למה כדאי להוציא תעודה - ומה החשש: המאגר הביומטרי - המדריך השלם

אחרי תקופת ניסיון ארוכה הכריע אתמול (רביעי) שר הפנים אריה דרעי בעד הקמת מאגר ביומטרי לכלל אזרחי ישראל. הפיילוט למאגר החל עוד ב-2013, ובמסגרתו מסרו אזרחים את פרטי הזהות האישיים שלהם שאינם ניתנים לזיוף ולשינוי. ארגוני זכויות אזרח ומומחים לאבטחת מידע התנגדו כבר אז לחוק וטענו כי הוא עלול להוביל לדליפת מידע אישי. על פי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין, עד כה נרשמו 1,023,945 אזרחים לקבלת תעודות ביומטריות, בהן דרכונים ותעודות זהות.

בעקבות ההכרזה השיקו בתנועה לזכויות דיגיטליות פרוייקט למימון המונים באתר "הדסטארט", שבמסגרתו הם מקווים לגייס 60 אלף שקל למטרת הגשת בג"ץ כנגד ההחלטה. גם באגודה לזכויות האזרח הביעו את התנגדותם למהלך ואמרו כי החלטת שר הפנים "אומללה והרת אסון". "הפיילוט הכושל שניהלה רשות האוכלוסין אינו תומך בהקמת המאגר, והחלטת דרעי מנוגדת אפילו להמלצת הוועדה הציבורית שהכריעה נגד חיוב אזרחים לתת טביעת אצבע", מסרו.

אם לא יהיה מה שיעכב את התהליך, צפויה החלטתו של דרעי להגיע לאישור הכנסת בתוך שבועיים. לפי הערכות של משרד הפנים, החוק צפוי להיות מאושר ולהיכנס לתוקפו כבר בחודש מרץ. אז מה בעצם כולל החוק השנוי במחלוקת ומה הסכנות הנשקפות ממנו?

עוד בנושא:
תמה תקופת המבחן: האם אנחנו בכלל צריכים מאגר ביומטרי?
מדענים בכירים לנתניהו: פעל לביטול המאגר הביומטרי
כך סייע הביומטרי בנתב"ג ללכוד חשוד בגניבת אלפי דולרים

המאגר הביומטרי יכלול תמונת פנים ושתי טביעות אצבע של כל אזרח. עם זאת, תינתן האפשרות להחליט כי טביעות האצבע לא יישמרו במאגר. הנתונים הביומטריים של האזרחים ישולבו בתעודות זהות, בדרכונים דיגיטליים ובמאגר נתונים ממשלתי. בנוסף לכך, ייעשה בהם שימוש במערכות שיאפשרו ניהול ובקרה, זיהוי של קבוצות אנשים הנמצאים תחת מעקב, וסיוע באיתור אנשים החשודים בפלילים על ידי גורמי אכיפת החוק.

אמיר אוריהן, מנהל מערכות מידע ברשות המאגר הביומטרית במשרד הפנים, הסביר כי בתעודה ביומטרית נמצאים נתונים מזהים, כמו טביעות אצבע ותווי פנים. לדבריו, "בניגוד לתעודת הזהות או הדרכון הנוכחיים, היא אינה מאפשרת התחזות וגניבת זהות, מאחר ששבב המכיל עשרות סימנים מזהים נמצא עליו באופן מוצפן". הוא הוסיף כי תעודות הזהות שאנו מחזיקים בהן היום מאפשרות להוציא את התמונה ולהכניס תמונה אחרת במקומה. כך, ניתן באמצעים פשוטים לזייף את התעודה הישנה ולבצע גניבת זהות. התעודה הביומטרית לא מאפשרת התחזות.

הדרכון הביומטרי מכיל שבב בגבו, והוא בלתי ניתן לזיוף. על השבב קיימים עשרות סימנים זיהוי מסווים, כמו טביעות האצבע ותמונות הפנים של התושב שלו הוא שייך. הדרכון דומה לדרכון הנוכחי, אך צבוע בצבעים שונים ובעל כריכה אחורית עבה. תעודת הזהות, לעומת זאת, נראית שונה לחלוטין. גודלה הוא כשל כרטיס אשראי, והיא עשויה מפלסטיק. גם תעודת הזהות מכילה את אותו השבב שעליו סימני הזיהוי.

על פי משרד הפנים, התעודה מבטיחה לאזרח שזהותו תישאר רק שלו, ואף אחד לא יוכל לבצע בה שימוש - בין אם מדובר בפתיחת חשבון בנק בשמו, הצבעה בבחירות במקומו, וכל פעולה אחרת שדורשת זיהוי. "היום, כשיש שירותים מרחוק ושירותים מקוונים, האזרח יכול להיות בטוח שהתעודה היא שלו ושייכת רק לו", אמר אוריהן.

בתנועה לזכויות דיגיטליות, עמותה העוסקת בהגנה ובקידום זכויות פרט וקהילה בעידן הדיגיטלי, טוענים כי החלטת שר הפנים להפוך את הנפקת התעודות לחובה חושפת את אזרחי ישראל לסיכונים חמורים במקרה של דליפת הנתונים שייאספו במאגר, למרות טענות משרד הפנים כי המאגר מאובטח מאוד.

בתנועה טוענים כי "אחרי שבכל יום אנחנו שומעים על תמונות שנגנבות ומאגרים שנפרצים, לאחר שמאגר עובדי המדינה של הממשל האמריקאי נפרץ ויותר מ- 20 מיליון טביעות אצבע ופרטים אישיים של עובדי המדינה האמריקנים דלפו, לאחר שיאהו, Ebay ו- Target נפרצו אף הם, חבל ששר הפנים לא מבין שאף אחד לא חסין".

כאשר החל הפיילוט, בשנת 2013, הייתה לאזרחים האפשרות לבחור אם להחזיק בתעודה ביומטרית או לא. אם החוק אכן יעבור עד חודש מרץ, יחויבו כל האזרחים להגיע אל רשות ההגירה והאוכלוסין ולהחליף את תעודותיהם הישנות בחדשות. בתהליך הדרגתי יוחלפו כל התעודות הישנות בחדשות, כאשר כל תושב שיגיע ללשכות משרד הפנים בבקשה להנפיק תעודה, יוכל לקבל אך ורק תיעוד ביומטרי. מי שיתנגד לכך וימשיך לשאת תעודות שאינן בתוקף יעבור על החוק.

(עדכון ראשון: 20:01)