פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוק ההסדרה, התאגיד ומיסוי דירה שלישית: דצמבר הרותח של הקואליציה

      ההכרעות בסוגיות שנחשבות ל"ציפור נפשם" של נתניהו, כחלון ובנט נדחו עד הרגע האחרון. בשבועות הקרובים, ואפילו כבר השבוע, צפוי לפוג הדד-ליין שלהן וייתכן שהפצצות הפוליטיות יופעלו. "מרגיש כמו לפני בחירות 2015", התריע שר בכיר

      חוק ההסדרה, התאגיד ומיסוי דירה שלישית: דצמבר הרותח של הקואליציה
      צילום: רוני כנפו, עריכה: יאיר דניאל

      (ההצבעה על אישור חוק ההסדרה לקראת קריאה ראשונה, בשבוע שעבר)

      "למה לעשות היום מה שאפשר לדחות מחר", הוא משפט שרבים מאיתנו מיישמים הלכה למעשה בחיי היומיום. לומדים למבחנים ומגישים עבודות בדקה ה-90, משלמים את חשבון החשמל רק אחרי שמגיעה התראה לפני ניתוק, מנקים את הבית דקה לפני שבאים האורחים, שולחים כתבה שעה אחרי שפג הדד-ליין, ומתחילים מחר דיאטה. בין אם מדובר במטלות שוטפות ובין אם בהחלטות גדולות וגורליות, תופעת הדחיינות, שזכתה במרוצת השנים אפילו להכרה בממסד הפסיכיאטרי והפסיכולוגי, היא נטייה הגורמת לבני אדם להימנע מפעולות שצריך לבצע, ולדחות אותן למועד מאוחר יותר לפעמים, ובדרך כלל, בלי הצדקה ובלי שום סיבה הנראית לעין. ברחבי העולם מסתובבים המוני חברים בקבוצת "הדחיינים האנונימיים" (וגם כותבת שורות אלה), שלא משנה מה צריך לעשות – האינסטינקט מורה להם לדחות אותו למחר.

      רבים במערכת הפוליטית מכניסים בנקל גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבוצה המובחרת הזו, או כפי שהגדיר זאת גורם פוליטי בכיר השבוע: "נתניהו לא אוהב לקבל החלטות גדולות, הוא אוהב לקבל החלטות קרובות". בשבועות הקרובים מרחפים מעל סדר יומו של ראש הממשלה שורה של דד-ליינים רגישים שבמסגרתם הוא יצטרך להגיע להכרעות. בשבוע השלישי של דצמבר, הכנסת צפויה להתחיל בהצבעות על התקציב הדו-שנתי ויומיים אחר כך יפוג המועד שנתן בג"ץ למדינה בשביל לבצע את המשימה מעוררת השדים של פינוי עמונה. במקביל, המדינה תידרש להשיב לעתירות לבג"ץ ולענות לשאלות על עתיד השידור הציבורי.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מבצע "גן נעול": כך נערכת המשטרה לפינוי המאחז עמונה
      שלושה הרוגים ושני פצועים קשה בתאונה בגליל התחתון
      ארה"ב: הירוקים משכו העתירה לספירת קולות חוזרת בפנסילבניה

      ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאה מיוחדת בכנסת לזכר יצחק רבין, ירושלים 13 בנובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , דוברות הכנסת, יצחק הררי)
      שורה של דד-ליינים רגישים. נתניהו במליאת הכנסת, בחודש שעבר (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

      עם זאת, כבר השבוע מסתמן שהקואליציה תגיע לנקודת רתיחה, כששלושה נושאים שמוגדרים "ציפור נפשם" של השחקנים המובילים בקואליציה נמצאים על השולחן. עבור נתניהו, זה תאגיד השידור הציבורי – שעתידו עשוי להיות מוכרע בפגישה עם שר האוצר משה כחלון בתחילת השבוע. ה"בייבי" של בנט – חוק ההסדרה העלול להשפיע על גורל עמונה – צפוי לעלות בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ובשביל כחלון יהיה זה החוק למיסוי דירה שלישית שיגיע להצבעה בוועדת הכספים.

      הדד-ליין הוא אויבו הגדול של הדחיין; פעמים רבות הוא ידוע זמן רב מראש, אך רק כשהוא מגיע דברים מתחילים להתבצע. כך לדוגמה, תאריך היעד לפינוי עמונה, 25 בדצמבר, שמרחף כפצצה פוליטית מתקתקת במיוחד כבר תקופה ארוכה, ושרבים מגדירים אותו האיום האמתי היחיד על יציבות הקואליציה. במשך חודשים, הפחד מהתמונות הנוראיות של הפינוי עלה כמעט בכל שיחה פוליטית עם שרי הקואליציה. אך רק בשבועות האחרונים, לאחר שהבית היהודי החל לדחוף בכל הכוח את חוק ההסדרה, נכנסה המערכת למצב חירום בניסיון להתמודד עם הבעיה.

      תושבי עמונה נערכים לפינוי, 21 בנובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS)
      פצצה מתקתקת. תושבים בעמונה נערכים לפינוי המאחז, בשבוע שעבר

      הסעיף השנוי במחלוקת בחוק, שנועד למנוע את פינוי עמונה, מעורר את התנגדות מפלגת כולנו, וגם כאן השיטה המסתמנת שהופעלה היא דחייה. כשהחוק הגיע לקריאה טרומית הסכים השר כחלון לתמוך בו בתנאי שהסעיף יוסר בהמשך החקיקה. הוויתור הזה נתן לו את כרטיס היציאה שלו ביום רביעי שעבר, אז כחלון "שם ברקס" והקואליציה נאלצה לדחות את ההצבעה בקריאה ראשונה. בסוף השבוע הבהיר יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, כי הוא מצפה שהחוק יעבור במלואו ביום שני, ובצאת השבת המשיך נתניהו בהתייעצויות בנושא. נכון לשעת כתיבת שורות אלה, עדיין לא נמצא פתרון לסוגיית הסעיף הסורר.

      "לשקם את רשות השידור? אין דבר כזה"

      ויש גם דד-ליינים פיקטיביים, כמו זה שניתן לצוות המנכ"לים המשותף שהקימו בחודש שעבר נתניהו וכחלון לעניין עתיד השידור הציבורי. כשהשניים הבינו שהם לא יצליחו להגיע להסכמות שיפשרו בין רצונו של ראש הממשלה לסגור את תאגיד השידור הציבורי לבין התנגדותו של שר האוצר לשלם על המהלך הזה, הוחלט להקים צוות שינסה למצוא פתרון.

      כבר אז גיחכו במערכת הפוליטית שהדבר רק דוחה את ההכרעה, והפלא ופלא: לצוות הוקצבו שלושה שבועות עבודה, ולמעשה - חלף כבר יותר מחודש ואין חדש תחת השמש בנושא. אנשי נתניהו מתעקשים להגשים את חזונו "לשקם את רשות השידור", בעוד שבאוצר אומרים שאין דבר כזה. אנשי נתניהו מתעקשים שאפשר להגיע להסכמות על התייעלות עם עובדי רשות השידור, בזמן שאצל כחלון מתייחסים לכך בביטול בטענה שזה בלתי אפשרי, ופחות או יותר אומרים: "בהצלחה עם זה".

      שר האוצר משה כחלון, וועדת הכספים. הכנסת, 31 באוקטובר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , דוברות הכנסת)
      מתעקש על פתיחת התאגיד. כחלון בישיבת ועדת הכספים, בחודש שעבר (צילום: דוברות הכנסת)

      בתחילת השבוע צפויים כחלון ונתניהו להיפגש, למה שמסתמן כהצהרת כוונות על התאגיד, שנדחתה מהחודש שעבר. אחרי סוף שבוע עמוס ידיעות ודיווחים על חקירות, חשדות והדלפות, נתניהו עשוי להגיע למפגש הזה חדור רוח קרב ולהחליט כי הוא נחוש להשיג את מבוקשו ולסגור את התאגיד. מצד שני, שר האוצר עושה שרירים די רציניים. בשבועות האחרונים כחלון הבהיר שוב ושוב שהוא לא מתכוון להוציא שקל מהכיס כדי לממן את רצונותיו של נתניהו, ובמפלגה שלו אמרו, יותר מפעם אחת, שהוא אפילו מוכן ללכת על הנושא לבחירות. אחרי שצויר כזגזגן בעניין עמונה, בסוגיית התאגיד כחלון צריך להוכיח אחרת.

      מוקדם יותר החודש אמר שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לכתבים המדיניים שהוא לא רואה שום סיבה ללכת לבחירות, ורבים במערכת הפוליטית נוטים להסכים שאין לאף אחד בקואליציה באמת אינטרס לפרק עכשיו את הממשלה: בנט לא יפיל ממשלת ימין וכחלון עוד לא השיג הישגים במחירי הדיור.

      סקר חדשות 2 שפורסם בסוף השבוע הראה שהאיש היחיד במערכת הפוליטית שבאמת עשוי להרוויח מבחירות הוא יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, שמבסס את מקומו כמועמד היחיד שיכול לתת לנתניהו פייט. מצד שני, את התחזיות של ליברמן אפשר לקחת עם קורטוב של מלח, שכן מדובר באדם שהסתובב שנה שלמה והתחייב שיהיו בחירות ב-2016, ושינה לגמרי את הטון ברגע שנכנס למשרד הביטחון.

      שר החוץ אביגדור ליברמן בפורום סבן בארצות הברית. 3 בדצמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , פורום סבן)
      משוכנע שלאיש אין סיבה להקדים את הבחירות. ליברמן (צילום: פורום סבן)

      העובדה היא שיותר ויותר גורמים במערכת הפוליטית מעזים להעלות על בדל שפתם את המילה בחירות, וזה לבדו מכניס את כולם לסוג של מצב נפשי אלקטורלי. סיר הלחצים המתהדק סביב ראש הממשלה – שכולל בנוסף למחלוקות הקואליציוניות והבדיקות המשטרתיות גם את פרשת הצוללות ואת דוח המבקר על צוק איתן שצפוי למתוח על ראש הממשלה ביקורת חריפה – מחזק את ההערכה שייתכן שקיימים זעזועים לפנינו.

      ביום רביעי האחרון, אחרי שנדחו ההצבעות על חוק ההסדרה וחוק המואזין ובקואליציה שרתה אווירת בוקה ומבולקה, נכנס שר בכיר בסערה למזנון הכנסת והתריע כי הבחירות בדרך. בדיוק לפני שנתיים, בדצמבר 2014, הוא נזכר, לאף אחת מהשותפות הקואליציוניות לא הייתה סיבה ללכת לבחירות, אבל ראש הממשלה החליט לפטר את יאיר לפיד ויו"ר התנועה דאז ציפי לבני ולפזר את הכנסת. "זה מרגיש בדיוק אותו דבר", אמר.

      ההשוואה במקומה במיוחד לנוכח העובדה שככל הנראה רק נתניהו הוא זה שיכריע לאן פניה של ממשלתו הרביעית. יש לו אפילו דד-ליין: הפלונטרים הקואליציוניים ואיומי הבחירות ילוו אותנו עד סוף דצמבר עם ההצבעה על תקציב המדינה ותאריך פינוי עמונה. אם הממשלה תשרוד את שלושת השבועות הקרובים, רבים מעריכים שיציבותה מובטחת. אבל כמיטב המסורת הדחיינית, יכול מאוד להיות שנדע זאת - רק ברגע האחרון.