(ריאיון עם מנכ"ל "לתת" על דוח העוני של 2015)
כשליש מהילדים וכרבע מהמבוגרים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני כך עולה מדוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2016 שמפרסם הבוקר (שני) ארגון "לתת", בטרם יתפרסמו נתוני המוסד לביטוח לאומי בנושא. על פי נתוני הארגון, כ-2.4 מיליון מאזרחי ישראל, שהם כ-29% מכלל אוכלוסיית המדינה, חיים בעוני. יותר ממיליון מתוכם הם ילדים, כ-35% מכלל האזרחים, מתחת לגיל 18. 1.4 מיליון הם בגירים ומהווים כ-25% מכלל האזרחים מעל לגיל זה. הדוח מצא עוד כי כ-36% מהאימהות החד-הוריות בישראל חיות בעוני ומחסור. נתוני הדוח מבוססים על מדד העוני הרב-ממדי, הבוחן את מידת המחסור ביחס לצרכים חיוניים לקיום בסיסי.
על פי נתוני הדוח, 63.3% מהאזרחים הנתמכים בידי ארגוני הסיוע חיים בעוני על אף היותם מועסקים או שאינם בגיל העבודה. נתון המהווה עלייה של 21.5% בהשוואה לשנה שעברה. עוד עולה מהדוח כי יותר ממחצית (50.6%) מנתמכי הסיוע השתייכו בעבר למעמד הביניים, בטרם הידרדרו לעוני עלייה של 23.7% בהשוואה לשנת 2015.
שיעור הנתמכים השקועים בחובות הוא כמעט כפול מזה של האוכלוסייה הכללית ועומד על 65.7%. יותר ממחצית מילדיהם של נתמכי הסיוע (54.2%) אינם מקבלים את ציוד הלמידה הבסיסי ואת ספרי הלימוד הדרושים לבית הספר; נתון המהווה עלייה של 24.3% בהשוואה לשנה שעברה. יותר משני שלישים מנתמכי הסיוע (70.7%) אמרו כי ויתרו בשנה האחרונה על תיקון ליקויים חמורים בביתם. זאת, בהשוואה ל-35.2% מכלל אזרחי המדינה.
לקריאה נוספת:
ערב ראש השנה: אחד מכל חמישה ישראלים חווה מחסור במזון
דוח העוני האלטרנטיבי 2015: כמיליון ילדים בישראל עניים
הדוח בחן בנוסף גם את הרגלי התזונה של ילדים למשפחות נתמכות סיוע. 67.7% מהילדים העידו כי המרכיב העיקרי בתזונתם הוא פרוסת לחם וממרח עלייה של 15.9% משנת 2015. 34.4% מהילדים אמרו כי דילגו על ארוחות או צמצמו את גודל הארוחות בשנה החולפת בשל מצוקה כלכלית. זאת, בהשוואה ל-20.5% מכלל האוכלוסייה.
חמישית מהילדים העידו כי הם אינם לוקחים עמם כריך לבית הספר באופן קבוע או לעתים קרובות. ואילו תשיעית מהילדים (11.1%) אמרו כי חוו יום שלם ללא אוכל, לאחר שלהוריהם לא היה די כסף לרכישת מזון. נתון זה מקבל משנה תוקף מאחר ש-43.8% מהילדים דיווחו כי זהו מצב קבוע במשפחתם ואילו רוב גדול מהם (96.4%) העידו כי מדובר במצב החוזר על עצמו בחלק מחודשי השנה.
גם בקרב קשישים נתמכי סיוע ניכרת מצוקה קשה. כ-49.7% מהם העידו כי הם אינם אוכלים מספיק ארוחות מאוזנות בשל מצבם הכלכלי. 41.1% הצהירו כי קצבת הזקנה שהם מקבלים אינה מאפשרת להם לחיות בכבוד. כשלושה רבעים מהם (74%) העידו כי חוו תחושת בדידות בשנה החולפת, לעתים קרובות או מדי פעם. 58.3% מהקשישים אמרו כי אינם יכולים לשמור על מצב בריאותי תקין בשל מצוקה כלכלית.
יותר משני שליש העידו כי ויתרו על תרופות בשנה האחרונה
בתחום הבריאות דיווחו 71.9% מנתמכי הסיוע כי בשנה החולפת נאלצו לוותר על רכישת תרופות בשל מצבם הכלכלי. זאת, בהשוואה ל-22.1% מכלל אוכלוסיית המדינה. שיעור גבוה יותר נרשם בתחום רפואת השיניים כש-84.5% מהנתמכים העידו כי ויתרו על טיפולים דנטליים בשנה האחרונה לעומת 36% מכלל האוכלוסייה.
עוד עולה מנתוני הדוח כי כחמישית מנתמכי הסיוע סובלים מתופעה בריאותית אחת או יותר מהבאות: סוכרת (20.6%), כולסטרול גבוה (20%), יתר לחץ דם (19.5%) ועודף משקל (18.8%). 52.1% מנתמכי הסיוע אף העידו כי מצבם הכלכלי אילץ אותם לוותר בשנה החולפת על טיפול נפשי.
הפער בין אזרחים החיים בעוני לכלל אזרחי המדינה מתחדד לנוכח שיעור המבוטחים בביטוח בריאות. 62.3% מנתמכי הסיוע הם בעלי ביטוח בריאות בסיסי של קופות החולים ורק 34.7% מחזיקים גם בביטוח משלים. זאת, בהשוואה ל-78.5% מקרב כלל אזרחי המדינה להם ביטוח בריאות משלים או מקיף.
מסקירת נתוני הדוח עולה כי הציבור המדינה אינו אדיש למצבם של נתמכי הסיוע. 47.8% מהציבור העידו שבעיית העוני והפערים החברתיים היא בעיניהם הנושא הדחוף ביותר שבו צריכה הממשלה לטפל, ותופס את שני המקומות הראשונים בסדר העדיפויות הלאומי. מדובר בעלייה של 18.2% בהשוואה לדוח של שנת 2015.
בנושא עמדות הציבור כלפי העוני חושף הדוח כי רוב גדול (81.5%) מכלל האוכלוסייה סבורים כי אדם עלול להידרדר לעוני תוך שנה אחת בלבד כתוצאה מאובדן מקום עבודה, ממחלה או ממשבר. כרבע (24.4%) מהציבור מעריכים כי משך הזמן הנדרש להיחלצות מעוני נע בין שנתיים לחמש שנים.
עוד עולה מהדוח כי 78.4% מכלל הציבור רואים בממשלה את הגורם האחראי לפעול לצמצום העוני במדינה וכי שני שלישים מאזרחי ישראל סבורים שבפועל הטיפול בנושא נמצא במקום נמוך מדי בסדר העדיפויות הלאומי. כך למשל, בעוד ש-78.6% מנתמכי הסיוע מופנים לעמותות בידי עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות רק 43.2% מהעמותות עצמן זוכות לתמיכה כלשהי מאותן רשויות. 78.2% ממנהלי עמותות הסיוע בתחום המזון העידו כי חל גידול של כחמישית (18%) במספר הנזקקים למזון בהשוואה לשנה שעברה.