פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התעלמות מהכאוס בזירה, קו הגנה מסורבל: תובנות על משפט אזריה

      בית הדין הצבאי הרשיע בהריגה את החייל שירה במחבל. קו ההגנה היה מסורבל ועמוס בפרטים, ולא אפשר לשופטים לאמצו. עם זאת, היו חסרות בהכרעת הדין התייחסויות להיבט המבצעי של האירוע ולאחריו המפקדים

      בית הדין הצבאי הכריע בשבוע שעבר את דינו של החייל אלאור אזריה, ומצא אותו אשם בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת. הרכב השופטים דחה פה אחד את הטענה המרכזית שעמדה בבסיס גרסת ההגנה, שלפיה הירי נועד לנטרל את הסיכון שנשקף מהמחבל, בין אם משימוש בסכין ובין אם מנשיאת מטען על גופו. לטענה המרכזית הזו התלוותה גם טענה חלופית בדמות טעות בהבנת המצב, קרי אזריה סבר בטעות כי נשקפת סכנה מצד המחבל, אך אף זו נדחתה.

      הסניגוריה במקרה זה אינה פשוטה כלל. את הטיפול במקרה היה ראוי לסיים מחוץ לכותלי בית הדין הצבאי, לפי הדין המשמעתי, בטריבונל של סגן הרמטכ"ל, כפי שהתכוונו לעשות מלכתחילה. אך רעיון זה נפסל, ככל הנראה עם פרסום הסרטון שבו תועד המעשה. עם זאת, לכל היותר, ניתן היה לנתב את ההליך אל גישור מתוחכם.

      עוד בנושא:
      עו"ד שפטל הצטרף לצוות ההגנה: "התביעה הייתה צמאה לדמו של אזריה"
      יעלון: "הטענות שחרצתי את גורל אזריה - שטיפת מוח מרובת שקרים"
      ההפגנה למען אזריה: נעצר חשוד ראשון בהסתה נגד הרמטכ"ל

      הכרעת דין לחייל אלאור אזריה, קריה, תל אביב. ינואר 2017 (AP)
      אזריה בדיון הכרעת דינו, בשבוע שעבר (צילום: אי-פי)

      בתוך כך, לצד הניתוח המפורט של התיעוד, שבו נראה אזריה יורה במחבל המנוטרל, בלט בהיעדרו בהכרעת הדין ההיבט המבצעי של האירוע, ואחריות המפקדים בזירה – מראשית הפיגוע ועד לשלב פינוי גופות המחבלים. הכאוס במקום היה מוחלט, ודמות המפקד שינהיג ביד רמה את התנהלות הנוכחים במחסום ז'ילבר שבחברון נעדרה לחלוטין.

      במקרים כמו אותו האירוע, הזירה חייבת להיות סטרילית, נקייה מכל מי שאינו מפקד או חייל. אלא שנראה היה שכל זב חוטם הגיע לליבת הזירה, ונהג בה כאילו הייתה אחוזתו הפרטית. לא נשמעה ביקורת מהפיקוד העליון על הכאוס ששרר במקום, על אף שמדובר באירוע מבצעי כושל. בלב הסערה, נדמה לרגע כי רק אזריה היה בזירה, והוא היחידי שהיה מופקד עליה.

      קו ההגנה היה צריך להיות ממוקד, מפויס, אנושי

      מנגד, קו ההגנה היה מסורבל, עמוס פרטים, חלקים מהם סותרים, מה שהקשה על בית הדין לאמץ את גרסתה. כך למשל, חוות דעתו של פרופ' יהודה היס, לשעבר ראש המכון לרפואה משפטית באבו כביר, שנועדה לבסס את העובדה שהמחבל היה מת בשעת הירי ובכך להוכיח כי אזריה לא היה אחראי ישירות למותו, היתה קוטבית לנרטיב המרכזי של ההגנה – שהמחבל היווה סכנה, ולכן נורה.

      לכך נוסף הדילוג מהחשש מסכין לחשש ממטען, תוך טענה שהמחבל לבש מעיל עבה ביום שרבי, שעה שבכלל היה מדובר ביום סגרירי.

      כדי להוכיח את טענותיו, היה צריך על קו ההגנה להיות ממוקד, מפויס, אנושי. רק כך יכול היה בית הדין לאמצו. בתי הדין מחפשים אצל נאשמים גרסה אלמותית, אלוהית, מזוקקת מכל ספק – משימה לא פשוטה כלל. לא לחינם המליץ בית הדין על הליך גישור.

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      ולעניין העונש. גזר הדין צריך להכיל שני נדבכים מרכזיים – האחד שיתייחס לכך שמדובר באירוע מבצעי ממעלה ראשונה, והשני לכאוס בזירת האירוע. בסופו של דבר, אלאור הוצב במשימת הגנה, במקום רווי מתח, כשהפעילות במקום הינה לאורך כל שעות היממה. עם הכרעת הדין נשמעו קולות מכל קצוות הקשת הפוליטית שקוראים לחנינת אזריה. חנינת הנשיא, ראויה כשלעצמה, צריכה לחתום את המהלך ולא להיות ראשיתו.

      הכדור הלוהט של אלאור עושה דרכו ללשכת שר הביטחון

      על בית הדין מוטלת כעת המלאכה לגזור את דינו של אלאור אזריה. הוא מתכוון לערער על ההרשעה וממילא על תוצאות גזר הדין. היה והערעור יסתיים בזיכוי, אין צורך בפניה לנשיא. ואם ההרשעה תיוותר על כנה, וגזר הדין לא יהיה לרוחו של אזריה, מוסמך הרמטכ"ל להמתיק את עונשו ואף לבטלו. עם זאת, הוא לא יכול למחוק את ההרשעה בפלילים, סמכות זו נתונה באופן בלעדי לנשיא המדינה.

      איש המפתח למקרה בו גזר הדין יחמיר עם אזריה הוא בעקיפין ובמישרין שר הביטחון, אביגדור ליברמן. בידיו המפתח לחירותו של אזריה, הלכה למעשה. לכולם זכורה הבעיטה שבעט ח"כ ליברמן, בתחילת הפרשה בבית הדין בקסטינה, והכדור הלוהט של אזריה עושה כעת דרכו ללשכת שר הביטחון. לך על זה איווט.

      הכותב הינו קצין בדרגת אלוף-משנה (במיל'), ומומחה למשפט צבאי ופלילי.