מדענים בכירים לנתניהו: פעל לביטול המאגר הביומטרי

(האם אנחנו בכלל צריכים מאגר ביומטרי? ריאיון לאולפן וואלה!NEWS)

המאבק במאגר הביומטרי עולה מדרגה: על רקע דוח מבקר המדינה שמצא ליקויים רבים בפיילוט של המאגר, שלחו היום (שני) 74 מדענים מובילים מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו קראו לו לבטל את המאגר. במקביל נערך היום דיון בנושא בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת.

"אנו החתומים מטה, מומחי מחשבים ואבטחת מידע, מתריעים בפני ראש הממשלה, שרי הממשלה וחברי כנסת ישראל על הסיכונים הכרוכים בהפיכת המאגר הביומטרי הניסיוני של משרד הפנים למאגר חובה לכלל תושבי ישראל", נכתב. "קיום מאגר שכזה יפגע בפרטיות ובכבוד האדם והוא עלול אף לסכן את ביטחון המדינה ואת תושביה".

עוד בנושא:
לקראת הכרעה: שר הפנים האריך את הפיילוט למאגר הביומטרי
מבקר המדינה: כשלים רבים בפיילוט של המאגר הביומטרי
תמה תקופת המבחן: האם אנחנו בכלל צריכים מאגר ביומטרי?

במכתב, שעליו חתומים, בין היתר, חתן פרס ישראל ופרס ביטחון ישראל, לשעבר ראש האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' יעקב זיו, חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת, פרופ' דוד הראל, וחתן פרס ישראל ופרס ביטחון ישראל, פרופ' נגה אלון, נכתב עוד כי "מניעת זיוף תעודות מזהות היא מטרה ראויה וחשובה, הניתנת להשגה על ידי שימוש באמצעים הטכנולוגים המתאימים בגוף התעודות עצמן. אמצעים כאלה ניתנים להטמעה בזמן קצר והם זולים יותר, בטוחים יותר וחודרניים פחות מההסתמכות על אמצעים ביומטריים ומאגרים מרכזיים, אשר חשופים לפריצה, לדליפה או לניצול לרעה של הנתונים שבהם".

בסיכום המכתב קראו המדענים לראש ממשלה, לשר הפנים ולשרי הממשלה, לעצור את ניסוי המאגר הביומטרי ולבטל את המאגר המרכזי לאלתר. זאת, "בטרם ייגרם נזק לאזרחי ישראל, לפרטיותם ולביטחונם".

חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע התקבל במליאת הכנסת בדצמבר 2009, ובמסגרתו נקבע כי המידע הביומטרי יישמר לא רק בתעודות עצמן אלא גם במאגר מידע מרכזי. בציבור התגלעה מחלוקת בנוגע לצורך שבהקמת המאגר ולסיכונים שבדליפת נתונים אישיים. בעקבות המחלוקת הוחלט על תקופת מבחן של שנתיים, שבמהלכה נבחן יישום החוק, נחיצות קיומו של המאגר הביומטרי, מטרותיו ואופן השימוש בו.

בשבוע שעבר החליט שר הפנים, סילבן שלום, להאריך בתשעה חודשים את תקופת המבחן למאגר. ההארכה נועדה לאפשר את פרק הזמן הנדרש לחברי ועדות הכנסת ללמוד את הנושא לעומקו בטרם יגבשו עמדה ויקבלו החלטה. בסיום התקופה יידרשו ועדות הכנסות ומליאת הכנסת להכריע בעניין.

כמה שעות לאחר פרסום החלטתו של השר שלום, פורסם דוח המבקר, אשר פירט שורה של כשלים בניהול ובביצוע תקופת המבחן של הפיילוט במאגר. עיקר הכשלים: בזבוז של כ-15 מיליון שקלים בעקבות תשלום על תעודות חכמות שלא סופקו, החלפת סורקי אצבע לא מתאימים לאחר שפרטיהם של כחצי מיליון אזרחים כבר נכנסו למאגר, ועיכובים שונים בהעברת הנתונים.

הדוח ציין כי רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי פעלו במשך כשמונה חודשים ללא תכנית עבודה מפורטת, אף שבמשרד ראש הממשלה נקבע כי תכנית שכזו תועבר לשר הפנים בתוך 60 ימים מתחילת תקופת המבחן. כמו כן, ציין מבקר המדינה כי אף שהמאגר הוקם כדי להתמודד עם תופעת גניבת הזהות, לא הושלם תהליך איסוף המידע על היקף התופעה ועל הנזק שנגרם בגללה, ונקבע כי הפעולות לבחינת חלופות למאגר לא נעשו ביעלות.

עוד נכתב בדוח כי מחלוקת סביב התקציב הובילה להקפאת היערכות הלמ"ס לביצוע משימותיה בתקופת המבחן, ולכן רשות האוכלוסין העבירה ללמ"ס נתונים בעיכוב ניכר. נוסף על כך, תקופת המבחן החלה תוך שימוש במערכת זמנית להשוואת הנתונים הביומטריים שפותחה באופן עצמאי, משום שרכישת מערכת קבועה התעכבה. רק בדצמבר 2014, כחצי שנה לפני תום תקופת המבחן, החליטו הממונה על היישומים הביומטריים והוועדה המייעצת כי המערכת הזמנית טובה דיה על מנת לקבל החלטות על בסיס פעילותה.

הרשות לניהול המאגר הביומטרי מסרב בתגובה: "קיומו של הדיון נועד לאפשר לחברי הוועדה לביקורת המדינה להיווכח ממקור ראשון שכלל הממצאים והפערים שעליהם הצביע מבקר המדינה בדוח, טופלו במלואם על ידי הרשות, כבר במהלך תקופת המבחן. פעילות תקופת המבחן בוצעה תוך פיקוח ובקרה הדוקים של כמה גורמים מקצועיים חיצוניים המוגדרים בחוק. כלל הגורמים המעורבים בצורה ישירה והדוקה בפעילות הרשות העבירו המלצה חד משמעית שמבהירה כי מולאו בהצלחה כל חובות תקופת המבחן, הוכח הצורך במאגר הביומטרי והוכחה נחיצותו כחלק מהותי בפרויקט התיעוד הלאומי אשר יאפשר למדינת ישראל למלא את חובתה כלפי אזרחיה בהגנה על פרטיותם ובהתמודדות עם תופעת גניבת הזהות וההתחזות במדינה".