פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר: שירות חובה בצבא הוביל לתוחלת חיים ארוכה יותר בישראל

      בשנת 2013 תוחלת החיים הממוצעת לגבר בישראל עמדה על 81 לעומת 68.8 ביתר העולם. חוקרי מכון טאוב שבדקו את הנתונים גילו כי שירות בצבא נוסף להשקעת משאבים בתחום הוא שמסביר במידה ניכרת את ההפרש

      חיילים מתגייסים לחטיבת כפיר, נובמבר 2016 (דובר צה"ל)
      ישראל הובילה בשנת 2013 בתוחלת החיים לגברים ב-OECD. חיילים ביום גיוסם, בחודש שעבר (צילום: דובר צה"ל)

      תוחלת החיים הממוצעת של גבר בישראל נמצאה ארוכה יותר מהממוצע בעולם כשהסיבה לכך טמונה בשירות צבאי. ב-2013 עמדה תוחלת החיים של גבר בישראל על 81 לעומת, ממוצע של 77.7 במדינות ה-OECD ו-68.8 בעולם כולו. בהתחשב במאפיינים המשפיעים על תוחלת החיים בכל מדינה – רמות עושר והשכלה, מאפייני מערכת הבריאות והפרופיל הדמוגרפי הכללי – היתרון שבו מחזיקה ישראל הוא גדול מאלה ואף מתרחב עם הזמן.

      ניתוח המתבסס על מדגם שכולל יותר מ-130 מדינות, מצא כי שירות צבאי מוסיף יותר משלוש שנים לתוחלת החיים של הגבר הישראלי. אישוש לתוצאות המחקר אפשר למצוא בפער בין אורך החיים הממוצע של גברים ונשים בישראל וב-OECD. ב-34 מדינות ה-OECD נשים חיות בממוצע 5.5 שנים יותר מגברים ואילו בישראל, שבה השירות הצבאי של הנשים קצר יותר ולרוב דורש מאמץ גופני פחו?ת, הפער עומד על שלוש שנים בלבד. אף שהשירות הצבאי הוא מרכיב חשוב בבריאות הציבור, הוא טרם נידון בספרות האקדמית בנושאי בריאות בכלל, ובספרות על בריאות בישראל בפרט.

      על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מ-2013, ישראל הייתה במקום השני בעולם בממוצע תוחלת החיים לגבר מבין 170 מדינות לצד איסלנד, סינגפור ושווייץ, כאשר רק סן מרינו דורגה גבוה יותר. מחקרו של פרופ' אלכס וינרב, חוקר ראשי במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הוא שמצא כי אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא שירות החובה בצבא.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הפלסטינים על העתקת עמונה: ישראל מנסה להלבין פשעי מלחמה
      טראמפ הציג את שר ההגנה: "הצבא יפעל רק לפי האינטרסים שלנו"
      דיווח: צרפת מקדמת פסגה בין נתניהו לאבו מאזן לפני סוף החודש

      סיעוד (ShutterStock)
      בישראל תוחלת חיים לגברים גבוהה מהממוצע ב-20 השנים האחרונות (אילוסטרציה: Shutterstock)

      הקריטריונים המקובלים להערכת תוחלת חיים עשויים להסביר יותר מ-80% מהשוני בין מדינות. ואולם, גם לאחר חישוב הקריטריונים הללו בנוגע לתוחלת החיים בישראל – זו עדיין נותרת גבוהה בהרבה מהצפוי. הנתון בישראל גבוהה ב-6.3 עד 7.2 שנים, תלוי במודל, מתוחלת החיים הצפויה. כשבודקים חריגות דומות ביתר העולם, ישראל נמצאת במקום השני לאחר סמואה ובמקום הראשון בקרב מדינות ה-OECD, בהפרש גדול מיפן המדורגת אחריה. לפי מודל נוסף, תוחלת החיים הארוכה מהצפוי בישראל עקבית כבר 20 שנה. בשנת 1990 עמד ההפרש על 3.8 שנים והוא עלה ל-5.85 שנים בשנת 2000.

      היות והקריטריונים המקובלים להערכת הנושא לא הצליחו להסביר את תוחלת החיים הארוכה בישראל, החלו לבדוק גורמים נוספים שעשויים להשפיע על הנושא. בבדיקה זו נלקחו נתונים מ-133 מדינות שחולות את אותם מאפיינים, כדי לבדוק את תרומתו של כל אחד מהם להארכת תוחלת החיים.

      שני גורמים נוספים שמשפיעים על תוחלת החיים: גיאוגרפיה ודת

      קבוצת הגורמים הראשונה קשורה למאפיינים גאוגרפיים. כך למשל, מדינות הממוקמות לאורך החוף נמצאות בראש הדירוג של תוחלת חיים ארוכה, שכן יש תיעוד מדעי להשפעה חיובית של מגורים בקרבת הים על הבריאות. מנגד, מגורים הרחוקים מקו המשווה מורידים את אורך החיים. הנתונים הגיאוגרפיים הללו מצליחים להסביר כ-2.1 שנים מתוך תוחלת החיים הגבוהה מן הצפוי של הגבר הישראלי ומצליחים לצמצם את סטייתה של ישראל. כשלוקחים את אלו בחשבון, ישראל אמנם נשארת בראש מדינות ה-OECD אך יורדת למקום הרביעי מתוך 133 מדינות שנבדקו.

      קבוצת הגורמים השנייה היא רמת דתיות. מחקרים מראים קשר חיובי בין דתיות לבריאות. התחשבות בתרומת הדת לתוחלת החיים גם היא מקטינה את חריגתה של ישראל מתוחלת החיים הצפויה ל-3.65 שנים, ובכך ממקמת אותה במקום הרביעי ב-OECD ובמקום ה-20 במדגם של 133 המדינות.

      לוחמי שלדג במהלך תרגילים שונים שביצעה היחידה. 5 באוקטובר 2016 (דובר צה"ל)
      חובת השירות מזמנת מאמץ גופני שמשפיע על אורך החיים (צילום אילוסטרציה: דובר צה”ל)

      קבוצת נתונים שלישית שהוספה לשקלול, והיא העומדת במרכז המחקר, קשורה לשירות חובה בצבא. בשלוש מבין ארבע המדינות שנהנות מתוחלת החיים הגבוהה בעולם בקרב גברים נהוגה חובת שירות צבאי, ומבין חמש המדינות המובילות במדד ב-OECD רק באחת מהן – יפן - לא היה שום סוג של גיוס חובה ב-30 השנים האחרונות.

      כדי לשקף את ההשפעה הפוטנציאלית של שירות החובה על תוחלת החיים של הגברים, נמדדו ארבעה משתנים הקשורים לתחום. המקרים התבססו בחישוביהם על נתוני שירות חובה בשנת 1990, כיוון שאחת ההנחות הייתה שחובת השירות מזמנת פעילות גופנית, והשלכותיו של אימון גופני על אורך החיים של גברים ניכרות רק בשנות ה-40 לחייהם.

      המחקר של מרכז טאוב מצא תחילה הבדלים בין מדינות שהנהיגו שירות חובה לאלה שלא. לאחר מכן, שולב בחישוב גובה ההוצאות הצבאיות מתוך התמ"ג. חישוב זה מצא כי בכל מדינה שהנהיגה שירות חובה ב-1990 תוחלת החיים של הגברים הייתה גבוהה בכ-1.5 שנים מהצפוי ב-2013. נתון זה הפחית את חריגתה של ישראל מהצפי לשלוש שנים וממקם אותה במקום החמישי בדירוג ה-OECD ו-21 במדגם 133 המדינות.

      מודל נוסף קושר את שני הנתונים מהמודל הראשון ובוחן את השילוב בין אורך שירות החובה בכל מדינה להוצאות הצבאיות מתוך התמ"ג. חישוב זה הסביר חלק נוסף מהחריגה בתוחלת החיים בישראל, והעמיד אותה על 2.4 שנים בלבד.

      המודל האחרון לוקח בחשבון את היחס שבין ההוצאות הצבאיות כאחוז מהתמ"ג ובין משך השירות הצבאי, כמדד שבוחן את השקעתה הכוללת של החברה בצבא מבחינת זמן והקצאת משאבים כספיים. מדד זה הוא בעל ההשפעה החזקה ביותר על תוחלת החיים: הוא מפחית את החריגה של ישראל ביותר מ-3.5 שנים ומעמיד אותה על 0.07 שנים בלבד מאורך החיים הצפוי. הוספת משתנה זה מורידה את ישראל מהמקום הרביעי ב-OECD למקום ה-22, וממקמת אותה במקום ה-70 במדד של 133 המדינות.

      מבין כלל המודלים שנבחנו, המודל זה מצליח להסביר במידה המדויקת ביותר את ההשפעות על תוחלת החיים. היחס בין שני המשתנים מסביר את אורך החיים הגבוה מהממוצע של גברים בישראל יותר מכל נתון אחר שנבחן. כלומר, אם בישראל לא היה מונהג גיוס חובה וההוצאות על הצבא היו שונות – תוחלת החיים של הגברים הייתה כנראה נמוכה בהרבה.

      לדברי פרופ' וינרב ממרכז טאוב, "גם אם תרומתו של שירות החובה לבריאות הציבור היא אינה מטרת השירות הצבאי, חשוב שהיא תשפיע על החלטות מדיניות עתידיות. אפשר להשפיע על הבריאות גם באמצעות השקעה במוסדות שאין להם קשר גלוי לתחום, ובישראל הצבא הוא גוף שנמצא בעמדה ייחודית המאפשרת להשפיע על בריאות הציבור".

      ישנן ראיות נוספות התומכות בהשפעתו החיובית של שירות חובה בצבא על בריאות הציבור. אחד ממאפייניו של השירות הצבאי הוא אימון גופני, ולפי נתוני פרויקט "נטל המחלות הגלובלי", בישראל יש תמותה נמוכה יחסית ממחלות שמושפעות מרמת הפעילות הגופנית, כמו מחלות לב וכלי דם או סוגי סרטן מסוימים. גם תבניות התמותה בקרב ערבים ויהודים בישראל תומכות בקשר בין שירות צבאי לבריאות. ערבים כמעט אינם משרתים בצבא, ועל פי נתוני משרד הבריאות, שיעור האבחון של מחלות לב וכלי דם בקרבם גבוה מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית.