פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אופציית החנינה: כך יוכל אזריה להימנע ממאסר בכלא

      רבים במערכת הפוליטית קראו עוד לפני ההרשעה בהריגה לפעול על מנת לקדם את חנינתו של החייל היורה, בהתאם לחוק שכבר קיים בנושא. בפני אזריה עומדות כמה אפשרויות, בהן פנייה לנשיא או לרמטכ"ל. השרה רגב כבר הגישה לנשיא בקשה, אך למאבקו של החייל עוד נכונו קשיים רבים

      אופציית החנינה: כך יוכל אזריה להימנע ממאסר בכלא
      צילום: רוני כנפו, עריכה: יאיר דניאל

      עוד לפני שהחייל אלאור אזריה הורשע היום (רביעי) בהריגה, בגין הירי במחבל מנוטרל בחברון בחודש מרץ האחרון, האפשרות כי הוא יקבל חנינה וישוחרר ממאסר הועלתה על ידי גורמים רבים במערכת הפוליטית. שרת התרבות מירי רגב כבר הגישה שעות בודדות לאחר הכרעת הדין בקשת חנינה רשמית לנשיא. חלק מהפוליטיקאים אף קראו לשינוי החוק על מנת לאפשר את שחרורו המידי של אזריה, אולם כבר כעת עומדות בפניו כמה אפשרויות לחנינה.

      האפשרות המרכזית של אזריה, שהורשע על ידי בית הדין הצבאי בקריה, היא לפנות ככל עבריין מורשע אחר בבקשת חנינה לנשיא ראובן ריבלין, שלו הסמכות היחידה בישראל לחון פושעים. במקרה כזה, המקרה יופנה אל מדור חנינות בבית הנשיא, שיגבש חוות דעת בעניין. הבקשה תדרוש, בין היתר, גם חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי תת-אלוף שרון אפק, ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז, הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט ושר הביטחון אביגדור ליברמן. עם זאת, ההחלטה הסופית תהיה בידיו של הנשיא בלבד.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ליברמן: "לא אוהב את הכרעת הדין, אך כולנו מחויבים לכבדה"
      מפגינים מחוץ לבית הדין זועמים על הרשעת אזריה: "יום שחור למדינה"
      בבית המחבל שנורה בידי אזריה משוכנעים: "הוא יקבל עונש מאוד קל"

      הכרעת דין לחייל אלאור אזריה, קריה, תל אביב. ינואר 2017 (פול צלמים , אבשלום ששוני)
      יבקש מאסר על תנאי? אזריה, היום (צילום: אבשלום ששוני)

      כבר היום הגישה השרה מירי רגב בקשת חנינה לנשיא, וכתבה: "דומני כי אירוע מעין זה, קשה ככל שיהיה, היה צריך להיפתר בתוך מסדרונות צה"ל בתחקיר מקיף ובדין משמעתי. אני סבורה כי גורמים בעלי השפעה פעלו לקיומו של משפט שדה עוד בטרם ההכרעה. לא תהיה זו גוזמה לומר כי יתכן שהשפעה זו אף נכנסה בדלתות בית הדין".

      "למותר לציין, כי גם אם החייל שגה, והוא אכן שגה על פי הכרעת בית הדין מהיום, הרי שיש לתת לו גיבוי מלא לנוכח העובדה הפשוטה: אנחנו שלחנו אותו למשימה - ואנחנו נהיה ערבים לו", הוסיפה רגב בבקשתה. "גם בן להורים ששוגה ונענש. הוא עדיין הבן של הוריו".

      לדבריה, "אני קשובה לרחשי הציבור ולמשמעויות הציבוריות והחברתיות של הכרעת הדין ואני סבורה כי רב הנזק מהתועלת בהכרעת הדין. קיים בי החשש שהציבור הישראלי יאבד את אמונו בצה"ל". היא הוסיפה: "הרי שכבר עתה קיימת ירידה חדה באחוזי הגיוס ליחידות קרביות. זהו נתון מסוכן
      עבור מדינה מוקפת אויבים כמו ישראל. האם לשם אנו חותרים?".

      רגב עוד הסבירה: "חרף העובדה שמדובר בהליך שטרם הסתיים כליל, הרי שמצאתי הקבלה מסוימת לפרשת קו 300 בה הנשיא המנוח, חיים הרצוג, העניק חנינה ללוחמי השב"כ אף בטרם משפט". היא סיכמה: "צה"ל הינו כור ההיתוך של כולנו, חיילי צה"ל הינם בנינו, הפוסל בערכים אלו - במומו פוסל. זהו בהחלט מקרה ציבורי יוצא דופן ועל כן אבקשך לייחס לו חשיבות בראייה מרחבית".

      חברת הכנסת מירי רגב (יוסי ציפקיס)
      "רב הנזק מהתועלת בהכרעת הדין". רגב (צילום: יוסי ציפקיס)

      לאחר הגשת הבקשה של רגב, פורסמה הבהרה מבית הנשיא, שבה נכתב כי "על פי הנוהל המקובל ביחס לכל בקשות החנינה לגבי נדון כזה או אחר, בקשת חנינה מטופלת כאשר היא מוגשת על ידי הנדון בעצמו, בא כוחו או קרוב משפחתו מדרגה ראשונה, לאחר מתן פסק דין חלוט. גם בעניינו של אזריה, בהינתן מצב בו תוגש בקשת חנינה, היא תידון על ידי הנשיא על פי הנוהל המקובל לאחר קבלת המלצת כל הגורמים הרלוונטיים".

      אפשרות נוספת שיכולה להתממש רק לאחר סיום הדיון בעתירות שמתכוונים עורכי דינו של אזריה להגיש היא הגשת בקשה להקלה בעונשו של החייל. הקלה שכזו יכולה להיות בדמות המרת תקופת מאסרו בעבודות צבאיות, המקבילה הצבאית לעבודות שירות, או אפילו במאסר על תנאי.

      חוק השיפוט הצבאי מאפשר לקצין בדרגת אלוף ומעלה להקל בעונשו של כל חייל שמורשע בדין ולהמיר את העונש שניתן. במידה ומדובר בהכרעה של בית דין צבאי מחוזי – כמו במקרה של אזריה, שנשפט בבית הדין של פיקוד מרכז – אלוף הפיקוד יכול לקבל החלטה בעניין ההקלה בעונש. בכדי שאלוף פיקוד המרכז רוני נומה ידון בבקשה, על אזריה להגיש בקשה לאחר שגזר הדין יהפוך לחלוט, כלומר כזה שכבר לא ניתן לערער עליו – אם לא יוגשו עליו ערעורים תוך 45 ימים.

      אלא שבמקרה הנוכחי, בכוונת סנגוריו של להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הצבאי לערעורים. במצב שכזה, אם תתקבל החלטה בבית הדין לערעורים, רק הרמטכ"ל יורשה לקבל החלטה על הקלה בעונשו. בקשה כזו מתקבלת רק לאחר קבלת חוות דעת מהפרקליט הצבאי הראשי, שהיה במקרה זה המנוע המרכזי מאחורי כתב האישום נגד אזריה, ואמור לשקול את נסיבות המקרה ואת נסיבותיו האישיות.

      הכרעת הדין המלאה:

      המשמעות של האפשרויות העומדות בפני אזריה היא כי אם יגיש בקשה להקלה, זה יקרה רק בעוד כמה חודשים. אין ספק כי יופעל לחץ פוליטי על איזנקוט להפעיל את סמכותו בנושא, אולם לאור ההתייצבות החד-משמעית שלו מאחורי כתב האישום, סביר להניח כי הרמטכ"ל לא יתערב בהחלטת בית הדין הצבאי.

      במקביל, במערכת הפוליטית מקדמים צעדים לשינוי החוק, כך שתהיה אפשרות לחון את אזריה באופן מידי. אחת האפשרויות המוצעות לתקן את החוק כך שהסמכות לחנינת חייל צה"ל מורשע תהיה בידיו של שר הביטחון. שינוי החוק צפוי לסייע לאזריה, אולם יקשה על ישראל בזירה הבינלאומית ויפגע באפשרות להציג את מערכת המשפט בישראלית כעצמאית ונטולת התערבויות פוליטיות.