משרד החינוך שוקל לחייב את בתי הספר להתחיל את לימודי האנגלית כבר בכיתה ג', למרות שברובם המוחלט של בתי הספר בישראל כבר מתחילים ללמוד את השפה מוקדם מהמחויב. סקר בקרב מנהלי בתי ספר מגלה פערים בין החינוך הממלכתי, הערבי והממלכתי-דתי בלימוד השפה בכיתות הנמוכות, אך דווקא בתי הספר שדירוגם במדד הטיפוח נמוך, מלמדים תלמידים מוקדם יותר ומשקיעים בכך יותר שעות.
ב-95% מבתי הספר בישראל מתחילים ללמד אנגלית עוד לפני כיתה ד', על אף שמשרד החינוך לא מחייב זאת כך עולה מסקר שערכה חברת דיאלוג בקרב 451 מנהלי בתי ספר ברחבי הארץ, לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הסקר מצא כי ב-26% מבתי הספר מתחילים ללמד אנגלית כבר בכיתה א', ב-24% בכיתה ב', 45% בכיתה ג' ו-5% בלבד מבתי הספר נוהגים לפי הנחיית המשרד ומתחילים בכיתה ד'.
לפי הוראות משרד החינוך יש להקצות לתלמידי כיתה ד' שלוש שעות אנגלית שבועיות, אולם הוא מאפשר לבתי הספר עצמם להתחיל ללמד את השפה מוקדם יותר. בעקבות הנתונים מסרה המפקחת על מקצוע האנגלית ד"ר ציונה לוי למרכז המחקר והמידע כי היא שוקלת להוסיף שעות תקן ללימודי האנגלית כבר בכיתה ג', כחלק מתכנית לאומית לחיזוק האנגלית שנבנית במשרד, ובשלב זה עוסקת בהוראת השפה בחטיבה העליונה בלבד.
עוד בוואלה! NEWS:
ציוני בגרות נמוכים? בקרוב לא תוכלו ללמוד משפטים - גם לא במכללות
בתוך חמש שנים: מספר הניגשים לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה הוכפל
מורים קטעו את נאום בנט: "הופכים אותנו לאוכלוסיה מוחלשת". צפו
עוד עולה מהסקר כי כמות השעות השבועיות שמוקדשות ללימודי האנגלית עולה בהתמדה בין שכבות הגיל. כשני שליש מבתי הספר המלמדים אנגלית בכיתות א' מקדישים לכך שעה שבועית אחת וכ-30% - שתי שעות שבועיות. בכיתה ב' כ-40% מבתי הספר המלמדים אנגלית מקדישים לכך שעה שבועית אחת וכ-%60 שתי שעות שבועיות. תלמיד ממוצע זוכה ל-483 שעות הוראת אנגלית בסך הכל במהלך שנות לימודיו בבית הספר היסודי.
הסקר מצא גם פערים בין המגזרים לטובת המגזר היהודי: ב-57% מבתי הספר בחינוך העברי מתחילים ללמוד אנגלית בכיתות א' או ב' לעומת 31% מבתי הספר הערביים. אולם, המצב משתפר בכיתות הגבוהות יותר; החל מכיתה ג' תלמידים בחינוך הערבי זוכים ליותר שעות הוראה באנגלית מאשר תלמידים בחינוך העברי. פערים נמצאו גם בין החינוך הממלכתי לממלכתי-דתי, כאשר 59% מבתי הספר הממלכתיים מלמדים אנגלית בכיתות א' או ב', לעומת 53% מבתי הספר במערכת החינוך הממלכתי-דתי.
כאמור, דווקא בתי הספר שמדורגים נמוך יותר במדד הטיפוח, שמודד את החסך החינוכי במוסדות הלימוד, מקדישים יותר שעות הוראה ללימודי אנגלית בכל אחת משכבות הגיל. 47% מבתי הספר בחמישון הטיפוח הנמוך ביותר מלמדים אנגלית בכיתה א' לעומת 26% מבתי הספר בחמישון הטיפוח הגבוה.
גם בסיכום כמות השעות עולה כי בית ספר במדד הטיפוח הנמוך ביותר מקדיש ללימודי אנגלית בסך הכל כ-10% יותר שעות הוראה מבית ספר המדורג במקום הגבוה ביותר במדד. שתי הסיבות העיקריות לכך, על פי המנהלים, הן היעדר שעות תקן והיעדר הנחייה של המשרד מה שצפוי להשתנות אם אכן יישם משרד החינוך את התכנית החדשה.
יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) אמרה היום (שני) כי "אנחנו נמצאים מול שוקת שבורה שנוצרה לאורך שנים. האנגלית היא מפתח לעולמות רבים, בטח ובטח ללימודים גבוהים. יש צורך בהבניית דרך מחדש כדי לאפשר לתלמידים שלנו להיות שווים מול תלמידים אחרים בעולם". לדבריה, "אנחנו יכולים לסקור הרבה התייחסויות לנושא במערכת אבל גם אם תלמידים מוציאים ציונים יפים מאוד ב-4 ו-5 יחידות, תמיד בפרקטיקה אנחנו בפיגור.
"ככל שצוללים פנימה מוצאים פערים בין כמות השעות והכיתה בה מתחילים ללמד אנגלית. לצד כך יש בעיה קשה ברמת ההוראה ובאופן ההוראה יש מורים בלי הכשרה מתאימה. צריך לקבוע גיל אחיד לכולם, תוך מחויבות למורים מתאימים וברמה וללימוד מותאם וראוי. נפעל למען הליך מותאם לכולם, הכשרת מורים, חתירה למסקנות ולהחלטות, ונדאג לזה דרך חקיקה אם נדרש".