כשרק פרצה פרשת אלאור אזריה היא סדקה את מערכת היחסים העדינה שבין המפקדים בשטח ללוחמים. השיח הציבורי סביב מעמדו של הלוחם שהפרשה העלתה לסדר היום רק תרם לכך ואיים לטלטל את צה"ל. בתגובה מהירה החליט הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, להשמיע את דעתו בפומבי והנחה את מפקדי הגדודים והחטיבות לעסוק ישירות בנושא כדי לא להשאיר אף שאלה של לוחם פתוחה. איזנקוט ניסה להפחית לכדי מינימום את החשדנות והספקות שהותירה הפרשה, כשלוחמים ותיקים וצעירים שאלו את עצמם בקול רם כיצד לנהוג בפעם הבאה בהיתקלות עם מחבלים שרצים אליהם עם סכינים בידיים. גם המפקדים הבינו כי יש צורך לצמצם את התחום האפור.
בעקבות כך, מפקדי החטיבות הסדירות ניהלו שיחות ממוקדות בנושא עם לוחמים, מפקדי מחלקות, מפקדי פלוגות ומפקדי הגדודים כדי לעמוד עמם על נוהלי הפתיחה באש שלא השתנו מאז התפוצצות הפרשה, אלא רק חודדו, וכן על האופן שבו יש להתנהל בזירות הפיגועים במיוחד שהן מתרחשות בסביבה אזרחית.
מטרת השיחות הייתה למנוע תופעה, טרנד. האפקט של הפרשה השתקף היטב בהיקף השיח בתוך המערכת הצבאית בכל הדרגים ונעשה מאמץ לייצר הבנה אחידה וברורה, בזמן שהעדויות של הלוחמים והמפקדים כפי שהובאו בפני בית הדין הצבאי במהלך משפטו של אזריה הצביעו על פערים.
לקריאה נוספת:
אחותו של אלאור אזריה לפני ההכרעה: "השמיים נפלו עלינו"
איזנקוט יממה לפני הכרעת משפט אזריה: "גבר בן 18 הוא לא הילדון של כולנו"
עבודות רס"ר וביקורים של החברה: ימיו האחרונים של אזריה לפני הכרעת דינו
חשוב להדגיש כי הפוקוס בשיחות אלו לא היה רק על התנהלות הלוחמים ונוהלי הפתיחה באש, אלא גם באופן שבו קצינים זוטרים, ברמת מפקדי המחלקות ומפקדי הפלוגות, צריכים לנהל זירת טרור. הדגש הושם על מה עושים מרגע שנוטרלו המחבלים, כיצד יש לטפל במעגל הראשון של הזירה, מה מידת המעורבות של הגורמים האזרחיים והרפואיים, ואיך לטפל רפואית או ביטחונית במחבל פצוע או הרוג.
בזמן שמחוץ למערכת הצבאית ולתחום המבצעי המשיכה להתנהל סערה ציבורית סביב המשפט הצבאי של סמל אזריה, בתוך צה"ל התעמקו בהשלכותיה של הפרשה והטמיעו לקחים בתהליכי ההכשרה של חיילים צעירים שזה עתה התגייסו לחילות השדה ושל לוחמים ותיקים שעמדו בפני תעסוקה מבצעית בגזרות השונות, בדגש על יהודה ושומרון.
מערכי השיעור לא השתנו, אך בהחלט שולבו בהם בהקפדה יתרה דגשים והתאמות לאיומי הטרור המתחדשים. גם העיסוק בחוסן המנטלי של הלוחמים הונח על שולחן המפקדים תוך ניסיון להרכיב "ארגז כלים" עבור הלוחמים והמפקדים, שלעולם ייתקלו בשדה הקרב המודרני ובפעילות הסמוכה לאזרחים באי-וודאות, בדילמות חדשות שלהם יידרשו לתת מענה. המציאות ביהודה ושומרון הולכת והופכת עם השנים ליותר מורכבת ולכן מעמידה בפניהם אתגרים חדשים.
הבעיות הרובצות על כתפי המפקדים
מה עוד חידדה הפרשה וטרם השתנה? העומס על הלוחמים והמפקדים בשטח שנדרשים להתמודד עם משימות רבות, 24 שעות מסביב לשעון, בגזרות שונות לחלוטין, הוא עצום. הם נאלצים להיות מוכשרים במספר מגוון של תחומים ולהתמחות באמצעי לחימה רבים. אולם, ברקע מרחפת השאלה אם הצבא לא מאבד מאיכותו כשהוא מתקשה לפתח התמחויות בדרגי השטח בחטיבות הסדירות; או כשהוא עוסק יומיום בשגרת הפלוגה הקלאסית שמורכבת ממרקם אנושי מגוון עם בעיות סוציו-אקונומיות כאלה ואחרות.
בעיות אלו רובצות על כתפי המפקדים שנדרשים לתמרן ולבחור סדרי עדיפויות במה לטפל ומה להשאיר בעמדת המתנה. כל אלו יחד מהווים תיאור לעיסוק השוטף של צה"ל בגזרות השונות שבתקופה הקרובה יידרש להכיל ולהתמודד לא רק עם החלטות בית הדין הצבאי והשלכותיו על המערכת הצבאית אלא בעיקר עם השיח הציבורי המשפיע בנושא שילווה לפחות את התקופה הקרובה.