ב-5 באוקטובר, כחודש לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית, דיווח אתר "פוליטיקו" כי הגברת הראשונה מישל אובמה החליטה ליצוק בטון סביב גינת הירק ששתלה בבית הלבן. מדובר בפרויקט חשוב של אובמה, שמטרתו לקדם תזונה בריאה. התזמון, זמן קצר לפני שהיא ובעלה הנשיא ברק אובמה עוזבים את הבית הלבן, לא הותיר מקום רב לספק: הזוג מבקש לצקת בטון, במקרה הזה תרתי משמע, על המורשת שלהם.
כיוון שהמועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, התחייבה שאם תיבחר תטפח את הערוגות ששתלה אובמה, תהו הפרשנים בארצות הברית אם לא מדובר במהלך שנועד ספציפית להיערך לקראת בחירתו האפשרית של דונלד טראמפ, שיקשה עליו לבטל את הפרויקט ולסגור את הגינה אם ייבחר.
נראה כי התנהלות הנשיא אובמה בשבועות האחרונים נועדה לקבע את מדיניות הנשיא היוצא, לעתים תוך ניסיון לכבול את ידי הנשיא הנכנס. ההחלטה אמש (שישי) שלא להטיל וטו בהצבעה במועצת הביטחון נגד ההתנחלויות, היא ההחלטה הבולטת ביותר שקיבל אובמה בשבועות האלה לשם אותה המטרה, אבל לא היחידה.
עוד כתבות בנושא:
מחכים לטראמפ: כל ההשלכות האפשריות של החלטת האו"ם נגד ההתנחלויות
במקביל להחלטה באו"ם: טראמפ מינה את יועצו היהודי לניהול המו"מ
קרי על הצעת ההחלטה של האו"ם: "לא יכולנו להטיל וטו במצפון נקי"
ביום שלישי רעשה ארצות הברית כשאובמה אסר על קידוחי גז ונפט בשטחים באוקיינוס הארקטי והאטלנטי - צעד שנתפס כניסיון להגן על האזור לקראת כניסתו לתפקיד של טראמפ ב-20 בינואר. המומחים הסבירו כי טרמאפ יתקשה לבטל את המהלך, וכי אובמה ביקש לסנדל את ממשיכו, שמפקפק בקיום ההתחממות הגלובלית. בעבר טראמפ צייץ בטוויטר כי מדובר בהמצאה סינית, והבטיח להחזיר את מכרות הפחם לגדולתם. בבית הלבן הבהירו שהאיסור על הקידוחים קבוע, בהסתמך על חוק מ-1953 המאפשר לנשיא לאסור על זיכיונות לחיפוש משאבים בחופים.
בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, במשך שמונה שנים לא הצליח אובמה להוביל את הצדדים לפריצת דרך במגעים ביניהן. שני סבבי המשא ומתן שנערכו בתקופתו הסתיימו בפיצוץ, ומאז נראה כי הוא זנח את מעורבותו האישית בסוגיה. אבל כעת, כשהוא חש חופשי מכל מחויבות כלפי מחליפו ועיניו צופות אל האופן שבו ייזכר בספרי ההיסטוריה, החליט הנשיא היוצא להשאיר אחריו חותם בדמות ההחלטה המהדהדת נגד חוקיות ההתנחלויות, שיוצרת אבחנה בין שטחי מדינת ישראל ליהודה ושומרון.
בירושלים נערכו בשנה האחרונה לאפשרות שאובמה מבשל מהלך סיום לכהונתו השנייה, ופעלו מול הממשל כדי שאם תגיע למועצת הביטחון הצעת החלטה בנוגע לישראל והפלסטינים, הנשיא יטיל עליה וטו. נתניהו עצמו רמז על כך במספר הזדמנויות בשנה האחרונה. אבל לאובמה, כידוע היו תכניות אחרות.
המהלך הפתיע בכירים בירושלים וגם בארצות הברית עצמה. סנאטורים דמוקרטים כמו צ'אק שומר מניו יורק, בוב קייסי מפנסילבניה ורון ויידן מאורגון מצאו את עצמם במבוכה אל מול הצעד האמריקני ואף פרסמו הצהרות המבקרות את החלטת הממשל שלא להטיל וטו. הרפובליקנים, לעומתם, נכנסו חזיתית באובמה, והסנאטור הבכיר לינדזי גרהאם איים כי ארצות הברית תקצץ או תבטל את המימון שהיא מעניקה לפעילות ארגון האו"ם. הסנאטור טד קרוז אף צייץ כי אובמה "חותר תחת טראמפ".
ההצבעה באו"ם אמורה, תיאורטית, ליצור מציאות חדשה כלפי ההתנחלויות, שתחייב את הממשל הבא. מעשית, התמונה מורכבת יותר. טראמפ עומד לשנות מהותית את מדיניות החוץ של ארצות הברית, ובמיוחד כלפי המזרח התיכון. תגובתו הייתה ציוץ פשוט, "לגבי האו"ם, אחרי ה-20 בינואר דברים יראו אחרת".
במקביל להצבעה, הודיע טראמפ על מינוי ג'ייסון גרינבלט, יהודי בוגר ישיבה, לשליח למשא ומתן בעולם. ב-CNN דווח שיתמקד במזרח התיכון. ביולי אמר גרינבלט לוואלה! NEWS כי "טראמפ לא יכפה על ישראל פתרון מול הפלסטינים". בעיצומה של הדרמה, צייץ קונסול ישראל בניו יורק, דני דיין, כי "יש מצב שמינוי גרינבלט הוא הכותרת האמיתית של הערב, ולא ההצבעה באו"ם". גרינבלט אמנם עוד לא נכנס לתפקידו, אבל לא מן הנמנע שבעתיד יתברר כי דיין צדק.