פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבקר המדינה: כשלים רבים בפיילוט של המאגר הביומטרי

      עם סיום תקופת המבחן הראשונה של המאגר, פורסם דוח מבקר המדינה בנושא, שמצא בזבוז של 15 מיליון שקלים, עיכובים רבים ותהליכים שלא הושלמו. ח"כ זנדברג: "להציל את אזרחי ישראל מכלא ביומטרי"

      השר סילבן שלום בהשקת עמדות לדרכון ביומטרי בנתב"ג (מערכת וואלה! NEWS , משרד הפנים)
      שר הפנים סילבן שלום בהשקת עמדות ביומטריות בנתב"ג, לפני כחודש (צילום: משרד הפנים)

      מבקר המדינה יוסף שפירא מצא כשלים חמורים בפיילוט למאגר הביומטרי של משרד הפנים – כך עולה מדוח המבקר שפורסם היום (שלישי) ובחן את התנהלות רשות האוכלוסין וההגירה והרשות לניהול המאגר הביומטרי בחצי הראשון של שנת 2014. בין החודשים ינואר ויולי, הונפקו תעודות זהות ביומטריות לכ-430 אלף ישראלים.

      הדוח מפרט שורה של כשלים בניהול ובביצוע תקופת המבחן, שעיקרם בזבוז של כ-15 מיליון שקלים בעקבות תשלום על תעודות חכמות שלא סופקו, החלפת סורקי אצבע לא מתאימים לאחר שפרטיהם של כחצי מיליון אזרחים כבר נכנסו למאגר, ועיכובים שונים בהעברת הנתונים. עם זאת, מדובר בדוח "רך" יחסית. "רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי מייחסות חשיבות רבה לפרויקט הלאומי להנפקת תעודות חכמות וליישום תקופת המבחן", צוין בדוח. "שתי הרשויות משקיעות מאמצים רבים לעמידה בכל יעדי תקופת המבחן, והן מתמודדות עם אתגרים שמקורם במורכבותה ובכך שמדובר בחלק מפרויקט ראשוני, ייחודי ורחב היקף".

      הפיילוט לתיעוד ביומטרי חכם והליך הנפקת התעודות הביומטריות יולי 2013 (יח"צ , דנה ווילר)
      בסיום תקופת המבחן ייקבע אם ההצטרפות למאגר תחייב את כל אזרחי המדינה (צילום: דנה ויילר-פולק)

      ההחלטה לייצר תעודות זהות ביומטריות עם שבב אלקטרוני עלתה בעקבות החשש מפני זיוף של תעודות זהות ודרכונים, וגניבת זהותם של אזרחים. בדיקת הדוח התמקדה בתכנון תקופת המבחן, השימוש במערכות זמניות בתקופת המבחן, בחינת החלופות למאגר והיקף המידע שיש לשמור בו. בדיקות השלמה נוספות נעשו בין ספטמבר 2014 לינואר 2015 במשרד הפנים, ביחידת הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, במשטרת ישראל, ברשות למשפט, מידע וטכנולוגיה במשרד המשפטים, ביחידת ממשל זמין של מטה התקשוב הממשלתי במשרד האוצר, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ובאגף התקציבים שבמשרד האוצר.

      חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע התקבל במליאת הכנסת בחודש דצמבר 2009, ובמסגרתו נקבע כי המידע הביומטרי יישמר לא רק בתעודות עצמן אלא גם במאגר מידע מרכזי. בציבור התגלעה מחלוקת בנוגע לצורך שבהקמת המאגר והסיכונים שבדליפת נתונים אישיים. בעקבות המחלוקת הוחלט על תקופת מבחן של שנתיים, שבמהלכה נבחן יישום החוק, נחיצות קיומו של המאגר הביומטרי, מטרותיו ואופן השימוש בו.

      במהלך תקופת המבחן, ההצטרפות למאגר היא על בסיס התנדבותי, אך בסופה ייקבע אם המאגר יבוטל ויימחק, או אם ההצטרפות למאגר תהפוך מחייבת לכל אזרחי המדינה. היום החליט שר הפנים סילבן שלום על הארכת תקופת המבחן בתשעה חודשים, על מנת לאפשר לחברי ועדות הכנסת, שיתכנסו לראשונה בימים הקרובים, ללמוד את הנושא לעומקו בטרם יגבשו עמדה ויקבלו החלטה.

      הסורק לא מתאים - האזרחים ייאלצו לתת טביעות אצבע מחדש

      על פי ממצאי הדוח, משרד הפנים חתם עם ספק חיצוני על הסכם לייצור חמישה מיליון תעודות חכמות, עוד לפני שהוסדרו השינויים הדרושים בחקיקה. כתוצאה מכך, הספק קיבל תשלום בסך 14.8 מיליון שקלים על תעודות זהות שלא הונפקו לבסוף. 190 מיליון שקלים הועברו לספק עבור התעודות שהונפקו, והסכם ההתקשרות עם הספק הוארך עד ל-2025. בזמן זה, התחייבה המדינה לרכוש שני מיליון תעודות חכמות נוספות.

      עוד נמצא כי במשך כשנה נלקחו 430 אלף טביעות אצבע מאזרחים, תוך שימוש בסורק שאינו מתאים. ברשות לניהול המאגר הביומטרי נאלצו בעקבות זאת להשוות באופן ידני את טביעות האצבע, ובחלק מהמקרים לא ניתן היה לאמת את זהות התושב עם התעודה החכמה שהונפקה לו. הוחלט להחליף את הסורק בסורק חדש, אולם ייתכן שיהיה צורך להזמין את חלק מאזרחים לסריקה מחדש.

      השר סילבן שלום בהשקת עמדות לדרכון ביומטרי בנתב"ג (מערכת וואלה! NEWS , משרד הפנים)
      "לבחון ביסודיות את ההשפעות של החלפת הסורק". עמדות ביומטריות בנתב"ג (צילום: משרד הפנים)

      "הן במאגר והן על גבי התעודות החכמות מצויות מאות אלפי טביעות אצבע שנסרקו בסורק שהוחלט להחליפו", נכתב במסקנות הדוח. "על שתי הרשויות לבחון ביסודיות את ההשפעות הצפויות של קיומן של טביעות אצבע אלה ושל החלפת הסורק, ולגבש מתווה פעולה בהתאם למסקנותיה של הבחינה האמורה".

      הדוח מציין כי רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי פעלו במשך כשמונה חודשים ללא תכנית עבודה מפורטת, למרות שבמשרד ראש הממשלה נקבע כי תכנית עבודה מפורטת תועבר לשר הפנים תוך 60 ימים מתחילת תקופת המבחן. כמו כן, מבקר המדינה ציין כי למרות שהמאגר הוקם כדי להתמודד עם תופעת גניבת הזהות, לא הושלם תהליך איסוף המידע על היקף התופעה ועל הנזק שנגרם בגללה, ונקבע כי הפעולות לבחינת חלופות למאגר לא נעשו ביעלות.

      עוד נכתב בדוח כי מחלוקת תקציבית הובילה להקפאת היערכות הלמ"ס לביצוע משימותיה בתקופת המבחן, ולכן רשות האוכלוסין העבירה ללמ"ס נתונים בעיכוב ניכר. בנוסף לכך, תקופת המבחן החלה תוך שימוש במערכת זמנית להשוואת הנתונים הביומטריים שפותחה באופן עצמאי, משום שרכישת מערכת קבועה התעכבה. רק בדצמבר 2014, כחצי שנה לפני תום תקופת המבחן, החליטו הממונה על היישומים הביומטריים והוועדה המייעצת כי המערכת הזמנית טובה דייה על מנת לקבל החלטות על בסיס פעילותה.

      "להעריך באופן מקצועי השלכות מעבר כלל האוכלוסייה לתעודות חכמות"

      מבקר המדינה דרש להשלים את איסוף המידע על התופעה של גניבת זהות. "אין להסתפק בנתונים על הקלות שבה ניתן לזייף את התעודות הישנות - נתונים המצדיקים את המעבר לשימוש בתעודות חכמות, אך לא בהכרח את הצורך במאגר - אלא יש לנסות ולהעריך באופן מקצועי ומבוסס ככל הניתן מה תהא היכולת לקבל תעודות כפולות ומה יהיה הנזק בגינה לאחר המעבר של כלל האוכלוסייה לשימוש בתעודות חכמות", צוין במסקנות הדוח.

      ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הגיבה לממצאים, ומסרה: "הדוח מדהים בחומרתו. במשך שנתיים אני טוענת כי לחברי הכנסת נמסר מידע חלקי ולא אמין, ודוח מבקר המדינה הסיר את הלוט מעל הנושא. עבודת הפיילוט הייתה רצופת טעויות מתחילתה ונראה ששום שלב לא נעשה כראוי". לדבריה, "בהתחשב בשורת הכשלים שהדוח חושף, קשה להאמין כי הפיילוט פועל כה מעט זמן. אני מאוד מודאגת מהממצאים ומהעובדה שהם הוסתרו מחברי הכנסת שמונו לפקח על עבודה הפיילוט. אני קוראת לשרים הממונים לבטל את פיילוט המאגר ולהציל את אזרחי ישראל מכלא ביומטרי שאין ממנו דרך חזרה".

      "כלל הממצאים והפערים טופלו במלואם"

      מהרשות לניהול המאגר הביומטרי נמסר בתגובה: "כלל הממצאים והפערים עליהם הצביע מבקר המדינה בדוח טופלו במלואם על ידי הרשות הביומטרית זה מכבר, והדברים פורטו במסגרת הדוח המסכם שהוגש לכנסת ובמסגרת מסמכים שהועברו למשרד מבקר המדינה. לאורך תקופת המבחן, נבדק פרויקט התיעוד הלאומי הביומטרי בזמן אמת על ידי מבקר המדינה. העובדה שהבדיקה בוצעה באמצע תקופת המבחן ובזמן אמת אפשרה לרשות לתקן את הליקויים עליהם הצביע המבקר כבר במהלך תקופת המבחן.

      "תקופת המבחן, כשמה כן היא, תקופה שמטרתה לבחון את הפרויקט הביומטרי ואת הטכנולוגיות והדרכים המיטביות להשגת המטרה - זהות אחת לאדם אחד לצד הגנה מקסימלית על הפרטיות. בתקופת המבחן הצטרפו מעל 700 אלף איש למאגר הביומטרי באופן וולונטרי. מדובר בשיעור הצטרפות גבוה מהמצופה שאפשר לבצע מבחנים ומבדקים בנוגע לתפקוד המאגר ונחיצותו בצורה המיטבית ביותר.

      "בנושאים המהותיים וביניהם השימוש במערכות ההשוואה הביומטריות וכן בנושא סורקי טביעות האצבע, הבהירה הוועדה החיצונית המקצועית מפקחת על התנהלות תקופת המבחן בדוחות אשר הגישה, כי נחה דעתה והשימוש במערכות הרשות מאפשר בדיקה מלאה ומהימנה לכלל המבדקים הנדרשים בחוק. כלל הגורמים המעורבים בצורה ישירה והדוקה בפעילות הרשות העבירו המלצה חד-משמעית המבהירה שמולאו בהצלחה כל חובות תקופת המבחן, הוכח הצורך ונחיצות המאגר וכן כי נדרש מאגר ביומטרי כדי לאפשר התמודדות עם תופעת גניבת הזהות וההתחזות במדינה.

      "הדרישה לשינוי התיעוד הקיים הועלתה כבר בשנת 1996 על ידי השב"כ בעקבות מספר אירועים ביטחוניים בהם היו מעורבים נושאי זהות מזויפת. נחיצות קיומו של המאגר הביומטרי הוכחה ונקבעה במהלך עבודת המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה אשר בוצעה במהלך השנים 2008-2007 בנושא התיעוד הלאומי במדינת ישראל. ההנפקה החלה לאחר שנתיים של היערכות שכללו את הקמת הרשות לניהול המאגר הביומטרי והיערכות רשות האוכלוסין מבחינת הקמת מרכזי ההנפקה והטמעת תהליכי ההנפקה.

      "תצורת הקמת המאגר הביומטרי אפשרה איזון ראוי בין ההגנה על הפרטיות לבין יכולת ההתמודדות עם הפשיעה ופעילות הטרור העלולה להתבצע תוך שימוש בהתחזות ובזהויות גנובות. זאת על ידי שימוש במינימום נתונים אשר מאוחסנים ומעובדים במערכות הרשות הביומטרית והכוללים אך ורק שתי טביעות אצבע וצילום פנים, לצד מנגנונים מתקדמים ותהליכי עבודה מתאימים אשר מאפשרים רמה גבוהה ביותר של אבטחה והגנה על הפרטיות".

      לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com
      לפניות לכתבת דנה ירקצי: danayark@walla.com