בחדרם בבית מלון בחיפה, מעל רחוב יפה נוף, מנסים חיה ושמואל כהן לארגן את חייהם מחדש. השריפה שהשתוללה בעיר לפני שבועיים מחקה לחלוטין את דירתם ברחוב זלמן שז"ר. בדירה שכנה גם הקליניקה בה עבדו בני הזוג - היא כמטפלת בדרמה והוא בהבעה ביצירה - עליה עמלו עשרות שנים ובה טיפלו במאות ילדים, בוגרים ומשפחות.
ביום שאחרי השריפה הגדולה הסתובבו השניים בדירה שהשחירה. פניהם, ידיהם ובגדיהם היו מפויחים ודמעות עלו בעיניהם. בנם הבכור, אלי, סייע להם אז לאתר חפצים ששרדו. השבוע, בחדר הקטן בבית המלון, האור חזר לפניהם בעת שהתכוננו לפגישה מרגשת עם ארבע ילדות שאותן הם מלווים כבר כמה שנים.
עוד בוואלה! NEWS:
עמרי נהרג כשהציל את בנו בטיול בדרום: "החזיק בו כל הנפילה"
חברו של הנרצח במסיבת השחרור בפתח תקווה: "הוא לא אהב בעיות"
לקראת השבת המתוחה בעמונה: הרבנים מנסים להוריד את גובה הלהבות
למרות שהקליניקה איננה, ואיתה נשרפו גם כל המשחקים, כלי הנגינה, הקירות עליהם ציירו הילדים ושקי האגרוף, חיה ושמואל החליטו שהם חייבים לחזור לשגרה. במקום טיפול שגרתי, לקחו את הילדות לסרט, אכלו פיצה ולאחר מכן החזירו אותן לבתיהן. מאוחר יותר השתתפו גם במסיבת יום הולדת של ילדה בסיכון אותה הם מלווים. חיה נפגשה השבוע עם ילד נוסף בו היא מטפלת, ולקחה אותו למופע מוזיקה. כלי הנגינה הזכירו לה את אלה שהיו בקליניקה. "אלו כלי נגינה שאספנו וקנינו במשך שנים ארוכות בשווי של עשרות אלפי שקלים והיו יקרים לליבנו. זה ממש צבט לי בלב לראות אותם", אמרה.
על המסלול הביורוקרטי המצפה להם הם עדיין מתקשים לדבר. מס רכוש, שיפוצים, הקמת הבית והקליניקה מחדש, שכירת דירה זמנית ועוד תחנות רבות ומייגעות עוד מצפות להם בדרך לשיקום הדירה. כעת, הם עסוקים יותר בניסיון לצבור מחדש כוחות ולהתחזק אחרי המכה שספגו.
המפגשים עם הילדים נותן להם כוח להמשיך. "לא נורא, נצייר לכם ציורים חדשים במקום הציורים שנשרפו. ואם תרצו, תבואו לבית שלנו", כתב להם אחד הילדים המטופלים. "זה מחזק מאוד. החזרה לשגרה נותנת כוח", אמרה חיה.
מאז שנודעו ממדי ההרס בביתם קיבלו השניים הצעות רבות לסיוע, מבגדים חדשים ועד צעצועים ומשחקים איתם יוכלו לחזור לעבוד עם ילדים. אישה אחת אף הציעה להם לקבל לקוחות בקליניקה שלה ואם לחמישה שלה נתנו בעבר משחקים עבור ילדיה, התקשרה וביקשה להשיב להם את המשחקים.
"עם ישראל חי", הם שבים ואומרים. האהבה הרבה שעוטפת אותם מחממת את לבם. "את האמת, זו עמדה מביכה קצת, להיות בצד המקבל", מודה חיה, אחרי שנים רבות שבהן התרגלו להיות אלה שנותנים. לדברי שמואל, גם מהרשויות, ביניהן מס רכוש והעירייה, זכו לטיפול טוב והוגן. "רחל שפי, העובדת הסוציאלית מטעם העיריה, רודפת אחרינו כל הזמן", אמר.
לצד האופטימיות ישנם גם רגעים קשים, והם לא מעטים. בין היתר סובלים השניים מחרדה בשל האובדן שחוו ומפני הלא נודע. בשבת הקודמת העדיפו בני הזוג להישאר לבדם בבית המלון, למרות ששלושת ילדיהם ו-13 נכדיהם ביקשו שיגיעו אליהם לסוף השבוע. כמויות החומר הרעיל שנשמו בדירה השרופה גרמו לחיה תחושה כה רעה, עד שלא יכלה לקום. גם העצב הרב והניסיון לעכל את האבדה השפיעו על ההחלטה. לדברי חיה, היא כבר עברה שני שלבים באבל: בכי שכלל היסטריה וזעקות ואחר כך הגיע הכעס. כעת, לדבריה, הגיע שלב ההשלמה.
יומיים אחרי השריפה חל יום הנישואים ה-50 שלהם. שמואל שלח לחיה עוגה קטנה ממטבח המלון. הם מקפידים להחמיא ולחזק זה את זה, בתקופה שבה הכול יכול ללכת הפוך, שהאשמות וכעסים יכולים לצוץ. הם מקפידים לצאת מהחדר ולהסתובב בטיילת יפה נוף, שם טיילו הרבה כשהכירו, וגם נעזרים בהומור. שמואל נזכר באוסף שלו, של 1,500 ספרים נדירים על תולדות עם ישראל, ומנחם את עצמו בכך שהשנה לא יצטרך לנקות אותם לקראת פסח. גם בחנוכה המתקרב נחסך ממנו מירוק החנוכיות.
במוצאי שבת שעברה כבר קיבלו חיה ושמואל לטיפול זוג ראשון מאז השריפה, בבית הכנסת של המלון. הם מקווים למצוא בזמן הקרוב דירה לשכור שבה גם יוכלו לקבל מטופלים. הם משלימים עם העבודה שזה כבר לא יהיה כמו הקליניקה המפוארת שהייתה להם. "יש געגועים ובוודאי עוד יהיו לאותם רגעים שהילדים נכנסו לקליניקה, קפצו עלינו וחיבקו אותנו", אמר שמואל. על הצעות הסיוע הוא אמר: "אולי התפקיד שלנו הוא להראות את הכוח הרב שיש לחברה שלנו". כעת השאיפה הגדולה ביותר שלהם היא לחזור ולתת לאחרים, כי לדברי חיה, "זו הקבלה הכי גדולה".