פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח משרד הבריאות: פערים בשירותי רפואה דחופה בין מרכז וצפון הארץ

      הדוח חשף כי כחצי מתושבי יהודה ושומרון דיווחו על חוסר בזמינות של השירותים, ויותר יהודים פנו לביטוח בריאות פרטי מאשר ערבים. פערים נמצאו גם בנגישות לתרופות לסוכרת ובמודעות לטיפול בה בין בעלי הכנסה גבוהה ונמוכה

      דוח משרד הבריאות: פערים בשירותי רפואה דחופה בין מרכז וצפון הארץ
      צילום: ערן גילברג עריכה: ניר חן

      (בווידאו: ראיון עם ד"ר מיכאל קפקא מנהל בית החולים "בני ציון" על העומס בבתי החולים בחיפה, השנה)

      בית חולים (ערן גילווארג)
      70% שבעי רצון משירותי הרפואה הדחופה. חדר מיון (צילום אילוסטרציה: ערן גילווארג)

      כמחצית מתושבי יהודה ושומרון מדווחים על חוסר זמינות של שירותי רפואה דחופה - כך עולה מחלקו השני של דוח אי שוויון בבריאות שמפרסם הבוקר (שני) משרד הבריאות. זאת, בהשוואה ל-70% מכלל האוכלוסייה שדיווחו על זמינות משביעת רצון של שירותים אלה, כגון מרפאות רפואה מיידית (מר"מ), שירותי מגן דוד אדום (מד"א), שירות ביקור רופא וכיוצא באלה.

      הדוח מבוסס על סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2015 בקרב 7,100 מבוטחים בני 20 ומעלה בקופות החולים השונות המהווים מדגם לכ-1.3 מיליון ישראלים שביקרו במיון בבתי חולים בשנה זו. חלקו הראשון של הדוח פורסם בשבוע שעבר וסקר את הפערים בכמות מיטות האשפוז והרופאים במחוזות הצפון והדרום בהשוואה לאזור המרכז. במחוז תל אביב, 79% מהמשיבים על הסקר דיווחו על זמינות טובה של שירותי הרפואה הדחופה, זאת בהשוואה ל-59% בלבד במחוז הצפון.

      עוד בוואלה! NEWS:
      דוח העוני האלטרנטיבי: כל ילד שלישי וכל מבוגר רביעי - עניים
      ה-F-35 מגיע היום לישראל: "ישמור על העליונות של צה"ל במזה"ת"
      נתניהו: "מקווה שטראמפ יסייע לי לקדם את פתרון שתי המדינות"

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      עוד עולה מהדוח כי בירושלים ובאזור הדרום זמני ההמתנה לקבלת טיפול רפואי ארוכים מאשר במחוזות חיפה והצפון. 70% ממטופלים שביקרו בחדרי מיון במחוז ירושלים דיווחו על משך המתנה ארוך מדי שהפריע להם "עד מאוד". במחוז הדרום נרשם נתון דומה (69%) ואילו ככל שמצפינים חלה ירידה בשיעור זמני ההמתנה: 67% במחוזות המרכז ותל אביב, 63% במחוז חיפה ו-56% במחוז הצפון.

      על פי נתוני הדוח, תושבי מחוז הצפון הם המרוצים ביותר מרמת הרופאים המקצועיים ביישובם (86%), ואחריהם תושבי מחוז ירושלים (74%) ותושבי יהודה ושומרון (71%). מהדוח עולה כי 77% מהישראלים ביקרו בשנת 2015 אצל רופא משפחה וכי מקרב המבקרים אצל רופא מקצועי 24% נפגשו עם אורתופד. זאת, בהשוואה ל-11% שביקרו אצל רופא עיניים, 10% שנפגשו עם רופא עור ו-9% שביקרו אצל רופא אף-אוזן-גרון.

      תושבי המרכז מרוצים פחות משירותי הבריאות שהם מקבלים

      המשתתפים בסקר נשאלו בנוסף על רמת הציפייה שלהם לקבלת טיפול מציל חיים בעת מחלה קשה. בתשובה לשאלה "האם לדעתך במקרה של מחלה קשה מערכת הבריאות בישראל מספקת את הטיפול הטוב והמועיל ביותר, כולל תרופות ובדיקות אבחון?" ענו 53% מהנשאלים בחיוב, 36% השיבו בשלילה ו-12% לא ידעו להעריך את תשובתם. יהודים (48%) נטו פחות להשיב בחיוב בהשוואה לערבים (80%); וכך גם צעירים בהשוואה למבוגרים – 60% מקרב בני 65 ומעלה השיבו בחיוב לשאלה, 54% מקרב בני 45-64 ומחצית בלבד (50%) מקרה בני 20 עד 44. תושבי מחוז הצפון גילו את האופטימיות הרבה ביותר (64%) לעומת 48-49% במחוזות המרכז ותל אביב.

      הנתונים מעידים על כך שדווקא אזרחים מבוגרים, שלה מגע תדיר יותר עם שירותי הבריאות והמאופיינת בשיעורי תחלואה גבוהים יותר, נותנת אמון רב יותר במערכת לעומת האוכלוסייה הצעירה. כמו כן, ראוי לציון כי דווקא תושבי מרכז הארץ (מחוזות המרכז, תל אביב וירושלים - ר"ב), הנהנים מנגישות ומאיכות טובה יותר של השירותים מאשר תושבי הפריפריה, נוקטים עמדה ביקורתית יותר ביחס למערכת. אחד ההסברים האפשריים לתופעה הוא רמת הציפיות הגבוהה יותר הידועה כמאפיינות צעירים ומשכילים.

      חדר מיון תל השומר (ראובן קסטרו)
      מבוגרים מרוצים יותר מאשר צעירים. חדר המיון בשיבא, תל השומר (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      בסקר נבחנו גם נתונים הנוגעים לפנייה לשירותי בריאות פרטיים, בהם ביטח משלים, ביטוח פרטי ושירותי בריאות נוספים (שב"ן). כחמישית מהמשיבים על הסקר (19%) פנו לשירותי ביטוח פרטיים בשנת 2015. 21% מהיהודים נעזרו בביטוח בריאות פרטי לעומת 11% מהערבים; 23% מהנשים בהשוואה ל-16% מהגברים; ו-28% מקרב בעלי הכנסה חודשית ממוצעת של יותר מ-4,000 שקל לעומת 10% בלבד מקרב מי שמשתכרים עד 2,000 שקל בחודש.

      בחלוקה לערים ברחבי הארץ עולה כי 31% מתושבי פתח תקווה נעזרו בשירותי בריאות פרטיים, בהשוואה ל-25% מתושבי תל אביב, 21% מתושבי חיפה, נתון דומה מקרב תושבי באר שבע, 17% מתושבי ראשון לציון ו-14% מתושבי ירושלים. 41% מהמשיבים הצהירו כי פנו לשירותים הפרטיים בשל האפשרות לבחור ברופא המטפל. 31% השיבו כי עשו זאת בשל האפשרות לקבל שירות שאינו מוצע במסגרת קופת החולים. 22% עשו זאת לצורך הקדמת תורים ו-5% השיבו כי בחרו באפשרות זו בשל השירות והיחס האדיב שזכו לו.

      600 אלף חולי סוכרת חיים בישראל

      פרק נוסף בדוח הוקדש למאבק משרד הבריאות במגפת הסוכרת בישראל. הדוח מציג לראשונה נתונים על אודות חולי הסוכרת במדינה לפי מצבם הכלכלי ומוצא קשר חזק בין יכולת כלכלית נמוכה לבין תחלואה גוברת. לפני כשנה הכריז משרד הבריאות על השקת התכנית הלאומית למלחמה במגפת הסוכרת, בעלות של עשרה מיליון שקלים. זאת, לאחר שנקבע כי המחלה מהווה את הגורם הרביעי לתמותה בישראל, בה חיים 600 אלף חולי סכרת ומספר זהה של חולים המוגדרים טרום סוכרתיים.

      כחלק מהתכנית הלאומית, קיבלו ארבע קופות החולים בארץ תקציבים לטיפול ולהפעלת תכניות לשיפור המצב, כמו סדנאות קבוצתיות העוסקות באורח חיים וטיפול המחלה, ביקורי בית ותמיכה טלפונית, הנגשת מידע והסברה, בהתאמה שפתית ותרבותית (בקרב המגזר הערבי והחרדי, בהם נרשם שיעור גבוה של חולי סוכרת, ר"ב). לרגל פרסום הדוח מסרו הקופות נתונים על אודות מצב חולי הסוכרת מקרב מבוטחיהן.

      סוכרת (ShutterStock)
      משרד הבריאות הקצה 10 מיליון שקל למאבק במחלה. בדיקת סוכרת עצמית (אילוסטרציה: ShutterStock)

      ב"שירותי בריאות כללית" דווח על צמצום פערים משמעותי במגזר הערבי. עוד עולה מנתוני הקופה כי בכלל הערים בארץ ישנו פער בין שיעור החולים בסוכרת בשכונות מבוססות (באשכולות סוציו-אקונומיים 6-11 - ר"ב) העומד על 9-10.2% בממוצע, לעומת שכונות שאינן מבוססות (אשכולות 2-3 - ר"ב) שם עומד שיעורם על 4.5-5% בממוצע. בקופה מסבירים את הפער בכך שבשכונות הפחות מבוססות ישנם יותר ילדים. יש לציין כי קופת חולים כללית מבטחת שיעור גבוה יותר הן של תושבים מעל גיל 65 והן של תושבי שכונות שאינן מבוססות, בהשוואה לשאר הקופות.

      מ"מכבי שירותי בריאות" נמסר דיווח על גידול מתמשך בקרב כל שכבות האוכלוסייה בשיעור חולי הסוכרת ועל גידול חד באופן משמעותי בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בדיווח שמסרה הנהלת הקופה למשרד הבריאות צוין כי קיים "חסם כלכלי ברכישת תרופות" לסוכרת, שלא כולן כלולות בסל התרופות הממלכתי. גורמים נוספים שציינו בקופה הם מודעות נמוכה יותר ביצוע בדיקות תקופתיות ובהקפדה על אורח חיים בריא, בקרב בני המעמדות הנמוכים.

      "קופת חולים מאוחדת" דיווחה גם כן על קושי כלכלי ברכישת תרופות לסוכרת של מבוטחי הקופה וכן על קושי בהגעה לטיפולים ללא רכב פרטי. 35% מחולי הסוכרת המבוטחים בקופה הם חרדים ו-15% הם ערבים. על פי נתוני הקופה, בקרב המגזר הערבי נרשמו דיווחים על הימנעות מקבלת טיפול מתוך תפישה מוטעית שסיבוכי המחלה מקנים אחוזי נכות גבוהים בביטוח לאומי. עוד דיווחו בקופה על בעיות בקרב הצוותים הרפואיים בנושא הטיפול במחלה – העדר זמן להעמיק בטיפול, חוסר מיומנויות תקשורת וטיפול מותאמי תרבות ומספר גדול של רופאים ללא התמחות, בעיקר בקרב המגזר הערבי.

      "קופת חולים לאומית" דיווחה על הפערים הגבוהים ביותר בקרב מבוטחיה. 10.3% מחולי הסוכרת השתייכו למעמד סוציו-אקונומי גבוה, בהשוואה ל-8.6% ממעמד נמוך.