בפברואר 2011 הצביעה מועצת הביטחון של האו"ם על הצעת החלטה שקידמו מדינות ערב נגד ההתנחלויות. 14 מדינות מתוך ה-15 שחברות במועצה, הצביעו בעד ההחלטה, וראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להתייחס לכך הערב (שבת). ארצות הברית, תחת הנהגתו של ברק אובמה, הייתה המדינה היחידה שהתנגדה ובכך הביאה לעצירת ההחלטה, באמצעות זכות הווטו שלה. בתום ההצבעה, נשאה השגרירה האמריקנית באו"ם באותה תקופה, סוזן רייס, נאום תקיף נגד מדיניות ממשלת ישראל בשטחים.
מי שהקשיב אז לנאומה של רייס, היום היועצת לביטחון לאומי של אובמה, יכול היה להבין די בקלות שהממשל האמריקני לא הטיל את הווטו ברצון. כל הממשלים האמריקניים מאז שנות השבעים ועד היום התנגדו להתנחלויות בשטחים וקראו לישראל להימנע מהרחבתן. אלא שהנשיא אובמה היה סבור בשנת 2011, שעדיין קיים סיכוי לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות משא ומתן, ולכן הדבר עדיף על פני פעילות במועצת הביטחון של האו"ם. בחלוף חמש שנים, התסכול שהביעה רייס בשם הממשל אחרי ההצבעה ב-2011 בא לידי ביטוי בהחלטה הדרמטית של אובמה להימנע אמש בהצבעה על הצעת ההחלטה נגד ההתנחלויות, שעברה ברוב גורף במועצה, עם 14 מדינות שהצביעו בעד.
עוד בנושא:
נתניהו: ההחלטה באו"ם בזויה נבטל הנזקים עם ממשל טראמפ
ארה"ב לא הטילה וטו: האו"ם אימץ את ההחלטה נגד ההתנחלויות
קרי על הצעת ההחלטה של האו"ם: "לא יכולנו להטיל וטו במצפון נקי"
ההחלטה התקבלה בכעס ובאכזבה בירושלים אבל בשלב הזה טרם ברור מה בדיוק יהיו ההשלכות המעשיות שלה. רוב הסעיפים שהופיעו בהחלטה אינם חדשים וממחזרים החלטות והצעות קודמות לגינוי ההתנחלויות. מנקודת המבט הישראלית, ישנם שני סעיפים ספציפיים בהחלטה שמעוררים דאגה: סעיף 5, הקורא לכל מדינות העולם "להבדיל בין שטחה של מדינת ישראל לבין השטחים הכבושים", וסעיף 12 הקורא למזכ"ל האו"ם לדווח למועצה מדי שלושה חודשים על קצב ההתקדמות של ההחלטה.
הקריאה ליצור הבדלה ברורה בין ישראל לבין ההתנחלויות עשויה לעודד מדינות נוספות בעולם במיוחד באירופה לאמץ מדיניות ברורה ותקיפה יותר נגד ההתנחלויות. האיחוד האירופי עשה כמה צעדים בכיוון הזה בשנים האחרונות, בדגש על החלטת סימון מוצרי ההתנחלויות מ-2013. ייתכן שכעת, בזכות החלטה 2234 של מועצת הביטחון, חלק מהממשלות באירופה יקבלו "זריקת עידוד" בנושא. במקביל, ההחלטה עשויה לעודד ממשלות נוספות באירופה להכיר באופן רשמי בפלסטין כמדינה, צעד שעשוי ליצור משברים בין המדינות הללו לבין ישראל.
הסעיף האחרון של ההחלטה, הכולל את הדיווח הקבוע למועצת הביטחון בנושא ההתנחלויות, עשוי ליצור מצב שבו כל קרוואן חדש שיוצב על גבעה בשטחים, או כל בנייה באחת מהשכונות במזרח ירושלים, יובילו לדיונים לגבי הטלת סנקציות על ישראל. הסיכוי שהדיונים הללו יובילו להחלטה הוא כמובן קלוש, שכן ארצות הברית תטיל וטו על הצעות שכאלה באופן ודאי, ובכל מקרה, הרכב המועצה עומד להשתנות בשנת 2017 ולהפוך מעט יותר ידידותי לישראל. מצד שני, הסעיף הזה עשוי להפוך את המבוכה הדיפלומטית לדבר שבשגרה עבור מדינות שירצו להתקרב לישראל, אבל ייאלצו בכל פעם מחדש לענות על שאלות בנושא מדיניותן בנוגע להתנחלויות.
לכאורה, אם ככה, שני הסעיפים הללו הם אכן סיבה לחשש משמעותי. אולם בפועל, השאלה עד כמה משמעותית ההחלטה תהיה בטווח הארוך, תלויה במדיניות הנשיא האמריקני הנבחר דונלד טראמפ, שייכנס לבית הלבן בחודש הבא. טראמפ הכריז אמש כי "אחרי ה-20 בינואר, המצב באו"ם ישתנה", ורמז לכך שהוא אינו מתכוון לכבד את ההחלטה, שהוא עצמו קרא לנשיא אובמה להטיל עליה וטו. אם המדיניות של טראמפ תהיה להתעלם באופן מופגן מהחלטת האו"ם, ואולי אף להפעיל לחץ על מדינות אחרות שלא לכבד אותה, הרי שהיא לא תשנה באופן מהותי את המצב בשטח.
זמן קצר לאחר שההחלטה עברה באו"ם, הודיע צוותו של טראמפ על מינויו של עורך הדין ג'ייסון גרינבלאט לתפקיד של יועץ מיוחד לענייני משאים ומתנים בינלאומיים. גרינבלאט, יהודי אורתודוקסי, היה אחד מיועציו של טראמפ לישראל במהלך מערכת הבחירות. עמדותיו המדיניות מסתמנות כמתונות יותר מאלה של השגריר המיועד בישראל, דייוויד פרידמן, אבל עדיין קרובות יותר לקו המדיני של ממשלת ישראל מאשר של הממשלים הקודמים בארצות הברית. ברשת CNN דווח כי גרינבלאט יעסוק באופן ספציפי בניסיון לקדם משא ומתן בין ישראל והפלסטינים. עיתוי הפרסום, בצמוד להצבעה במועצת הביטחון, לא נראה כצירוף מקרים, אלא כניסיון להעביר מסר ברור לפיו טראמפ יקבע את המדיניות שלו בנושא הזה באופן עצמאי, בלי קשר למה שהוחלט אמש בניו יורק.
מצד שני, חשוב לזכור שההחלטה אמש במועצת הביטחון התקבלה פה-אחד, ברוב גורף של מדינות מכל קצוות תבל. לא מעט מדינות שבכירים ישראלים השוויצו והתרברבו בשנים האחרונות בקרבתן לישראל התגלו ברגע האמת כמי שאכן מעוניינות ביחסים טובים עמה אבל לא מוכנות להעלים עין לשם כך מההתנחלויות. רוסיה וסין, בריטניה ויפן, ספרד ואורוגוואי, ניו זילנד ואוקראינה, מלזיה וצרפת, מצרים, אנגולה וסנגל כולן הצביעו בעד ההצעה ונגד מדיניות ההתנחלויות של ישראל. לשכת נתניהו תקפה אחרי ההצבעה בחמת זעם את הנשיא אובמה, אבל עם כל הכבוד להימנעות האמריקנית, הבעיה האמיתית של ישראל כרגע היא שאף מדינה בעולם אינה מסכימה איתה. נתניהו, מצידו, נותר לקוות שהמציאות הזו תשתנה בעוד 27 יום, עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן.
