פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תיק אזריה יוכרע היום: אלו כל התרחישים האפשריים עבור החייל

      בשעה 10:00 יתכנסו הצדדים באולם א' של בית הדין הצבאי בקריה כדי לשמוע את הכרעת הדין במשפט שטלטל את המדינה. זיכוי מלא, הרשעה בהריגה או בעבירה פחותה - אלו האפשרויות שיש לשופטים. ומה צפוי אחרי הדיון? מורה נבוכים. החל מ-9:00 - משדר מיוחד עם יעקב אילון

      תיק אזריה יוכרע היום: אלו כל התרחישים האפשריים עבור החייל
      עריכה: נועה לוי ואביב אירגז

      300 מטרים מפרידים בין אולם א' של בית הדין הצבאי בקריה בתל אביב, שם יוכרע היום (רביעי) דינו של החייל היורה מחברון, סמל אלאור אזריה, ללשכת הרמטכ"ל גדי איזנקוט. למרות המרחק מהרגע שבו תצא הכרעת שלושת שופטי בית הדין ועד שתגיע לאוזנו של הרמטכ"ל יישבר שיא במהירות הקול.

      לא מופרך יהיה לומר שלא רק כבודו של איזנקוט, שנקט עמדה ברורה נגד מעשיו של אזריה, עומד על הכף, אלא זה של צה"ל כולו. המשפט שטלטל את המערכת הצבאית והפוליטית וגרם לסערה בציבור יגיע היום לרגע הכרעה, אחד משלושה לפחות בדרך, אך הקריטי מכולם: הרכב השופטים בראשות אלוף-משנה מאיה הלר יכריע אם לזכות את החייל ולקבל את טענת סנגוריו כי פעל מתוך תחושת הגנה או שמא יש להרשיעו בעבירת הריגה ולקבל את טענת התביעה הצבאית, שלפיה פעל החייל מחטיבת כפיר מיצר נקמנות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      פרשת אזריה: הירייה הגורלית, הפגנות התמיכה - והמשפט המטלטל
      הקריה תחת אבטחה: המשטרה נערכת להפגנות אחרי הכרעת הדין של אזריה
      לצמצם את התחום האפור: כך שינתה הירייה של אזריה את צה"ל מבפנים

      החייל אלאור אזריה, בית הדין בקסטינה. 29 במרץ 2016 (לירון מולדובן )
      אזריה מובל לדיון באזיקים, מרץ האחרון (צילום: לירון מולדובן)

      בדיון יישבו שלושה שופטים: אל"ם הלר, שרק באחרונה קודמה לתפקיד שופטת בית הדין הצבאי לערעורים ושניהלה ביד רמה את המשפט בניסיון למנוע מהלך הרוחות בציבור להיכנס אל אולם בית המשפט הרעוע ביפו, סגן-אלוף כרמל ווהבי, שגם הוא קודם באחרונה בדרגה ולצדם סא"ל ירום סיטבון. בניגוד לשניים האחרים, סיטבון מכונה "שופט צד", קצין מהשטח שאמור לתת את הזווית של מי שנשם את אבק השריפה. סיטבון שימש בעבר מפקד יחידת עוקץ וסגן מפקד חטיבה ביהודה ושומרון. הוא חסר ניסיון שיפוטי אבל קולו זהה לזה של שני השופטים האחרים.

      מה שניתן לקבוע כבר עכשיו הוא שהסיכוי שהשופט סיטבון יקבל החלטה שונה מזו של שני המשפטנים הוא קלוש. עם זאת, אין ספק שבצוות ההגנה של אזריה מקווים שדווקא סיטבון, שמכיר היטב את הלחץ שבו נתון חייל בשטח במהלך אירוע טרור, יהיה זה שיחלץ אותו מהדין. מולם יתייצבו שלושה נוספים: התובע הצבאי נדב ויסמן, שבקור רוח הכה בלא רחם באזריה, ומולו עורכי הדין אילן כ"ץ ואייל בסרגליק, שניסו לנווט את התיק המורכב לזיכוי. מהן האפשרויות העומדות בפני אזריה?

      זיכוי מלא

      אלאור אזריה, בית הדין הצבאי ביפו. 26 באוקטובר 2016 (מגד גוזני)
      אזריה מחויך בבית הדין (צילום: מגד גוזני)

      החלום הרטוב של רבים שיגרום לטלטלה אדירה בצה"ל. אם יוחלט בפה אחד או ברוב דעות על זיכוי מלא, יודיעו על כך השופטים מיד עם תחילת הקראת הכרעת הדין. אחרי שיירגעו הרוחות באולם ושאגות השמחה יוצנעו במעט, המשמעויות עלולות להיות מטלטלות: אזריה כנראה ישוחרר באופן מידי.

      הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף שרון אפק, שהחליט על סעיף ההריגה והפך את המשפט לקרב חייו, עלול לשאת בתוצאות באופן אישי ויופעל לחץ אדיר להדיחו. האצבע הציבורית תופנה מידית כלפי שר הביטחון לשעבר, משה יעלון, ואל עבר איזנקוט, שראו בהתנהלות החייל פלילית. במקרה שכזה צפויה התביעה לערער על ההחלטה, אך אין ספק כי החלטה של זיכוי מלא תזעזע את צה"ל כולו. הסיכוי לכך קלוש שכן בהגנה יהיו מוכנים להסתפק גם בהרשעה של עבירה פחותה מהריגה.

      זיכוי מעבירת הריגה והרשעה בעבירה אחרת

      תיעוד: חייל צה"ל יורה בראשו של המחבל החי בעודו שרוע על הקרקע (עיבוד תמונה)
      זירת האירוע בחברון, מרץ האחרון (צילום מסך)

      מדובר באפשרות שההגנה תיקח בשתי ידיים, שלפיה אזריה לא יורשע בעבירה חמורה כמו הריגה בטענה כי לא הייתה לו כל כוונה להרוג, אלא בעבירה אחרת. אזריה עשוי להיות מורשע בכמה עבירות מחוק השיפוט הצבאי. כיוון שאזריה חייל, חלות עליו הוראות החוק המאפשרות הרשעה בשלל עבירות שונות. מבחינת אזריה, האפשרית ביותר היא "חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים ובריאות". מדובר בהרשעה בעבירה פלילית לכל דבר שהעונש עליה עלול להגיע לעד שלוש שנות מאסר, אולם ברור כי ישיבה בכלא בהרשעה שכזו הינה חריגה ביותר ובמידה ויורשע בה, צפוי בית הדין להסתפק בתקופת מעצרו של אזריה והוא למעשה ישוחרר בתום המשפט.

      אפשרות אחרת היא עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק. גם עבירה זו מצויה בחוק השיפוט הצבאי כאשר המאסר בגינה הוא עד שלוש שנות מאסר. גם במקרה הזה אזריה יקפוץ על המציאה שכן הרשעה בכל עבירה שאינה הריגה היא הישג חסר תקדים לסנגורים ומכה אנושה לפרקליטות הצבאית.

      הרשעה בהריגה

      דיון בעניינו של אלאור אזריה – בית הדין הצבאי ביפו 27.9 (מגד גוזני)
      הרשעה תהיה הישג לתביעה (צילום: מגד גוזני)

      זו למעשה הדרישה של התביעה, שלפיה סמל אזריה הרג בכוונה את המחבל מחברון. העונש על עבירת הריגה הוא 20 שנות מאסר, אולם במקרה שכזה, סביר להניח שבנסיבות האירוע התביעה הצבאית תבקש כי אזריה ירצה עונש מאסר חד-ספרתי. בכל מקרה, הרשעה בעבירה זו תהיה הישג לתביעה הצבאית ולרמטכ"ל שכאמור מעוניינים לראות את אזריה מאחורי סורג ובריח. ההשלכות הציבוריות של הרשעה לעומת זאת, עלולות להיות קשות ויתבטאו כנראה בתגובות סוערות במערכת הפוליטית ובדרישה לחון את החייל היורה.

      מה הלאה?

      גזר הדין: אם אזריה יורשע, בשבועות הקרובים יחל שלב הטיעונים לעונש, שבסופם ייגזר דינו. בשלב הטיעונים תביא התביעה הצבאית טיעונים ועדים מדוע יש להעניש את אזריה בחומרה. מנגד, ההגנה תגייס עדי אופי שיבקשו להקל על עונשו.

      ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים: בין שיורשע אזריה ובין שיזוכה, הצד המפסיד צפוי לערער על ההחלטה לבית הדין הצבאי לערעורים בקריה. הוא ידון בפסק הדין שיתקבל לאחר שלב גזר הדין בהרכב של שלושה שופטים בכירים.

      ערעור לבית המשפט העליון: מדובר באפשרות לערעור שמהווה גלגול שלישי של הפרשה. בית המשפט העליון נוטה להתערב בשלב כזה רק במקרים חריגים במיוחד שבהם מתקבלת החלטה או הלכה חדשה.

      שר הביטחון היוצא משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט (ראובן קסטרו)
      האצבע המאשימה תופנה כלפיהם. איזנקוט ויעלון (צילום: ראובן קסטרו)

      חנינה: בקרב חברי כנסת ואנשי ציבור כבר עולה האפשרות לבקש חנינה בעבור אזריה. מדובר באפשרות שצפויה להתבצע על ידי סנגורי אזריה ומקורביו רק לאחר שימצו את כלל ההליכים המשפטיים בעניינו, כלומר, לכל הפחות לאחר הערעור לבית הדין הצבאי. מי שאמור להכריע בנושא החנינה הוא נשיא המדינה. בקשה תועבר לטיפול מדור חנינות שיגבש חוות דעת וזו תועבר לעיון הפרקליט הצבאי הראשי, ראש אגף כוח אדם והרמטכ"ל ואף שר הביטחון. בסופו של דבר, הנשיא הוא שיחליט אם יש לקבל את החנינה.

      הקלה בעונש או חנינה מהרמטכ"ל: חוק השיפוט הצבאי מעניק לרמטכ"ל או לאלוף פיקוד מרכז אפשרות להקל בעונשו של חייל שמורשע בעבירה. בין היתר ישנה אפשרות להמיר חלק מתקופת המאסר במאסר על תנאי. החלטה כזו אמורה להתקבל בתוך 30 יום מרגע שפסק הדין הופך חלוט, כלומר, עד מיצוי כלל ההליכים. "בנוסף לסמכות החנינה הכללית של נשיא המדינה קיימת בצה"ל סמכות השייכת לאלוף הפיקוד אליו משתייך החייל, במקרה שלנו, אלוף פיקוד מרכז, להקל בעונשו של החייל אם המשפט מסתיים בענישה של בית הדין הצבאי המחוזי", מסביר עו"ד בני קוזניץ המתמחה במשפט צבאי, "ככל שתהיה החלטה של בית הדין הצבאי לערעורים, אזי הרמטכ"ל הוא בעל הסמכות לחון את החייל ולהקל בעונשו".