פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כלא אזרחי, הקלה בעונש או פנייה לנשיא: מה הצעד הבא של אזריה?

      18 חודשי המאסר שנגזרו על החייל שהורשע בהריגה רחוקים מלהיות סוף פסוק בפרשה שטלטלה את המדינה. בפני אלאור אזריה, שצפוי להתחיל לשאת בעונשו בתחילת החודש הבא, עומדות כמה אפשרויות – מערעור על העונש ועד פנייה לריבלין או לרמטכ"ל

      כלא אזרחי, הקלה בעונש או פנייה לנשיא: מה הצעד הבא של אזריה?
      צילום: שי מכלוף, מאצ'י הוף, יותם רונן, עריכה: ניר חן

      גזר הדין שקיבל היום (רביעי) אלאור אזריה בבית הדין הצבאי המיוחד בקריה – שנה וחצי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי והורדה בדרגה לטוראי – עדיין אינו סוף פסוק בתיק שטלטל את המדינה.

      החייל שהורשע בהריגה צפוי להתחיל לשאת בעונשו בעוד כשבועיים בכלא 6. ואולם, צוות ההגנה, שאליו הצטרף גם עו"ד יורם שפטל, צפוי להגיש עד אז ערעור, בין היתר על הכרעת הדין, שקבעה כי אזריה מורשע בהריגה, וכן על חומרת העונש. מהן האפשרויות העומדות בפני אזריה?

      עוד בוואלה! NEWS:
      בימין קוראים לחנינה לאזריה: "ביטחון ישראל מחייב זאת"
      אזריה בבית הדין: "המשפחה שלי התרסקה, מבקש רחמים"
      מח"ט כפיר במשפט אזריה: "טעיתי כשהבטחתי לאביו שיפגוש בכירים בצה"ל"

      כלא צבאי או אזרחי

      חייל צה"ל שצפוי להיכנס לכלא צבאי לעונש של יותר משנה, עומדת בפניו האפשרות לעבור לכלא אזרחי תחת ניהול שירות בתי הסוהר (שב"ס). הוועדה המכונה "ועדה 210", ועדה צבאית בראשות שופט צבאי, מתכנסת ובוחנת את נסיבות העבירה, נסיבותיו של החייל ופרמטרים נוספים. בסופו של דיון היא מכריעה אם יש מקום להעביר את החייל לכלא אזרחי.

      גזר הדין של אלאור אזריה בבית הדין הצבאי בקריה, פברואר 2017 (פול צלמים , תומר אפלבאום)
      מה הצעד הבא? אזריה (צילום: תומר אפלבאום)

      לרוב, חיילים המרצים תקופות מאסר ארוכות נוטים לבקש ולעבור לכלא אזרחי, לנוכח התנאים הקלים יותר, היעדר משמעת צבאית ומדיניות ביקורים מקלה יותר. עם זאת, במקרה של אזריה, הסיכוי שהחייל יבקש העברה נמוך, שכן הדבר יתייג אותו כעבריין וכמי שיושב במאסר לצד אסירים שביצעו עבירות קשות.

      ערעור

      סנגוריו של אזריה כבר הצהירו כי בכוונתם להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים בקריה. במצב זה, יוגש הערעור ויידון בהרכב של שלושה שופטים בהתאם להחלטה של נשיא בית הדין, דורון פיילס, שיקבע את הרכבה. פיילס עצמו לא יוכל לשבת בהרכב, שכן בעבר דן בעצמו בתנאי מעצרו של החייל. מי שאמור לעמוד בראש ההרכב יהיה שופט צבאי, כשלצדו יגויס למילואים שופט מאחד מבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ, שילבש מדים צבאיים.

      הפגנה מחוץ לקריה בעת מתן גזר דינו של החייל אלאור אזריה, 21 בפברואר 2017 (ראובן קסטרו)
      מפגינים בעד אזריה מחוץ לבית הדין הצבאי המיוחד בקריה, היום (צילום: ראובן קסטרו)

      לצדם, ימונה 'שופט צד', קצין בכיר ללא רקע משפטי. העדים שהעידו במשפט לא יעידו שוב, אולם דבריהם ושאר הראיות יהיו פרוסים בפני השופטים שיכריעו בשנית בתיק הרגיש. אחת האפשרויות היא שמי שתשב בראש ההרכב היא השופטת הצבאית אורלי מרקמן, שקודמה רק באחרונה לדרגת תת-אלוף ועסקה בעבר בתיקים רגישים, ובהם משפטם של לוחמי גבעתי שביצעו "נוהל שכן" במהלך מבצע "עופרת יצוקה", משפטו של סגן-אלוף שלום אייזנר ומשפטו של תת-אלוף אופק בוכריס.

      גם בפני התביעה הצבאית עומדת הזכות לערער על קולת העונש. אם יוגש ערעור רק מצד אזריה, לא יוכל בית הדין הצבאי להחמיר בעונשו של החייל.

      ועדה לעיון בעונש

      בפני כל חייל שנשפט ליותר משנת מאסר עומדת האפשרות לפנות לאחר ריצוי מחצית מתקופה זו לוועדה מיוחדת בראשות שופט צבאי, בבקשה לקצר את עונשו. מדובר למעשה במקבילה של ועדת שליש העומדת בפני אסירים פליליים אזרחים, אולם במקרה של אסיר צבאי, הוועדה יכולה לנכות עד חצי מתקופת מאסרו של החייל.

      נשיא המדינה ראובן ריבלין והרמטכ"ל גדי איזנקוט בכנס המכללות הצה"לי, 14 בפברואר 2017 (לשכת העיתונות הממשלתית , מארק ניימן)
      מחזיקים את המפתחות לקיצור עונשו של אזריה. ריבלין ואיזנקוט (מארק ניימן, לע"מ)

      בוועדה יושב נציג של שר הביטחון, נציג של הרמטכ"ל ושופט. הם מכריעים בהתאם לפרמטרים שונים, ובהם התנהגות החייל בכלא, נסיבות אישיות, התחשבות בנפגע העבירה ועוד. במקרה שכזה, תישמע גם עמדת משפחת המחבל שנורה למוות על ידי אזריה.

      הקלה בעונש

      בפני אזריה עומדת אפשרות לפנות לאלוף פיקוד המרכז ולרמטכ"ל בבקשה שאלו יקלו בעונשו. בין היתר יכולים השניים להפחית בתקופת המאסר ואף להמירה במאסר על תנאי. אם אזריה יחליט שלא להגיש ערעור, פסק הדין הופך לחלוט והוא יכול לפנות בתוך 30 יום לאלוף רוני נומה. אם יערער לבית הדין הצבאי, בקשת ההקלה תוגש לרמטכ"ל גדי איזנקוט בתוך 30 ימים.

      חנינה

      האפשרות המושמעת ביותר מאז שהוכרע דינו של החייל הייתה הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה רובי ריבלין. הנשיא מחזיק בסמכות כללית לחון כל אסיר שהורשע ולהקל בעונשו כראות עיניו. בקשת חנינה יכולה להיות מוגשת רק אם לא קיים גורם אחר שיכול להקל בעונש, כלומר, רק לאחר התקופה שבה ניתן להגיש בקשה להמתקת העונש לאלוף או לרמטכ"ל.

      במצב זה, על אזריה בעצמו לפנות לנשיא - ולא באמצעות חברי כנסת. הנשיא אמור להעביר את הבקשה למחלקת החנינות בבית הנשיא ולמחלקה במשרד המשפטים, שתבחן את הבקשה. בנוסף לכך מתבקשת חוות דעתו של הרמטכ"ל והפרקליט הצבאי הראשי. ההליך אורך חודשים ארוכים. ריבלין נחשב לנשיא שאינו נוטה לאשר חנינות.