לקחי "צוק איתן" לא ישנו את העובדה: אין פתרון קסם למנהרות

(בווידאו: פיצוץ מנהרת טרור בדרום רצועת עזה, מאי 2016)

בפתח הפרק שפורסם אתמול (שלישי) מתוך דוח מבקר המדינה על ההיערכות לאיום המנהרות ברצועת עזה, המבקר יוסף שפירא מציין שתי נקודות מרכזיות – עולם המנהרות אינו הפתעה מודיעינית, וביקורת בנושא פורסמה כבר לפני עשור. במילים פשוטות, הכתובת הייתה על הקיר. אולם האם גם עם מודעות לפערים והשקעת משאבים גדולים ניתן להגיע לפתרון מושלם? לא בהכרח. גם היום, אין "פטנט" לסיכול מנהרות, ובוודאי שלא מודיעין מושלם בתחום המנהרות.

ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה מפתחים מאז שנות ה-80 מנהרות מארבעה סוגים: מנהרות התקפיות שחוצות את גבול הרצועה לישראל, מנהרות הגנתיות ומתחמי לחימה תת-קרקעיים בשטח הרצועה, מנהרות להברחת אמצעי לחימה או פעילי טרור, למשל, מתחת לגבול המצרי, ומנהרות אסטרטגיות או בונקרים תת-קרקעיים בהן מסתתרים בכירי החמאס.

עוד בנושא:
נתניהו: "צה"ל ידון במנהרות"; בנט: "אלו שיעורי הבית מאתמול"
המבקר: "צה"ל הופתע מהמנהרות - ופעל באלתור ובלי תכנית לחימה"
"נתניהו, יעלון וגנץ לא הציגו לקבינט את חומרת איום המנהרות"

כבר בשנת 2005 ערך משרד המבקר בדיקה בנוגע להתמודדות עם לוחמת התת-קרקע הפלסטינית, ופרסם בשנת 2007 את עיקרי התקציר ואת עיקרי הסיכום של הדוח בנושא. הדוח התייחס לשנים 2004-2001, כאשר כוחות צה"ל עוד היו ברצועת עזה, ומנהרות תופת התפוצצו מתחת למוצבי צה"ל. בסיכום אותו הדוח, הצביע משרד מבקר המדינה על "כישלון מתמשך בטיפול בבעיית המנהרות" עקב התמודדות לקויה עם האיום בשלושת התחומים שנבדקו - תפיסת ההפעלה, המאמץ הטכנולוגי והתמודדות המודיעין עם האיום - כל אחד בפני עצמו, ובאופן כולל. התוצאות, בחלוף עשור, ברורות יותר מתמיד, אחרי פרסום הדוח המלא היום.

המבקר מתאר כרונולוגית את התפתחות המענה של צה"ל למנהרות בהתאם להתרחשות בשטח. למרות שבחודש נובמבר 2012 התפוצצה מנהרה התקפית סמוך לגדר המערכת וחייל צה"ל נפצע, המבקר מבין כי המערכת הביטחונית מכוונת מאמץ בשנת 2013. בחודש ינואר באותה השנה איתר כוח צה"ל מנהרה התקפית סמוך לקו הגבול, ובאוקטובר אותרה מנהרה נוספת על הגבול. במהלך הטיפול בה, הופעל מתחתיה חומר נפץ, ממנו נפגעו חמישה מפקדים וחיילים.

בחודשים נובמבר ודצמבר, כותב המבקר, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש השב"כ דאז יורם כהן ציינו כי איום המנהרות ההתקפיות הוא "איום אסטרטגי", ויש להגביר את המאמצים כנגדו. במרץ 2014 נחשפה מנהרה נוספת בשטח ישראל, חמישית במספר. המאמץ המודיעיני, לפחות מצד אגף המודיעין של צה"ל, נמצא בשיאו - והתוצאות משמעותיות: איתור של יותר משלושים צירי מנהור התקפי, בנוסף לציון אלפי מנהרות הגנתיות ברחבי הרצועה.

ביוני 2014 נחטפו ונרצחו שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח ביהודה ושומרון, וצה"ל פתח במבצע "שובו אחרים" לאיתור גופות הנערים וחוטפיהם. ארגוני הטרור ברצועת עזה החלו לשגר רקטות לעבר ישראל, וב-7 ביולי החל מבצע "צוק איתן". רק לאחר עשרה ימים החלה מערכה קרקעית שבמרכזה התמודדות הצבא עם איום המנהרות. ההחלטה על תמרון בעומק השטח הפלסטיני – במקום להסתפק בהתקפות פירי מנהרות מהאוויר – ראויה בהחלט לבחינה נרחבת.

המבקר מצביע גם על ביקורת עצמית בתוך הצבא על התנהלות צה"ל ב"צוק איתן", על ידי הצגת מסמך סיכום דיון בראשות סגן הרמטכ"ל אלוף יאיר גולן, שדן בנושא המנהרות בלבנון. בסיכום חלק מהדיון נכתב: "סגן הרמטכ"ל הבהיר כי אינו מתכוון לחזור על ההתנהלות הלקויה בה טיפל צה"ל באיום המנהרות בדרום עד למבצע 'צוק איתן'. בתוך כך הנחה את הסמכויות לפעול במלוא המרץ על מנת לגבש מענה שלם וראוי אל מול איום התת-קרקע בזירה הצפונית".

המבקר מדגיש נקודה רגישה נוספת בקהילת המודיעין, שכנראה תימשך לעד באופן כזה או אחר – אופן חלוקת האחריות בנוגע למודיעין לגבי איום המנהרות, וחלוקת האחריות בין אגף המודיעין בצה"ל לשירות הביטחון הכללי. עם יציאת צה"ל מרצועת עזה בספטמבר 2005, לא הוגדרה הרצועה "מדינת יעד", וכך נותר השב"כ אחראי על האיסוף והסיכול ברצועה, כפי שהיה קודם לכן, כשהוא פועל לצד אמ"ן וגורמי המודיעין בפיקוד דרום ובאוגדת עזה.

רק בתחילת שנת 2015 הגדיר הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט את רצועת עזה "מדינת יעד", וקבע כי "כיום מבחינת אמ"ן, לבנון ועזה הן היינו הך". החלטה זו חייבה תיאום מחדש של הפעילות המודיעינית וחלוקת האחרית לגבי הרצועה בין אמ"ן לשב"כ. גורמים במערכת הביטחון הבהירו כי המודיעין בשנת 2017 השתפר כתוצאה מההחלטה, אך הוא עדיין לא מושלם. המבקר, מצדו, התריע על הנושא כבר בשנת 2007, וציין כי גם בתקופה שלפני "צוק איתן" היו ליקויים בשיתוף הפעולה בין גופי המודיעים, שהשליכו על מיצוי המודיעין בתחום המנהרות.

למרות זאת, ציין המבקר לחיוב את ניסיונותיו של ראש אמ"ן דאז אלוף אביב כוכבי לפתור את המצב באמצעות ניסוח הסכם שיתוף פעולה בין-ארגוני בפברואר 2015. אולם מבדיקה נוספת עולה כי רק בנובמבר 2016, לאחר מועד סיום הביקורת, נחתם הסכם שיתוף הפעולה בין אגף המודיעין לשב"כ.

הנקודה הבאה עליה מצביע המבקר נוגעת לצי"ח (ציון ידיעות חשובות) המודיעיני-לאומי, שאיום המנהרות שולב בו בשנת 2009 רק כחלק מנושא ההתרעה מפני פעילות טרור, ולא באופן כולל וכנושא בפני עצמו המצריך מיקוד מודיעיני ייחודי ונרחב. גם לא חל שינוי בהתייחסות לאיום זה בצי"ח הלאומי בשנים 2014-2010.

גם כאשר תיארו ראש הממשלה נתניהו וראשי מערכת הביטחון, בהם ראש אמ"ן וראש השב"כ, את האיום כ"אסטרטגי" בשנת 2013 – הוא עדיין לא שולב בצי"ח הלאומי לשנת 2014 כנושא נפרד, ורק בתחילת 2015 הוכנס לצי"ח הלאומי ל"עדיפות העליונה", וגם זאת באיחור. משמעות היעדרו של איום המנהרות מהצי"ח הלאומי היא פגיעה בהקצאת המשאבים המודיעיניים לטיפול באיום במשך השנים.

המבקר כתב כי היה ראוי כי ראש אמ"ן דאז כוכבי, וראש השב"כ כהן ישפיעו על מיקומו של האיום בצי"ח הלאומי, ויעמדו על כך שיתועדף בהתאם לסכנה הנשקפת ממנו. עם זאת, הוא לא מסיר ביקורת בנושא מראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר משה יעלון והרמטכ"ל דאז בני גנץ, שהיו צריכים לבקר את התהליך, להשפיע ולכוון את המאמצים המודיעיניים בהתאם לחומרת האיום.

המבקר ביקר גם את האופן שבו פעלה חטיבת המחקר באמ"ן, וקבע שכתוצאה מכך היא כמעט ולא עסקה באופן עצמאי במחקר המודיעיני על איום המנהרות ההתקפיות, והסתפקה בעיקר בשיקוף תוצרי המודיעין של מחלקות המודיעין של אוגדת עזה ופיקוד דרום. עוד הציג המבקר תמונה מפיו של ראש חטיבת המחקר בשנת 2013, לפיה איום המנהרות הוא "אתגר מודיעיני משמעותי" המצוי בתחום של "'עיוורון' יחסי במטכ"ל", וכי "תוחלת הנזק הגבוהה מחייבת עיסוק משמעותי יותר בו בחטיבת המחקר".

החל מספטמבר 2013 הפיצה חטיבת המחקר אחת חודשיים מסמך אודות מצב המודיעין על המנהרות, כולל התחום ההתקפי, למועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ולמזכיר הצבאי של ראש הממשלה. המידע כלל תיאור המנהרות, כולל הגורמים שאחראים לחפירות, ובמערכת הביטחון טוענים כי המידע המודיעיני הגיע לחלק מחברי הקבינט. גורמים ביטחוניים הוסיפו כי לא הייתה ביקורת על מחסור במידע מצד ראש הממשלה ושר הביטחון.

בנוסף לכך, כדי להבין את התמונה המלאה שבמלאכת האיסוף ולאזן אותה, יש להדגיש כי היא לא כללה רק את עולם המנהור ברצועת עזה, אלא גם את התפתחות כלי הטיס של החמאס, לצד עיסוקים נוספים שנגעו לכלל ארגוני הטרור ברצועת עזה כמו העברות כספים, פיתוח אמצעי לחימה והברחות, התחום המדיני והזרועות הצבאיות.

מלאכת איסוף זו מתרחשת לצד פעילות משמעותית סביב המתרחש בגדה המערבית, איום הג'יהאד העולמי בחצי האי סיני וברמת הגולן, חיזבאללה בזירה הלבנונית-סורית, ומצרים המתנדנדת, שמחייבת משאבים רבים. באותם ימים ועד להסכם הגרעין הסופי בין איראן לשש המעצמות, הושקעו גם משאבים וכוח אדם משמעותיים בפרויקט גרעין האיראני ובכל האפשרויות עליהן דובר באותם שנים, כולל תקיפה וההשלכות הביטחוניות של תכנית הגרעין על המזרח התיכון.

בכירים במערכת הביטחון התייחסו גם לביקורת על אלוף כוכבי, שיתמנה בקרוב לתפקיד סגן הרמטכ"ל ונחשב למועמד מוביל לתפקיד הרמטכ"ל הבא, ואמרו כי העובדה שבזמן בחירתו היו כבר טיוטות של דוח המבקר מעידה על עתידו הצבאית. "מכל מערכה ומבצע יש המון לקחים גם בתחום המודיעיני", אמר אחד הגורמים. "האם היה אפשר להפיק יותר מודיעין? תמיד. האם החטיבות נשלחו סתם לחפש מנהרות? ממש לא. ההפך הוא הנכון, ומעידים על כך מפקדי החטיבות שביצעו תחקירים. הרמטכ"ל הגדיר את המנהרות בצי"ח הלאומי בשנת 2015. התקדמנו מאז. אנחנו מובילים בעולם. האם זה פתר את הבעיה? ממש לא".