השגריר לשעבר מציג: כך תועבר השגרירות – וכולנו נישאר בחיים

(בווידאו: ראש עיריית ירושלים ניר ברקת בקמפיין להעברת השגרירות, בשבוע שעבר)

שגריר ארצות הברית לשעבר בישראל דן שפירו אמנם עזב את תפקידו לפני כמה ימים, אולם הוא כבר הבהיר כי לא ימהר למשוך את ידיו מעיסוק במערכת היחסים שבין וושינגטון לירושלים. כך, למשל, חשבון הטוויטר הפרטי שפתח משך אליו השבוע תשומת לב רבה, עם סדרת ציוצים שפרסם בנוגע ליחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

במאמר שכותרתו "אז אתה רוצה להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים? כך תעשה זאת", שפורסם אתמול (שלישי) בכתב העת "פוריין פוליסי", הציג שפירו את משנתו לגבי מיקום השגרירות. הוא שרטט תכנית אפשרית להעברת השגרירות, כפי שהבטיח לעשות טראמפ – אולם מבלי לעורר את זעמם של הפלסטינים ושל הקהילה הבינלאומית, בניגוד למעשיו המעטים של הממשל האמריקני החדש בנושא עד כה.

עוד בוואלה! NEWS:
בכיר פלסטיני: "הבית הלבן הבהיר כי העברת השגרירות אינה בעדיפות"
שקד: דרעי אמר שכל שגרירות שתעבור לי-ם תהיה פטורה מארנונה
בירושלים כמו בוושינגטון, הקוסמים הגדולים מנסים להעלים את הפלסטינים

שפירו התייחס בקצרה למחויבותה ארוכת השנים של ארצות הברית לפתרון שתי המדינות, לצד החקיקה שעברה בקונגרס בשנת 1995 הקוראת להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים אך לא יושמה על ידי אף אחד מהנשיאים האמריקנים מאז. "אם ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ נחוש לקדם את המהלך, השאלה של איך הוא מיושם היא קריטית", הבהיר השגריר לשעבר. "אם זה נעשה ללא תשומת לב, זה עלול לגרום נזק חמור ולהוביל לטרגדיה, שניתן בהחלט למנוע אותה".

השגריר שפירו ציין כי תמך בעמדתם של הנשיאים שבחרו שלא להוציא לפועל את התכניות למעבר השגרירות, "אבל מעולם לא האמנתי שהטיעונים בשבח העברתה חסרי בסיס, או שחייבים לחכות להסכם שלום סופי". לדבריו, העברת השגרירות – בנסיבות המתאימות – עשויה לקדם את האינטרסים האמריקניים ולהוות הוכחה להכרה בקשר של העם היהודי לעיר.

בהמשך מגולל שפירו חמש נקודות מרכזיות, שקיומן אמור להבטיח, לשיטתו, העברה של השגרירות באופן שיהיה מוסכם על הקהילה הבינלאומית ולא יחריף את המתיחות בשטח. ראשית, דורש שפירו "לשמר סיכוי מציאותי לפתרון שתי המדינות", באמצעות תמיכה במשא ומתן בין הצדדים והבהרה כי העברת השגרירות אינה מהווה הכרה בפועל בריבונות הישראלית במזרח ירושלים. הצהרות כאלה, לדברי שפירו, "אולי לא יתקבלו בברכה על כל חלקיהן הן בקרב הישראלים והן בקרב הפלסטינים, אבל אנחנו חייבים להיות כנים איתם".

בהמשך, קורא השגריר לשעבר להתייעץ עם בעלי ברית מרכזיים ומדינות נוספות באזור, כולל ההנהגה הירדנית והמצרית, ולעדכן אותם בהתפתחויות בכל שלב. לדבריו, למלך עבדאללה ולנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי יש מניות רבות בעתיד האזור, כמובן, ובמקביל "שניהם רוצים להתחיל ברגל ימין עם ממשל טראמפ, ויש להם אינטרסים אסטרטגיים משותפים עם ישראל".

נקודה מעניינת נוספת שמדגיש שפירו היא לא לשכוח כי בחודשים מאי ויוני הקרובים יצוינו בדיוק 50 שנים למלחת ששת הימים, שהביאה להשתלטות הצבאית הישראלית על שטחי הגדה המערבית ועל מזרח ירושלים "במלחמת מגננה", כפי שמבהיר השגריר לשעבר. "ישראלים יחגגו ברוב הוד והדר את איחוד ירושלים, אולם הפלסטינים ומרבית העולם – וגם כמה ישראלים – יציינו חצי מאה של כיבוש עיקש", הוסיף.

כמו כן, דורש שפירו "תכנון כהלכה", מבחינת הצדדים הלוגיסטיים של המעבר. הוא מבהיר כי לכך עשויות להיות השלכות על תפקוד הסגל הדיפלומטי, ובעיקר על מערכת היחסים שבין השגרירות בישראל לקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים, שאמונה על הקשר עם הרשות הפלסטינית, שיש להיערך אליהן.

הנקודה האחרון שמציין השגריר לשעבר היא "לשמור על כנות לגבי הסיכונים", ברמיזה לאפשרות של התפרצות של גלי טרור ואלימות בעקבות צעד כזה – הן מהצד הפלסטיני והן מהצד הישראלי. "לא ניתן להצדיק טרור או אלימות, אבל כל שינוי מדיניות משמעותי חייב להיות מלווה בהערכה מקצועית של הסיכונים ושל היכולת להכיל אותם", הסביר.

"במשך קרוב לשבעה עשורים, ארצות הברית והקהילה הבינלאומי נמנעו מהכרזה ברורה בנוגע לדרישה הישראלית להכרה בירושלים כבירתה", סיכם שפירו. "באזור רגיש שכזה, הזהירות מובנת. אבל אם טראמפ רוצה לשנות את הגישה הוותיקה הזאת, הוא חייב לעשות זאת בזהירות, תוך מחשבה מעמיקה על הסיכונים ועל הצורך להתמודד עמם, ושימוש מושכל במעבר כדי לקדם את האינטרסים האמריקנים".