץ עליו טיפס הארגון, מבלי להיגרר למלחמה עם ישראל.
סינוואר, שרבים בישראל מייחסים לו קיצוניות יוצאת דופן, ידע במהלך שנותיו הרבות בכלא הישראלי גם להתפשר במקרה הצורך. אנשים שהכירו אותו באותן 22 שנים, מספרים ש"אבו איברהים", כפי שהוא מכונה, בחר יותר מפעם אחת להגיע להבנות עם רשויות הכלא כדי להימנע מעימותים, כשהיה ברור שידו על התחתונה. יש לקוות שגם כעת סינוואר וחבריו מבינים שזו בעצם משוואת כוחות מול ישראל.