צוות ארכיאולוגים מישראל, פולין והולנד, חשף שרידים של צריף גזיזת שיער, אליו הוכנסו נשים לפי שליחתן לתאי הגזים במחנה ההשמדה סוביבור שבפולין במלחמת העולם השנייה. בתוך השרידים התגלו סיכות שיער ותכשיטי נשים שהושארו שם לפני יותר מ-70 שנה. הפריטים נפלו ככל הנראה מתחת ללוחות הרצפה, וכך נשארו באדמת המחנה עד שנחשפו.
בין הממצאים התגלה תליון מתכת מצופה זכוכית, שעליו דמותו של משה רבנו האוחז בלוחות הברית, ועל צדו השני תפילת "שמע". עוד התגלו תליון בצורת מגן דוד ושעון. תליון נוסף שנחשף, בצורת משולש, העסיק את החוקרים במיוחד משום שנשא פרטים מזהים: על צדו האחד נכתב "מזל טוב" בעברית, התאריך 3.7.1929 ושם העיר "פרנקפורט על המיין" בגרמנית. בצדו השני של התליון חרוטה האות ה' ושלושה מגני דוד.
עוד בוואלה! NEWS:
חנות הספרים בפריז ו"הפנתרים": רצח ג'ו אלון נפתח - אחרי 44 שנים
מהבית השרוף בחיפה, למלון - ולדירה הזמנית: "שמחת החיים עדיין חסרה"
אסון רודף אסון בקיבוץ גינוסר: בת 64 שנפגעה מניידת מתה מפצעיה
בסיוע חוקרים מיד ושם, הצליח ארכיאולוג רשות העתיקות יורם חיימי לתת הסבר אפשרי לשאלה כיצד הגיע תליון מפרנקפורט שבמערב גרמניה למחנה ההשמדה בפולין. בעבודה מורכבת זוהתה הנערה קרולינה כהן, שנולדה בעיר בתאריך הנקוב, והחוקרים מעריכים כי היא בעלת התליון. באמצעות בדיקה שביצע ד"ר יואל זיסנווין, מנהל פרוייקט חקר השילוחים ביד ושם, אותר שמה ברשימת שמות היהודים שנשלחו מהעיר פרנקפורט למינסק ב-11 בנובמבר 1941. לא ידוע אם כהן שרדה את התנאים הקשים של גטו מינסק, אך התליון שלה הגיע, ככל הנראה, ממינסק לסוביבור כשנתיים אחר כך, כאשר הגטו חוסל ותושביו נשלחו למחנה ההשמדה.
מחקר נוסף גילה שתליון כמעט זהה היה שייך לנערה יהודייה אחרת אנה פרנק, שנספתה בשואה ושמה נודע בזכות יומן שכתבה במסתור בהולנד. כעת, מנסים החוקרים ליצור קשר עם משפחתה של כהן ועם משפחתה של אנה פרנק, לבירור מהות התליון, ולבדיקת קשר משפחתי אפשרי.
ד"ר זיסנווין אמר בריאיון לאולפן וואלה! NEWS כי הוא משער שהתליון הוא אחד מיני אוצרות רבים קורבנות השואה שנמצאים מתחת לאדמה. "אפשר לשער לאור מספר הרב של הקרבנות המגורשים של המחנות האלה מאות אלפים שעדיין יש שם ממצאים מתחת לפני האדמה". הוא מציין כי למרות הכול, "צריך לקחת בחשבון את ההרס של המחנות ואת האוכלוסייה המקומית שהייתה נוהגת במשך שנים רבות לחפש 'אוצרות' באיזור. אני מניח שיצוצו עוד מממצאים כאלו".
חוי דרייפוס, ראש המרכז לחקר שואת יהודי פולין ב"יד ושם", אמרה כי ""הממצאים החשובים שנחשפו בחפירות באתר מחנה ההשמדה סוביבור מהווים תרומה חשובה לחקר השואה ומסייעים לנו להבין טוב יותר את שהתרחש בסוביבור, הן מבחינת תפקוד המחנה והן מבחינת זהות וגורל קורבנותיו. כך למשל, התגליות הנוכחיות, מאפשרות להתחקות אחר האופן בו יהודים נשלחו מגרמניה לגטו מינסק, ומשם להשמדה בסוביבור, ושופכות אור על תהליך ההשמדה במחנה עצמו".
לדברי יורם חיימי, ארכיאולוג רשות העתיקות, "חשיבות המחקר בסוביבור מתחזקת בכל עונת חפירות: בכל פעם שאנחנו מגיעים אנחנו חושפים חלק נוסף במחנה, מוצאים פריטים אישיים נוספים, ומרחיבים במעט את הידוע לנו על המחנה. למרות ניסיונות הטשטוש של הנאצים ועוזריהם ונטיעת היער במקום, אנחנו מצליחים לשחזר ולהצליב עדויות עם הידוע לנו מניצולים, ולשמור על זכרם של האנשים שנרצחו שם. התליון שמצאנו ממחיש שוב את חשיבות המחקר הארכיאולוגי במחנות ההשמדה. סיפורה המרגש של קרולינה הוא סיפורם של היהודים שהגיעו ונרצחו במחנה, וחשוב לספר את הסיפור הזה".
(עדכון ראשון: 11:47)
