דוח מבקר על "צוק איתן": עיקרי הממצאים
*נתניהו ויעלון הסתירו משרי הקבינט מידע על איום המנהרות לפני "צוק איתן" ובמהלכו
*נתניהו עודכן על איום המנהרות ברצף מאז 2013 - אך הנושא נחשב שולי בסדר העדיפות הלאומי
*ביקורת על יתר שרי הקבינט: "לא דרשו הבהרות או מידע נוסף בנושא"
*לא גובשה תורת לחימה נגד המנהרות - על אף שהאיום מוכר למערכת הביטחון 25 שנה
*הלוחמים בשטח פעלו באלתור, בלי מודיעין מוקדם או אמצעים הולמים נגד המנהרות
"אני ושר הביטחון מוסמכים בלאו הכי מהחוק לעשות מה שאנחנו רוצים" כך הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון בקבינט מ-18 ביולי 2014, יום לאחר שהחלה המתקפה הקרקעית במבצע "צוק איתן" בעקבות חדירת 13 מחבלים לשטח ישראל. ציטוט זה מתועד בדוח מבקר המדינה וחושף את הכשלים בשיטת העבודה של הקבינט המדיני-ביטחוני. הציטוטים מתוך הדיונים מאפשרים הצצה נדירה לדיונים שנערכו בקבינט במהלך "צוק איתן" ובשנה שקדמה לו. אלה מלמדים כיצד מידע חיוני על ההסלמה האפשרית ברצועת עזה ועל איום המנהרות לא הוצג באופן מספק בפני חברי הקבינט.
מאז מרץ 2013, עת כינונה של הממשלה בראשותו של נתניהו, נערכו בקבינט 25 דיונים. תקופה זו נבחנה בידי המבקר בדוח שלו על המבצע, שמתפרסם היום (שלישי). בישיבות הקבינט שנערכו מאז מוזכרות המנהרות, אולם בחטף ולא באופן מעמיק. מחוץ לקבינט, התמונה נראית אחרת; בישיבה שהתקיימה במאי 2013, אמר ראש השב"כ דאז יורם כהן לראש הממשלה בנימין נתניהו כי "היקף המנהור שנמצא ברצועת עזה הוא אדיר". נתניהו עצמו, היה מודע לאורך כל הדרך להיקפו של האיום והיה מעודכן אחת לתקופה בו.
בתחילת חודש יוני נחטפו ונרצחו שלושת הנערים והחל מבצע "שובו אחים", כחודש לאחר מכן נפתח מבצע "צוק איתן". הציטוטים המשולבים בדוח המבקר מופיעים בדוח המבקר לפי סדר כרונולוגי. ברוב המקרים שולבו בדוח ציטוטים בודדים שנאמרו בישיבות קבינט או בפורומים אחרים, במסגרת דיונים שארכו שעות ארוכות. לא מדובר בפרוטוקולים אלא באמירות נבחרות שעוסקות בנושאים שבחן המבקר. בדוח המבקר הוסבר כי אם מוזכר איום המנהרות במשפט אחד, משמעות הדבר שזהו האזכור היחידי לנושא בישיבת קבינט ארוכה. אם הוזכרה האפשרות של הסלמה בעזה, מדובר בהתייחסות הבודדת לה.
דוח המבקר - כתבות אחרונות:
"נתניהו, יעלון וגנץ לא הציגו לקבינט את חומרת איום המנהרות"
המבקר: "צה"ל הופתע מהמנהרות - ופעל באלתור ובלי תכנית לחימה"
מבקר המדינה מגיב לנתניהו: "להתמקד בהפקת לקחים לא בהשמצות"
16 ביוני 2014, דיון בקבינט בעקבות חטיפת שלושת הנערים
ארבעה ימים אחרי שנחטפו גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, ולאחר שהחל מבצע "שובו אחים", מתכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון. במסגרת מהמבצע עוצרים כוחות הביטחון עשרות פלסטינים, בהם פעילי חמאס וכן משוחררי עסקת גלעד שליט. בחלק מהמעצרים מתהפכים עימותים סוערים בגדה ונהרגים כמה פלסטינים. בתגובה למעצרים ולעימותים נורו עשרות רקטות לעבר ישראל.
בדיון המדובר סקר ראש אגף מבצעים לשעבר, האלוף יואב הר אבן, את האפשרות להתפתחות המערכה בעזה. ראש אגף המודיעין לשעבר, האלוף אביב כוכבי, מרחיב על ההיתכנות של השפעת הפעולות של צה"ל על עזה.
יעלון: "חמאס נשאר במסגרת הבנות 'עמוד ענן'... תהינו אם מה שאנחנו עושים באיו"ש (במסגרת מבצע 'שובו אחים') עלול להביא אותו ליזום הסלמה מעצמו. להערכת כל הגורמים - לא".
האלוף הר אבן: "נעשה את זה (נתקוף בעזה) באופן ממוקד אל מול הדבר הזה יכול להיות שתהיה תגובה, אבל אנחנו חושבים שבסך הכול היא לא תהיה רחבה. אנחנו נמצאים בעיצומה של הגברת המוכנות לרצועת עזה".
נתניהו: "האם איו"ש יפעיל את עזה?"
גנץ: "אני חושב שלא בסבירות גבוהה".
בשלב אחר של הדיון, התייחס הר אבן לבנק המטרות של צה"ל ברצועת עזה בנושא המנהרות, ואמר: "בסך הכול אנחנו עומדים על פוטנציאל מטרות לא רע".
עם זאת, בפועל העריך צה"ל באותה תקופה הייתה כי תקיפות אוויריות לא יוכלו להסב נזק משמעותי למנהרות.
22 ביוני, 2014 דיון בקבינט
בדיון זה קובעים שר הביטחון דאז משה יעלון והרמטכ"ל גנץ כי חמאס אינו האחראי לירי ושאין כל אינדיקציה לכך שהארגון בעזה מעוניין לפתוח במערכה נגד ישראל.
גנץ: "ברצועת עזה במהלך עשרת ימים אחרונים היו כעשרים ושש נפילות... (היורה) זה לא חמאס או משהו מהסוג הזה".
יעלון: "לגבי רצועת עזה - אין סימן שהחמאס מוביל להסלמה.
להפך, החמאס מרוסן, החמאס מרסן, חמאס חושש מהסלמה... אני לא חושב שזה מוביל להסלמה. מבחינה זאת חמאס מחויב".
25 ביוני, 2014, דיון בקבינט
לקביעות של יעלון וגנץ על אי רצון של חמאס בהסלמה, מצטרף ראש אמ"ן דאז, האלוף כוכבי. עם זאת, בדיון זה מזהיר גנץ מהתלקחות.
ראש אמ"ן לשעבר, האלוף כוכבי: "לגבי רצועת עזה, יש שם שתי מגמות לכאורה סותרות. מצד אחד אנחנו רואים שחמאס והג'יהאד האיסלאמי עושים כל מה שאפשר כדי לרסן את הירי. מהצד האחר, יש פעילות של מה שאנחנו קוראים 'סוררים'".
גנץ: "כל זמן שאנחנו פועלים באיו"ש, אני מניח שהסוררים בדרום ינסו מעת לעת לירות. חמאס מרסן את מה שהוא מרסן. יש לזה פוטנציאל של אסקלציה".
יעלון: "לגבי רצועת עזה: הדבר שבולט הוא קודם כל חמאס לכל אורך הדרך מחויב להבנות 'עמוד ענן'. הוא מאוד חושש מהסלמה, מאוד לא רוצה הסלמה".
30 ביוני, 2014, דיון בקבינט
ביום זה, 18 ימים לאחר חטיפתם ורציחתם, נמצאות גופותיהם של שלושת הנערים. מבצע "שובו אחים" מסתיים למעשה עם מעצרם של יותר מ-400 פלסטינים, בהם 50 אסירים ששוחררו בעסקת שליט. במקביל, בתקופה זו ממשיך ירי הרקטות לעבר יישובי עוטף עזה וממשיכות תקיפות חיל האוויר בתגובה אליו. בדוח לא מצוין אם הדיון נערך לאחר מציאת הגופות או לפניה.
יעלון: "רוב הירי שבוצע מרצועת עזה בימים האחרונים בוצע על ידי ארגונים שהם לא חמאס... ולהבנתנו חמאס מחויב למניעת הסלמה... התגובה הזאת שלנו (תקיפה אווירית מתוכננת בעזה) לא תביא להסלמה".
גנץ: "זו לא תקיפה שמתחילים להיכנס לתוך בתים מאוישים... שזו מסוג התקיפות שאנחנו בהחלט חושבים שתביא אותנו להתדרדרות".
ראש השב"כ כהן מציע לא לצאת למבצע מיד: "לא ללכת למבצע היום, הלילה... ברצועת עזה. אם אנחנו רוצים לעשות מבצע כזה, צריך לשבת, לראות את כל המשמעויות... ואז לקבל את ההחלטה".
שר הכלכלה דאז ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט מעלה לדיון את נושא המנהרות: "יש היום עשרות מנהרות שקיימות, שמחברות בין עזה לדרום הארץ. המנהרות נועדו לחטיפה ... זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש. הייתי שמח לראות תכנית אופרטיבית שתציג לנו איך לעשות את זה (להשמיד מנהרות)".
בסיום הדיון אכן הנחה ראש הממשלה את שר הביטחון להידרש לטיפול במנהרות. קודם לכן מדבר נתניהו על האיום הנשקף מהן. הציטוטים הבאים הם למעשה כתב ההגנה של ראש הממשלה לטענה כי איום המנהרות לא נידון בקבינט כמצופה. אלא שהמבקר דחה זאת וטען כי הדיון היה לקוני ולא מספק.
נתניהו: "יש כאן שני דברים, או דבר מרכזי שהועלה על ידי נפתלי (בנט) ולדעתי אנחנו צריכים לבחון אותו ולהיערך אליו... הנושא של המנהרות שדיברנו עליו לפני הקבינט הוא איום ממשי על מדינת ישראל. הוא שונה משום שאירועי חטיפה או חדירה לתוך תחומנו ישנו את המאזן בינינו לבינם... מול חדירה של עשרות מנהרות אל תוך שטחנו עם כוח של עד גדוד שנכנס, הוא גם חוטף והוא גם הורג, זה שינוי. זה דמורליזציה ענקית. זה לא יכריע את מדינת ישראל, גם טילים עדיין לא הכריעו את מדינת ישראל, אבל זה נותן לנו מכה איומה.
"אני מבקש תכנית... הייתי שמח לראות אותה מחר, כיצד אנחנו יכולים, דבר שלא עשינו אותו בהכנות הצבאיות שלנו, לטפל ברצועה. אני מבין שזה יכול להביא לחילופי אש, זה יכול להביא לסבב, זה יכול להביא לטילים. אני מבין את כל זה, אבל אני בכל זאת רוצה לראות תכנית של השתלטות על (המנהרות)... צריך לראות איך אנחנו מטפלים בחיסול מערך המנהרות. זה יעד מוגדר. זה לא אומר שזה יתלקח לדברים אחרים, אבל ביעדים שהצגנו עד היום לא ראיתי את תכנית הפעולה לדבר הזה. זה דבר ראשון".
תחילת יולי, דיון בקבינט שבו מוצג לראשונה איום המנהרות במלוא היקפו
בנט: "האם צה"ל יציג לנו הערב את החלופות המבצעיות לעזה?"
נתניהו: "אני חושב שהם רוצים להתדיין בתוכם".
בנט: "אני חשבתי שזה היה שיעורי בית מאתמול".
תחילת יולי, דיון אחר בקבינט
קצב ירי הרקטות מהרצועה לעבר ישראל הולך ומתגבר, וכך גם תקיפות חיל האוויר בתגובה אליו. ב-3 ביולי נרשם שיא כשנורו 55 רקטות, עוד בטרם החל מבצע "צוק איתן". שרי הקבינט מבקשים לדעת כיצד אפשר לסכל את יכולות חמאס ברצועה, הן במנהרות והן בירי הרקטות.
בנט: מבקש "לראות מה נדרש כדי לשלול את... 'יכולת המנהרות'" ואת "שלילת יכולת ירי הטילים".
יעלון: "יש כמה אפשרויות ואנחנו נדון בינינו לבין עצמנו קודם כל. אני אסכם מה נכון לעשות בעת הזו ביחס לאיום".
בנט: "יש תכנית לגבי (המנהרות)?"
יעלון: "ודאי. הייתה הצגה של כל התכניות האופרטיביות".
בנט: "אני לא זוכר שהציגו לנו דיון לשלילת המנהרות".
נתניהו: "הסמכות של הקבינט היא הסמכות של ראש הממשלה לקבוע את דיוני הקבינט. הדבר שלא הוצג פה כי זה לא עמד על הפרק, לא הוצגה פה תכנית או אפשרויות לטפל בבעיית המנהרות, זה לא הוצג ואני חושב שזה חשוב להציג משום שזו הבעיה שעומדת לפנינו".
גנץ: "כפי שנתבקשנו, מחר נבוא ונציג הרבה מאוד ורסיות של להתגנב למנהרות".
בדיון קבינט אחר שהתקיים באותו היום, תיאר גנץ את אפשרויות הפעולה מול איום המנהרות. אלא שתיאורו מצטייר כללי למדי: "אם נימצא במערכה, אז אני חושב שבדיון ההוא אני אמליץ לכם לפגוע... כמה שאני יכול יותר... ובמינימום הנדרש בשביל להבטיח בראייה עתידית שסוגיית המנהרות לא ממשיכה להיות בעיה אחר כך. אבל זה דיון שנעשה אותו כשניכנס לתוך המערכה".
7 ביולי, 2014, דיון בקבינט
יום לפני שנפתח מבצע "צוק איתן", מצהיר האלוף כוכבי כי לדעתו בעזה לא רוצים "ללכת את הדרך עד הסוף". גם הרמטכ"ל משמיע דברים דומים.
גנץ: "אני לא חושב שהם רוצים בהסלמה רחבה".
ראש השב"כ כהן: "הפער המודיעיני שיש לנו ולצה"ל (בתחום המסוים)... לא מאפשר לנו להבין את הרקע" (של הנעשה בעזה ושל פעילות שישראל תכננה לבצע ברצועה).
יעלון מעדכן את הקבינט כי צה"ל שיבש ואולי סיכל שימוש במנהרה, ומוסיף: "אני לא רואה מוכנות כזאת, התכוננות כזאת (כלומר, אפשרות לשימוש א.ס.) למנהרות אחרות".
גנץ (על האפשרות של תקיפה אווירית של המנהרות): "זה הישג שהוא גבולי בתוצאה שלו".
ראש השב"כ כהן: "אם הירי יימשך, צריך ללכת למתקפה אווירית רבתי".
בנט: "האם תקיפת המנהרות (מהאוויר א.ס.) עושה להן משהו?"
ראש השב"כ: "כן". יעלון תומך במהלך.
נתניהו: "שיבוש המנהרות לאפשרות של תקיפה מידית... אם אנחנו נצטרך לתת טיפול כולל למנהרות, אנחנו צריכים להיערך גם לאפשרות של הרחבת המערכה".
8 ביולי, 2014, דיון בקבינט
מבצע "צוק איתן" החל. באותו היום מנסים מחבלים לחדור לישראל דרך חוף זיקים. כוחות צה"ל מחסלים אותם.
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו: "העולם השתנה, כללי המשחק נפתחו והסכמי 'עמוד ענן' לא מתאימים למצב הנוכחי". לשאלת בנט, מה צריך לעשות אם כך, השיב ראש המוסד לשעבר: "אני מגדיר לכם את הבעיה, תגדיר את המטרה. אתם דרג מדיני, לא אני. אתם צריכים להגדיר את המטרה".
בשלב זה של הדיון מביעים השרים תסכול על כך שאין מדיניות אסטרטגית סדורה לגבי עזה. המבקר התייחס לכך בדוח שלו בהרחבה.
שרת המשפטים דאז ציפי לבני: "צריך להחליט גם מה האינטרס שלנו בסוף האירוע הזה, ולא רק האירוע הספציפי הזה".
לפיד: "אף פעם לא קיימנו אפילו דיון האם אנחנו רוצים ששלטון חמאס בעזה יימשך".
ראש המל"ל לשעבר, כהן: "קיימנו דיון אסטרטגי בקבינט לבקשתכם בנושא המטרות האסטרטגיות הלאומיות שלנו מול עזה וסיכמנו שהמדיניות... אבל אולי צריך לעדכן אותה לאור מה שאתה מציע".
השר לעניינים אסטרטגיים ולענייני מודיעין יובל שטייניץ: "אנחנו מתמקדים בטקטיקה ובורחים פעם אחר פעם, שנה אחר שנה, כבר תשע שנים שאנחנו בורחים מהמציאות האסטרטגית שמתהווה לנגד עינינו".
10 ביולי, 2014 דיון בקבינט
בדיון זה הוצגה לראשונה תכנית מבצעית לטיפול במנהרות על ידי מפקד פיקוד דרום, אלוף סמי תורג'מן. פרטי התכנית נותרו חסויים.
15 ביולי 2014, דיון בקבינט
הקבינט מקבל את הצעת מצרים להפסקת אש עם ארגון חמאס. שר החוץ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) מכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה הוא מצהיר כי "הגיע הזמן לכבוש את עזה". בדיון שנערך באותו היום שואלים השרים את הרמטכ"ל אם אפשר לכבוש את הרצועה ומה יהיה המחיר של מהלך כזה.
גנץ: "אני מציע שתהיה איזה שהיא הזדמנות אחרת... לעשות באמת את הדיון האסטרטגי - מה המשמעות של לבוא עכשיו ולכבוש את עזה... אני חושב שכדאי לדבר על הבעיה האסטרטגית".
שר התקשורת דאז והאחראי על הגנת העורף גלעד ארדן: "אנחנו התחלנו את כל הדיונים במבצע הזה אגב הגדרה, שבגלל הלחץ והדחיפות של כל היציאה למבצע, נאמרה כאן הגדרה. אני לא חשבתי שצריך להתחיל להתעמת עליה ולהכריז על כיבוש או מיטוט שלטון החמאס, כי לצערי בעבר עדיין לא קיימנו את הדיון המקיף... עם כל הכבוד לכך שהוצגו לנו ארבע אופציות (מתייחס לאפשרויות שעלו בדיון מחודש מרץ 2014 א"ס), זה לא באמת הוצג לנו בצורה המלאה - בכמה זמן זה כרוך, מה המחירים הצפויים וכל הניתוח של עלות מול תועלת. הוצגו האפשרויות המבצעיות באופן כללי וכך הגענו למבצע הזה".
נתניהו: "אני אבקש מהקבינט להתכנס אם אנחנו הולכים לעשות פעולה קרקעית... אחרת אני לא צריך לכנס את הקבינט".
18 ביולי, 2014, דיון בקבינט
מבצע "צוק איתן" עולה שלב: מתחילה הפעולה הקרקעית. מדיון זה מצטט המבקר משפט אחד. אף שקשה להבינו ללא הקשר, הנימה בו משקפת את הבעיה שמציג המבקר בדוח: עמימות בהגדרות התהליכים והסמכויות של הקבינט והמל"ל.
נתניהו: "אני ושר הביטחון מוסמכים בלאו הכי מהחוק לעשות מה שאנחנו רוצים".
28 באוגוסט, 2014 דיון בקבינט, יומיים אחרי הפסקת האש
אחרי שבעה שבועות ויום, שבמהלכם נהרגו בצד הישראלי 68 חיילים וחמישה אזרחים, ובצד הישראלי כ-2,200 פלסטינים, הסתיים מבצע "צוק איתן". במבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. מנגד, תקף צה"ל 6,231 מטרות ברצועה והשמיד 32 מנהרות. בציבור תוהים מדוע נושא המנהרות לא טופל קודם למבצע.
ארדן: "יש פה מצב של נחיתות מובנית של חלק מהשרים ביכולת שלהם להתכונן, להכיל מידע בדיון, לעבד אותו וגם בסוף להגיע למסקנות. מצד אחד יש שר ביטחון ואולי חלק מהשרים האחרים שיכולים גם לדעת מראש את נושא הדיון, יש להם גם יועצים מקצועיים עם הסיווג הביטחוני הרלוונטי ויש שרים אחרים, כמוני ואני חושב שעוד כמו אחרים ... כדי שאני אוכל להגיע מוכן יותר לדיון וגם לתפקד בו... אני כן מציע לשקול ... שיתאפשר לשר שהוא חבר קבינט יועץ אחד כזה שמקבל את החומר מראש, שמכין אותו, שמכין רקע, שמכין את השר מראש. אם נושא כמו המנהרות החודרות לשטחנו הוא נושא שצריך לתת עליו דגש, צריך לא רק שזה יוזכר... שוב, אני לא חושב שזה היה משנה כרגע את ההחלטות באופן... בעצם אני לא יודע, אני לא רוצה להתיימר בשם אחרים... צריך לשים את הנושא הזה על סדר היום ולהציג אותו עם כל המשמעויות והאיומים שלו אל מול הקבינט".
לפיד: "יכול להיות שאם היינו רואים פה את כל בעיית המנהרות, הייתה פה החלטה שאנחנו תוקפים ראשונים... אני לא אומר שכן, אני רק אומר שהאופציה הייתה מונחת על השולחן".