החלטת בג"ץ מאמש (שני) לעכב את מינויו של הרב הצבאי הראשי אייל קרים, עד לבירור עמדתו בתצהיר לבית המשפט, עוררה תרעומת בימין בעיקר לנוכח העובדה כי לאחר הגשת העתירה כבר פרסם את עמדותיו. "מעולם לא הייתה לי כוונה לפגוע במי מהמשרתים בצה"ל. אני מוקיר את תרומתם של כל אחד ואחת, יהודים ושאינם יהודים, חילונים ודתיים, תהא הגדרתם המינית והעדפתם המגדרית באשר תהא", כתב אז. ואולם, הדברים לא כוללים הסתייגות מפורשת מהדברים שאמר, בעיקר על ההיתר לאנוס נשים שאינן יהודיות בזמן לחימה.
ההבהרות שפרסם, יחד עם דברים נוספים שהצהיר, הובאו בתשובת המדינה לעתירה שהוגשה ימים אחדים לפני הדיון, ובה גם מפורטת השיחה שקיים הרמטכ"ל גדי איזנקוט עם קרים לאחר פרסום עמדותיו הקיצוניות שפורסמו באתר "כיפה". עם זאת, הסתייגות מוחלטת מפיו של קרים לא מופיעה בשום מקום בתגובת המדינה.
עוד בנושא:
בנט על עיכוב מינוי הרב הצבאי: בג"ץ חושב שהוא מבין יותר מהרמטכ"ל
בג"ץ מעכב את מינוי הרב הצבאי עקב דבריו על נשים: "הסבר את עמדותיך"
בנט: "לא ניתן לכנות ציבור שלם בכינויי גנאי ולהסתתר מאחורי ההלכה"
חרף הסערה שעוררה, ההחלטה שניתנה אתמול בבג"ץ היא הליך הרבה פחות משמעותי ממה שנראה. מדובר במהלך טכני, שמחייב את קרים לראשונה להתייחס לסוגיה במילים ברורות ולא בעקיפין. אם הדיון היה מתקיים בתאריך אחר, גם לא היה שום צורך לעכב את המינוי. ייתכן שבסופו של יום בג"ץ יחליט כלל לא להתערב וכי המינוי נעשה בצורה סבירה גם אם קרים לא יחזור בו מהדברים.
עם זאת, כדי לבדוק אם דרך קבלת ההחלטות מקיימת את עילת הסבירות, כפי שבג"ץ עושה במקרים שבהם לא דוחה את העתירה על הסף, אין לו ברירה אחרת אלא לחייב את קרים לתת תשובות אמיתיות לשאלות. אם קרים לא יחזור בו מהחלטתו אך יציג את פועלו בשנים האחרונות למציאת פתרונות יצירתיים לבעיות הלכתיות, ייתכן שהשופטים ישתכנעו כי מדובר במינוי סביר.
המרוויחה הגדולה מכל זה היא בעיקר מפלגת הבית היהודי, שתמכה בקרים לאורך כל הדרך, גם לאחר שפורסמו התבטאויותיו. כעת, יוכלו להמשיך ולתקוף את בג"ץ ברקע סירובו לדחות את פינוי מאחז עמונה בשבעה חודשים נוספים, וסביב העימותים בסוגיית הוועד למינוי שופטים - בעיקר כי דווקא בתחומים האלה, לא נחלה המפלגה הצלחה עד כה.