פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ציוני בגרות נמוכים? בקרוב לא תוכלו ללמוד משפטים - גם לא במכללות

      פרסום ראשון: המל"ג יקבע תנאי מינימום ללימודים אקדמיים שיחייבו את כל המוסדות, לרבות המכללות הפרטיות. בשלב הראשון תיושם המדיניות החדשה במסלולי משפטים ומנהל עסקים, ובהמשך בפסיכולוגיה. התנאים החדשים לא יכללו את הבחינה פסיכומטרית

      כיתה רפואה באוניברסיטת תל אביב, אפריל 2016 (ראובן קסטרו)
      ההחלטה תצמצם את מספר הסטודנטים באלפים. סטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

      המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) קבעה תנאי סף לקבלה ללימודים אקדמיים, שיחייבו באופן רוחבי את כל מוסדות הלימוד - כך נודע לוואלה! NEWS. זאת, בשונה מהמצב כיום, שבו כל מוסד קובע לעצמו את תנאי הקבלה בכל תחום לימוד באופן פרטני. התחומים הראשונים שבהם תיושם המדיניות החדשה הם משפטים ומנהל עסקים, ולאחר מכן גם בלימודי פסיכולוגיה.

      כפועל יוצא, אלפי סטודנטים לא יוכלו להירשם ללימודים במשפט ובמנהל עסקים במכללות פרטיות. במוסדות הללו, שאינם מתוקצבים בידי המל"ג, שכר הלימוד אינו מפוקח ותנאי הסף הנדרשים לקבלה ללימודים נמוכים - במטרה לפנות לקהל רחב יותר.

      בחודש הבא תאשר המל"ג את הרכבי שתי ועדות, שיקבעו את תנאי הקבלה המינימליים לקבלה ללימודי משפטים ומנהל עסקים. כך, למשל, ייקבעו ציוני מינימום במבחני בגרות במקצועות מסוימים, על מנת לעלות את רף הכניסה. הוועדות יידרשו לסיים את עבודתן עוד בשנת הלימודים הנוכחית. בנוסף לכך, עד סוף השנה יקבעו הרכבי ועדות שיבחנו את תנאי הקבלה בשאר המקצועות הנלמדים במערכת ההשכלה הגבוהה.

      המכללה האקדמית אחוה (Creative Commons , אריאל פלמון)
      תנאי הסף לא נאכפו בפועל. מכללת אחוה (צילום: אריאל פלמון)

      תנאי הסף הבסיסי הנוכחיים של המל"ג להרשמה ללימודים אקדמיים הוא "תעודת בגרות או שווה ערך". בעבר, כאשר אישרו הוועדות הרלוונטיות במועצה פתיחת תכניות לימודים במוסדות מסוימים, הם דרשו להציב תנאי סף - אך במוסד הספציפי ולא כדרישה רוחבית לכלל המוסדות המלמדים את התחום.

      בכמה תחומים בודדים כן נקבעו תנאים רוחביים לפני שנים רבות, אולם לא נערך פיקוח על תחומי הלימוד וההחלטות לא יושמו בפועל. כך, למשל, בלימודי משפטים נקבעו בשנת 1997 קריטריונים, שלפיהם נדרשות המכללות להציב תנאי סף "דומים לאלו של האוניברסיטאות". אך אלה אינם מיושמים בשטח ומאפשרים לאלפי סטודנטים בשנה להירשם ללימודים במכללות הפרטיות, בדרך כלל תמורת שכר לימוד של עשרות אלפי שקלים בשנה.

      סטודנטים לתואר ראשון במערכת ההשכלה הגבוהה לפי תחום לימודים. אוקטובר 2016 (עיבוד תמונה)

      במסגרת המדיניות החדשה, האוניברסיטה הפתוחה תמשיך להיות מוחרגת מתנאי הקבלה. לאחר שייקבעו התנאים יוכל כל מוסד אקדמי להציב רף קבלה משלו – כולל גבוה מזה שדורשת המל"ג. זאת, ברקע העובדה כי מספר הסטודנטים בישראל נמצא בירידה בשנים האחרונות.

      התנאים החדשים לא יכללו את הפסיכומטרי

      הרקע להחלטה הוא דיון שהתפתח לפני כמה חודשים בין אנשי המל"ג לראשי מוסדות אקדמיים, בעקבות דרישות ספציפיות להעלאת סף הקבלה בכמה תכניות. אנשי ועד ראשי המכללות הלא מתוקצבות (המכללות הפרטיות, מ"ש) טענו מצדם כי למל"ג אין סמכות לקבוע תנאי קבלה, משום שהדבר מהווה "פגיעה בחופש האקדמי", ודרשו כי אם בכל זאת יקבעו תנאי קבלה, הרי שעליהם לחול על כל מוסדות הלימוד.

      הוועד עתר לבג"ץ בנושא זה ובכירי המל"ג פנו באופן חריג למשרד המשפטים שסיפק חוות דעת, שלפיה אין מניעה להתערבות בתנאי הקבלה. בג"ץ קיבל את עמדת המל"ג, שאמצה את הדרישה שתנאי הקבלה יחולו על כל הפקולטות בכל תחום בו ייקבעו.

      בעקבות כך החלה עבודת המטה במועצה והוחלט לקבוע תנאים לכל תחומי הלימוד באקדמיה. ההחלטה העקרונית לקביעת תנאי סף אושרה במליאת המועצה בחודש שעבר, ובמהלך השנה ימונו הוועדות לתחומים נוספים מלבד משפטים ומנהל עסקים. המחלוקת בין המכללות למל"ג התפתחה סביב שני תחומים אלו - המסלולים העיקריים שמלמדות המכללות הפרטיות. הוועדות שיקבעו למקצועות השונים לא צפויות לכלול את הבחינה הפסיכומטרית כתנאי קבלה באף אחד מן המקצועות, מאחר שזו משמשת כלי סינון של האוניברסיטאות ולא זכתה להכרה רשמית בידי המל"ג.

      (עדכון ראשון: 23:18)