כוחות הביטחון פינו את מרבית הבתים בעפרה ומחכים החל מאמש (שלישי) להתפנותם מרצון של הפעילים האחרונים - שהתבצרו על גג בית משפחת כפיר, הבית המאויש האחרון בהתנחלות שלא פונה לחלוטין. זאת, במסגרת פינוי תשעת הבתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטים של הכפר הסמוך עין יברוד. מאות פעילים התבצרו במקום משעות הבוקר, קרעו את שלטי מפלגות הליכוד והבית היהודי והתנגדו פסיבית לפינוי. הגרעין הקשה התכנס בבית משפחת כפיר, שם התבצרו כ-50 פעילים על גג המבנה ועוד כ-200 בתוכו. השוטרים בודדו את המתחם כדי למנוע מבני נוער נוספים להיכנס, ופונו את מרבית יושביו, למעט, כאמור, המתבצרים על הגג.
ועד היישוב עפרה מתח ביקורת קשה על השרים נפתלי בנט ואיילת שקד, שלדבריו "נעלמו במנהרות במקום להגיע אל היישוב עפרה או לכל הפחות להזדהות עם עפרה ביום שבו נהרסים תשעה בתי קבע בלב היישוב". עוד נמסר מוועד היישוב, כי "שתיקת השרים בנט ושקד מצטרפת לכישלון ההגנה על היישוב באמצעות תשובות המדינה לבג"ץ. היישוב עפרה קורא למשטרה לנהוג באיפוק. להנהגת היישוב הגיעו תלונות על עשרות בני נוער שנפצעו במהלך פינוי אלים בבית משפחת כפיר".
לקריאה נוספת:
בג"ץ: הבתים בעפרה ייהרסו ולא ייאטמו - חוק ההסדרה לא חל עליהם
מבלי לשחזר את מראות עמונה, בעפרה מתכוננים לקרב האבוד על הבית
"שגירוש עמונה יהיה האחרון": אלפים הגיעו לעצרת תמיכה בעפרה
משעות הבוקר נפצעו קל 11 שוטרים, חמישה מהם פונו לקבלת טיפול רפואי ושלושה מתוכם שוחררו. ששת הנוספים טופלו בשטח ושבו לפעילות מבצעית. חלק מן השוטרים ננשכו על ידי הפעילים, אחרים הוכו ונדחפו. 17 פעילים נפצעו באורח קל בפינוי בית משפחת כפיר, ואחד מהם פונה לבית החולים שערי צדק שבירושלים. שני צעירים נעצרו לאחר שהתעמתו עם השוטרים. אחת משוטרות מג"ב שהחלה לבכות בזירה לאור הפינוי הוצאה מהאזור על ידי חבריה ליחידה, אף שלא סירבה פקודה באופן רשמי.
כוחות המשטרה ציפו להידברות שתוביל לפינוי מהיר ושקט, על מנת למנוע עימותים אלימים. אף שהיו במקום מאות צעירים שהתבצרו, רקדו, התפללו ושרו, הם סיכמו מבעוד מועד עם ראשי ההתנחלות על מאבק פסיבי ללא שחזור המראות הקשים שהיו בפינוי המאחז עמונה. עבודות ההריסה של הבית התשיעי, שהיה נטוש ונאטם עוד בטרם הפינוי, בעיצומן.
הרב של עפרה, אבי גיסר, אמר אתמול בבוקר: "מדובר בעוול וחוסר צדק. משפט שלמה. אף אחד לא ירוויח מזה, זה הרס לשם הרס, אבל יחד עם זאת, אנו אזרחים שומרי חוק ולא תהיה פה אלימות ונכבד את כוחות הביטחון". לדבריו, "את הכעס נפנה לבית המשפט שפעם אחר פעם אנו נדהמים מהחלטותיו ההזויות".
אסתר ברוט, תושבת ההתנחלות, אמרה בריאיון לאולפן וואלה! NEWS כי "מגיעים ארגוני שמאל שלא מנצחים בקלפי, ופשוט דרך הדלת האחורית של בג"ץ פשוט אומרים, 'הקרקע הזאת שייכת למוחמד', בלי להוכיח את הדבר הזה". לטענץה, "כשאני קניתי את הבית, ממש לא ידענו שיש פה איזה סימני שאלה. עם כל ההתרגשות וכל החלומות זה הגיע והפתיע. אף ערבי לא נדרש להוכיח שהקרקע הזאת שייכת לו. ואני שואלת, זכויות האדם של מי נפגעות כאן?".
ברוט הוסיפה בנימה אופטימית כי בקרוב תבנה משפחתה בית נוסף בהתנחלות. "מחר נבנה את הבית הבא שלנו בעפרה", הבהירה. "זה יהיה בית גדול יותר, יפה יותר ועוצמתי יותר. אף אחד לא ישבור אותנו, זאת הארץ שלנו ואנחנו מאמינים שאנחנו צריכים להיות כאן".
"אני לא תמימה", אמרה ברוט. "יש כאן מורכבות. כן קווי 67, לא קווי 67, הטענות שלי הן כלפי הממשלה שלא מחליטה, נתנה לי אישורים, אבל לא מחילה ריבונות; מעדיפה לנהל את הסכסוך במקום לפתור אותו ולסיים אותו; ראש ממשלה כבר קדנציה רביעית שפשוט מגמגם. חוק ההסדרה יעבור או לא יעבור, כבר לא רלוונטי - שמנו מראה מול המדינה שכבר אי אפשר להתעלם ממנה". לדבריה, "ברגע שידפוק לי קצין בדלת, אני אכבד את החלטת בג"ץ, מטופשת ככל שתהיה. אני אמלא את החזה באוויר, ארים את הראש, וככה אנחנו נצא מהבית".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), אמר בריאיון לאולפן וואלה! NEWS כי המהלך יוביל לשינוי חקיקה כדי להפחית מכוחו של בית המשפט העליון. "הוא עוצם את העיניים, משחק משחק 'נדמה לי' של שלטון חוק. הם לא מבינים את המאבק הלאומי שאנחנו נמצאים בתוכו. אנחנו נחזיר לעצמנו את המשילות, אם צריך לחוקק אז נחוקק. נשנה את ההתנהלות של בית המשפט העליון", אמר.
"אני רוצה מאוד לקוות שחוק ההסדרה לא ייפסל בבג"ץ, אבל צריך להיערך לאפשרות שנצטרך לחוקק אותו מחדש. לא נסכים בשום פנים ואופן שארגוני שמאל שנכשלים בקלפי ינסו לכפות את דרכם בבג"ץ. נוודא שאם נהרס בית אחד, ייבנו מאה במקומו, ואם ייהרס יישוב, ייבנה לפחות אחד במקומו".
"פניי לעבר הר הבית, וכשאני שומע חורבן הבית, זה עושה לי אסוציאציה קשה. מעיפים אנשים מהבתים שלהם", אמר ח"כ יהודה גליק (הליכוד) לאולפן וואלה! NEWS. "קשה לי לקלוט את הסיבה של הדבר הזה, מי הולך להרוויח מזה. זה גורם לצער גדול. אני חושב שניתן היה להגיע לפתרון. פיצויים למי שיוכיח בעלות, אבל העדיפו את הדרך הזו, וחבל, חבל".
ח"כ מיכל רוזין (מרצ), אמרה כי זעקת המתנחלים המפונים אינה אלא "חוסר היגיון". לדבריה, "אי אפשר לגזול קרקעות פרטיות, בוודאי לא מפלסטינים ליהודים - רק כי אנחנו יהודים. זה האבסורד הכי גדול".
היא הוסיפה כי "אני מבינה את תחושת הכאב שבלעזוב בית, אבל כשאתה יושב בבית שאתה יודע שהוא על קרקע פרטית שנגנבה מאדם פרטי, אלה לא אדמות מדינה". לטענתה, "אנחנו מדברים על גזילת אדמות פרטיות, ולא יכול להיות שאתה תצעק 'צדק'. זה הקוזאק הנגזל. זה, כמובן, לצד האמפתיה למשפחות שצריכות לפנות את בתיהן".
על חלק מהבתים תלו המפגינים תמונות של בני המשפחות שהתגוררו בהם: יהודה, פרי, אלדר, אתון וכפיר. בתמונות נראים בני המשפחה ועל חלקם נכתב: "עפרה דורשת חוק וצדק", "מונעים את ההריסה" ו"עפרה מחכה לנתניהו".
הניסיונות האחרונים להפוך את פסיקת בג"ץ, שהחליט בפברואר 2015 כי על המדינה לפנות תוך שנתיים את תשעת הבתים, כשלו אמש כשנדחתה העתירה לאטום את הבתים ולא להרוס אותם. "בפסק הדין שניתן בבג"ץ בפברואר 2015 הורה בית משפט זה, פה אחד, על מימוש צווי הריסה שהוצאו לתשעה מבנים שנבנו שלא כדין על קרקע פרטית בבעלות פלסטינית ביישוב עפרה", כתבה נשיאת העליון מרים נאור. כזכור, לפני יותר משנתיים הורה בבג"ץ למדינה לממש את צווי ההריסה בעפרה עד ל-8 בפברואר 2017. זאת, משום שבנייתם "נעשתה תוך הפרת צווי ההפסקה וצווי ההריסה שהוציאו הרשויות והושלמה במה שנחזה כמחטף שנעשה לאחר הגשת העתירה".
לפני שבועיים עתרו התושבים פעם נוספת לבג"ץ, הפעם בבקשה לאטוםאת המבנים במקום להרסם, בטענה שכניסתו לתוקף של חוק ההסדרה - המאפשר לדבריהם להכשיר בנייה לא חוקית על קרקע פרטית - מהווה "שינוי נסיבות מהותי". בית המשפט דחה את עתירתם, וכתב בהחלטה כי "החוק מתווה תהליך הסדרה ארוך ומורכב, שאין כל וודאות שיוביל להכשרתם של תשעת המבנים. אין להתעלם גם מהתנהלותם של המבקשים, שרובם עבר להתגורר במבנים לאחר שניתן צו ביניים האוסר על אכלוסם. לכן, הבקשה אינה מגלה עילה להורות על שינוי פסק דין חלוט".
על פי השופטים, למרות הקושי הגדול הכרוך בפינוי משפחות, חשיבות השמירה על החוק ואופן התנהלותם של המתיישבים בתקופה שבין הגשת העתירה לבין הוצאת צו הביניים עולה עליו. כפי שעולה מפסק הדין מתכוונים, השופטים לעובדה כי קצב בניית תשעת הבתים בעפרה לאחר הגשת העתירה הואץ מאוד, ורבנים אף אישרו באופן חריג להמשיך בבנייה גם בשבת ובחג השבועות כדי להספיק לאכלס אותם כמה שיותר מהר.
שמונה מתוך תשעת הבתים אוכלסו באותה התקופה ועל כן אתמול פונו שמונה משפחות מהגבעה. ברביעי ובחמישי יהרסו תשעת הבתים כדי להספיק ולעמוד בלוחות הזמנים שפסק בג"ץ וקובע כי על הריסת המבנים להסתיים עד ל-5 במרץ יום ראשון הקרוב. התאריך נקבע אחרי שבית המשפט העליון נעתר באופן חלקי לבקשת המדינה לדחות את הפינוי בשלושה חודשים, והאריך את המועד בחודש ימים.
בניגוד לפינוי עמונה, שבו התפתחו עימותים קשים בין כוחות המשטרה ומג"ב לבין פעילי ימין ותושבי המאחז שסירבו להתפנות מרצון, הפעם צפוי לעבור הפינוי בשקט יחסי. אתמול הגיעו כ-400 פעילים לעפרה כדי להשתתף במחאת התושבים, וגם נוער עפרה ותלמידים שלומדים במוסדות החינוך בהתנחלות צפויים לקחת חלק פעיל במחאות.
בנוסף המשפחות ומטה המאבק בפינוי הבהירו כי הם לא מכונים לגלות אלימות. ואולם, הבהירו כי על אף שכבר ארזו את חפציהם, חלקם אינם מתפנים לצאת מרצות והודיעו כי אם רוצים לפנות אותם יצטרכו לגרור אותם החוצה מבתיהם.
לצורך הפינוי כוחות צה"ל הקימו מחסומים על ציר 60 מצפון ומדרום לעפרה ומהבוקר יותרו להיכנס להתנחלות רק תושבי המקום. כמו כן, השכונה הוקפה בגדרות תיל כדי למנוע זליגה של פעילים מהשטחים הפתוחים סביב ההתנחלות. כמו כן, צירים המובילים לשכונה בתוך היישוב עצמו נחסמו גם הם.
(עדכון ראשון: 06:25)
