(נתניהו, אתמול: "ההחלטה באו"ם - מחטף מביש")
בישראל שוקלים היום (ראשון) מה יהיו צעדי התגובה הבאים להחלטת מועצת הביטחון 2334, שהתקבלה ביום שישי האחרון ועיגנה את ההתנגדות הבינלאומית להתנחלויות. הצעדים שאותם נקטה ישראל עד כה היו מתקפה מילולית חריפה וחריגה נגד נשיא ארצות הברית ברק אובמה; החזרת השגרירים מניו זילנד וסנגל, שתי מדינות שהעלו את ההחלטה להצבעה במועצת הביטחון; ביטול ביקורו בישראל של ראש ממשלת אוקראינה וולודימיר גרויסמן, שמדינתו הצביעה בעד ההצעה, יחד עם כל שאר חברות מועצת הביטחון שאינן ארצות הברית; וזימון שגרירי המדינות החברות במועצת הביטחון לשיחות נזיפה.
בהתייחסות קצרה אמש למשמעויות ההחלטה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל תתגבר עליה, ושהמגמה העולמית הולכת להשתנות עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. טראמפ עצמו, בהתייחסות שנייה שלו לנושא בתוך 48 שעות, כתב בחשבון הטוויטר שלו כי ההחלטה אמנם פוגעת בסיכויים להשיג שלום בין ישראל לפלסטינים, אבל הממשל שלו מתכוון להצליח במשימה הזו בכל מקרה. מאז ניצחונו בבחירות לנשיאות בנובמבר, טראמפ הצהיר כמה פעמים כי הוא מעוניין להביא להסכם בין ישראל לפלסטינים, שאותו כינה "העסקה האולטימטיבית".
עוד בוואלה! NEWS:
מחכים לטראמפ: כל ההשלכות האפשריות של החלטת האו"ם נגד ההתנחלויות
מהגינה של מישל ועד ההצבעה באו"ם: אובמה מנסה לקבע את מורשתו
לפיד: ההחלטה באו"ם מסוכנת, ישראל לא תקבל אותה
בקואליציה של נתניהו נשמעו אמש קריאות לצעדי תגובה חריפים בעקבות החלטת מועצת הביטחון, בדגש על סיפוח שטחים והתנחלויות לישראל - צעד שאף ממשלה ישראלית לא נקטה בגדה המערבית מאז כיבוש האזור ב-1967.
נתניהו מתמודד עם קריאות כאלה מצד הימין הישראלי כבר קרוב לעשר שנים, לאורך כל תקופת כהונתו כראש ממשלה, אולם בסוף השבוע התחולל שינוי משמעותי. בעבר, ההסבר העיקרי שבאמצעותו נתניהו הדף קריאות מהסוג הזה, היה שהדבר יוביל לצעדים קשים נגד ישראל בזירה הבינלאומית, בדגש על החלטות של מועצת הביטחון. אובמה פטר אותו מהצורך לחשוף מה עמדותיו האמיתיות: אם הוא בעד סיפוח, או שמא בעד חלוקת הארץ והקמת מדינה פלסטינית.
כעת, אחרי שההחלטה נגד ההתנחלויות כבר עברה ברוב מוחלט, וארצות הברית נמנעה מהטלת וטו, נתניהו לא יכול להשתמש בתסריט הזה כדי להפחיד את האגף הימני בקואליציה שלו. לאובמה נותרו עוד 25 ימים בלבד בבית הלבן. טראמפ, על אף רצונו להביא שלום לאזור, מינה לשגריר בישראל אדם שדעותיו בנושא הסכסוך קרובות יותר להצהרותיו של בצלאל סמוטריץ' מאשר לנאום בר אילן של נתניהו.
לכאורה, יש לנתניהו חלון הזדמנויות של כמה חודשים לעשות כל העולה על רוחו. טראמפ אמנם עשוי בשלב מסוים לשנות גישה - כפי שעשה לגבי כל נושא פוליטי אפשרי - אבל בטווח המידי, קשה להאמין שהוא יעמוד בדרכה של ישראל אם תחליט על צעדים חסרי-תקדים בשטחים.
אלא שנתניהו, בניגוד לחלק משריו וחברי הכנסת של סיעתו, מודע היטב לכך שהמצב הבינלאומי של ישראל עשוי להסתבך בעקבות צעדים כאלה, גם ללא לחץ אמריקני. ההצעה שעברה שלשום במועצת הביטחון נותנת לגיטימציה להקשחת המדיניות של מדינות העולם בנושא ההתנחלויות, והדבר עשוי לבוא לידי ביטוי דווקא בתגובה לגל בנייה ישראלי, וכמובן במקרה של סיפוח.
ההתנגדות של ממשל טראמפ לצעדים בינלאומיים נגד ההתנחלויות לא מנעה מכל 14 המדינות האחרות במועצת הביטחון - כולל מעצמות כמו רוסיה, סין, בריטניה, צרפת ויפן - להצביע בעד ההחלטה. אין שום ודאות שממשל טראמפ יוכל למנוע מהמדינות האלה ואחרות לנקוט בצעדים נוספים נגד ההתנחלויות, במיוחד אם יתברר שישראל "שוברת את הכלים".
בקונגרס האמריקני, בינתיים, גוברות הקריאות מצד הרפובליקנים לבטל את המימון האמריקני לאו"ם בעקבות ההחלטה שהתקבלה במועצת הביטחון. ארצות הברית אחראית ליותר מ-20% מתקציבו של הארגון, והיא גם מארחת את המטה העולמי שלו בניו יורק. אם הקריאות הללו יבשילו, הדבר יוביל למשבר בינלאומי גדול, ככל הנראה הגדול ביותר שישראל הייתה מעורבת בו מזה עשרות שנים. מי שעשוי להיות המרוויח העיקרי מכך יהיה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהפחתת המעורבות וההשפעה הבינלאומית של ארצות הברית היא יעד מרכזי במדיניות החוץ שלו.
פוטין ודאי גם אינו מזיל דמעה על ביטול ביקורו של ראש ממשלת אוקראינה בישראל. מעניין, אגב, אם ממשלת ישראל תביע מחאה כלשהי לא רק כלפי מדינות קטנות ובינוניות, אלא גם כלפי המעצמה הרוסית, שלא רק תמכה בהחלטה נגד ההתנחלויות, אלא ממשיכה במקביל לתמוך בציר האויבים של ישראל, איראן-אסד-חיזבאללה.
נתניהו יצטרך להכריע כעת, ביום שלאחר ההחלטה, למי מהשרים הבכירים בממשלתו להקשיב. בצד אחד ניצב שר הביטחון אביגדור ליברמן, שקרא כבר לפני כמה שבועות לגבש מול ממשל טראמפ מדיניות חדשה, כזו שתבדיל בבירור בין גושי ההתנחלויות הגדולים והקרובים לקו הירוק, שבהם ישראל תמשיך לבנות, לבין ההתנחלויות המבודדות בעומק השטחים, שבנייה בהן תהווה פגיעה משמעותית בסיכוי לחלוקת הארץ. מצד שני נמצא יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, שקורא לצעדי סיפוח ולהריגתו הסופית של פתרון שתי המדינות.
כרגע, אובמה בדרך החוצה וטראמפ עדיין לא נכנס לתפקיד. מועצת הביטחון כבר הצביעה נגד ההתנחלויות, ומצד שני, לא ברור איך ההחלטה שלה תיאכף, אם בכלל. בשלב הנוכחי, ההחלטה לגבי הכיוון של ישראל תלויה אך ורק בנתניהו עצמו.