"מכונה לקבלת החלטות": בין האתגרים הרבים, איזנקוט מכוון – ופוגע

(בווידאו: נאום איזנקוט ערב הכרעת הדין במשפט אזריה)

שנת 2017 נפתחה עם שקט תעשייתי בצה"ל, למרות השינויים הארגוניים מרחיקי הלכת שעובר הארגון, מאז נכנס ללשכת הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט, ב-16 בפברואר 2015. בתקופה שבה ישראל נמצאת בחזית המלחמות החדשות – המאבק בארגוני טרור ובמפגעים בודדים, אבטחת הגבולות, הגנת העורף מחשש למתקפות טילים, הלחימה בסייבר, מרוץ החימוש האזורי וההגנה האווירית – איזנקוט, שכהונתו הוארכה בשבוע שעבר לארבע שנים, רואה בהשתנות המתמדת התאמה של צה"ל לאתגרי העתיד.

איזנקוט קיבל עשרות החלטות שניתן לתארן כלא פחות מדרמטיות, וחלקן נותרו חסויות מעין הציבור. "הוא מכונה לקבלת החלטות", הסבירו גורמים בסביבתו. יתרה מכך, בצה"ל מתגאים בכך שלמרות גלי הטרור האחרונים בגדה המערבית ובשטח ישראל, שכללו פיגועי דקירה, דריסה וירי, ודרשו משאבים וקשב רבים מהמערכת הביטחונית, משימות אחרות – ובראשן אימוני היחידות השונות – לא נפגעו.

עוד בוואלה! NEWS:
מועצה אזורית נגד בסיס צה"ל: "מתחמק מתשלום ארנונה עדכנית"
סערת הקבורה של החייל: "סלבה שירת כמו כולם, אז מדוע לא נקבר כמו כולם?"
צה"ל על המזל"ט שהתרסק בשטח לבנון: "לא הכיל מידע רגיש"

בין היתר, הורה איזנקוט על הקמת חטיבת הקומנדו, שמאגדת בתוכה יחידות מובחרות כמו מגלן, אגוז, דובדבן ורימון, במסגרת מבצעית שנועדה להעניק לצה"ל יתרון מובהק במלחמה מול ארגונים כמו חיזבאללה או חמאס. איחוד זרוע היבשה ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה הוא מהלך דרמטי נוסף, שחרף הביקורת עליו, יש בו בכדי להפוך את הצבא ליעיל יותר. המהפכה בתחום הסייבר, שעליה הכריז הרמטכ"ל, מתקדמת אמנם באיטיות, בשל המורכבות והרגישות של התהליך, אך הצבא נכנס לעידן הקרב המודרני, שישלב בכל תכנית מבצעית ובכל פעולה את הממד הקיברנטי בהגנה ובהתקפה.

ביום שני האחרון התכנס סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל ושיבח את שנתה הראשונה של התכנית הרב-שנתית (תר"ש) "גדעון", שאפשרה למפקדים בכל הדרגים להתרכז בהכשרת הלוחמים במילואים ובסדיר. עבור גורמי הצבא, התר"ש הפכה לאור שבקצה המנהרה, אחרי שבשנת 2014 נאלצו להשהות אימונים, לפגוע ברמת הכשירות של הלוחמים, להפסיק טיסות, להתפלש בבוץ שוב ושוב עם פקידי האוצר עם גובה תקציב הביטחון, והחמור מכול – לספוג עלבונות מהציבור.

הזיכרון הציבורי אמנם קצר, אך כניסתו של איזנקוט לתפקיד לוותה בהדים עיקשים של הטראומה הכלכלית. לכן, השגת התכנית הרב-שנתית, בתיאום עם משרדי הביטחון והאוצר, הייתה אחד מההישגים המשמעותיים של הרמטכ"ל החדש. צה"ל הסכים לשקיפות ולקיצוץ חד בהיקף משרתי הקבע לרף של 40 אלף חיילים, בתמורה לייצוב התקציב, שיאפשר לתכנן גרף אימונים קשיח לכלל החילות והזרועות לשנים הבאות, להמשיך בהשלמת מלאי תחמושת וציוד וליישם תכניות לשינוי במבנה הצבא. לכך נוסף התכנון העתידי, שכמובן כולל הוצאות לא צפויות, כמו גל הטרור האחרון, שאותו תקצב צה"ל בשנה האחרונה ב-200 מיליון שקלים, בהם גם רכש ציוד להתמודדות עם מנהרות.

איזנקוט לא נרתע מלעסוק לעומק בכל מה שקשור במבנה הארגוני של צה"ל וביחסי הצבא והחברה הישראלית. אחד המהלכים המורכבים שעליהם החליט, למרות הביקורת, היה להעביר את תחום תודעה יהודית מהרבנות הצבאית לאחריות אגף כוח האדם. כמו כן, הרמטכ"ל התעקש על קו ערכי חד וברור בכל מה שקשור להוראות הפתיחה באש, על רקע גל הפיגועים. גם כשספג ביקורת חריפה על רקע פרשת אלאור אזריה, שעוררה שיח לא פשוט בחברה, הוא לא התקפל ונשאר איתן בדעתו.

מתחת לפני השטח, מתמודדים מפקדי צה"ל עם דור צעיר של חיילים בשירות סדיר שלא ממהר לחתום על שירות קבע, או מבקש לפרוש לאזרחות לאחר שנים בודדות. על הרקע הזה, מרחפת באוויר השאלה כיצד יצליח הרמטכ"ל לשמור על הון אנושי איכותי בכל מערכי הצבא, בעת שבה אסור לצה"ל לפגר במרוץ אחר הקדמה הטכנולוגית.

אולם הבעיות לא נעצרות בשירות הקבע. בישיבת פורום המטה הכללי לסיכום שנת 2016, הורה איזנקוט לצמצם את מספר החיילים הכלואים, הנפקדים והעריקים ולהילחם בנשירה משירות סדיר. במקביל, קרא הרמטכ"ל למצוא פתרון יעיל לשלב ההמתנות, שבו חיילים ממתינים לקורסים או להכשרות. במיוחד לאחר ההחלטה לקצר את משך השירות הסדיר, כל זמן "מבוזבז" שכזה הוא יקר מאוד למערכת הצבאית. יתרה מכך, בראשית כהונתו קידם איזנקוט תכנית שנועדה להשאיר קבוצה של חיילים מילואים מאומנים ומוכשרים ברמה גבוהה, ולוותר על אלפי אחרים שאינם מזומנים לאימונים ולא כשירים למשימות השונות.

הרחק מאור הזרקורים, מנהל הרמטכ"ל מלחמת צללים רגישה ומורכבת, שתכליתה להרתיע את אויבי ישראל ולפגוע בתהליכי התעצמות של ארגוני הטרור במזרח התיכון, קטנים כגדולים. פרסומים בכלי התקשורת הזרים מספקים בשנתיים האחרונות הצצה מסוימת למלחמת הצללים של צה"ל במעגלים השונים. תקיפות עמומות, פגיעה במערכות נשק מתקדמות וחיסולים – בין אם הפרסומים נכונים ובין אם לא, אין ספק שככל שחולף הזמן, והמזרח התיכון ממשיך להשתנות ללא היכר, נדרש צה"ל להרחיב את יכולותיו במערכה שבין המלחמות, להיות נועז ויצירתי ולעשות הכול כדי לדחות מלחמות. "בשנים האחרונות היו לו לילות רבים ללא שינה בגלל פעילות מיוחדת", הסביר גורם בכיר במערכת הביטחון. "האויב לא יוצא לחופש, והוא מתכתב עם ישראל באמצעים אחרים".

גבול לבנון, המוגדר כמסוכן ביותר, יציב; בקריית שמונה ובמטולה, ילדים בני עשר לא זוכרים מהי מלחמה. הזמן שחלף מאז מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 מוגדר כשקט ביותר זה שנים באזורים הסמוכים לרצועת עזה. ברמת הגולן, כוחות צה"ל מפגינים נוכחות ומרחיקים את כוחות "המדינה האסלאמית" (דאעש) ושאר ארגוני הטרור מאזור הגבול, וכל הפרה של הריבונות הישראלית גוררת תגובה עוצמתית שרק רומזת למה שיתחולל ביום בו יידרש צה"ל לשחרר את הקפיץ.

ההחלטה על הארכת כהונתו של איזנקוט, שנמסרה בסמוך לניתוח שעבר הרמטכ"ל, מעידה על ההערכה הרבה שרוכשים שר הביטחון אביגדור ליברמן וצמרת הדרג המדיני לרמטכ"ל על פועלו הגלוי והחשאי למען ביטחון המדינה. איזנקוט הוא איש עקרונות ועקשן בדרכו, אך את השיח עם שר הביטחון – גם כשיש מחלוקות ביניהם – הוא נוהג להשאיר בין ארבע קירות. מערכות יחסים בין שרי ביטחון ורמטכ"לים בעבר ידעו סערות לא פעם, אולם תוספת השנה הרביעית לכהונת איזנקוט אומרת את הכול.