פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מקרים בודדים בעולם": כך הפך ההיריון השגרתי של מזי - למסע מטלטל

      עד החודש השישי הייתה בטוחה מזי קדוש בת ה-27 כי היא נושאת ברחמה תאומים זהים בנים, אלא שבדיקה שגרתית העלתה מקרה נדיר: היו אלה זכר ונקבה החולקים שק היריון ושלייה משותפים - שאחד מהם חולה ובעל השפעה מכרעת על השנייה. "לא ישנתי בלילה", העיד המנתח מביה"ח הדסה

      ד"ר ולסקי ומזי קדוש, בית חולים הדסה הר הצופים. נובמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות בית חולים הדסה הר הצופים)
      "מעט מאוד מקרים כאלה תוארו בספרות האקדמית". מזי קדוש וד"ר ולסקי (צילום: הדסה הר הצופים)

      בתחילת השנה קיבלה מזי קדוש, תושבת קריית שמונה בת 27, בשורה משמחת – היא הרתה לראשונה ונושאת ברחמה שני תאומים זכרים. מיד החל הזוג הצעיר להכין את ביתו לקראת שני הבנים העתידים להצטרף למשפחה, אלא שבדיקת אולטרסאונד שגרתית שעברה בחודש השישי הפכה את הקערה על פיה: הרופא המטפל בישר לשניים כי על אף שבבדיקות המקיפות ובצילומי האולטרסאונד היה נראה שמדובר בתאומים זהים, שכן הם חולקים שק היריון ושלייה, מדובר למעשה בשני תאומים לא זהים – זכר ונקבה.

      היריון מונוזיגוטי (עוברים תאומים זהים) נוצר מביצית אחת ומזרע אחד שהופרו והתפצלו לשניים, וכך נוצרים התאומים עם מטען גנטי זהה, המתפתחים בשק היריון משותף וחולקים את אותה השלייה. במקרה של מזי, ההיריון התפתח בצורה דרמטית ומאד נדירה. "היו לה את כל הסימנים הקלאסיים להיריון תאומים זהים", סיפר ד"ר דן ולסקי, מומחה בכיר במחלקת נשים הדסה הר הצופים ואחראי על תחום רפואת העובר בבית החולים, שטיפל במזי. "כשגילו שמבנה התא נראה זהה אבל יש שם למעשה בן ובת, פה התחילו השאלות".

      "עשינו כמה בדיקות וגילינו שכל אחד מהעוברים מחזיק בגנטיקה משלו", תיאר ולסקי. "הם לא זהים בכלל, אבל הם בכל זאת נמצאים באותו שק ההיריון וזה מאוד מאוד נדיר בטבע. תאומים מהסוג הזה אנחנו רואים פעם ראשונה ומעט מאד מקרים כאלה תוארו בספרות הרפואית העולמית".

      עוד בוואלה! NEWS:
      "הוצאנו מה שיכולנו מהבית": תושבי זכרון יעקב נואשים לכיבוי השריפה
      שריפת ענק בזכרון יעקב: בתים נשרפו כליל, שכונות שלמות פונו
      "הוא שותה ונהיה אלים": העדות החדשה שמחזקת את הטענות נגד קסטיאל

      בבית החולים "הדסה", הר הצופים, המטפל בתינוקת שננטשה בירושלים (יואב דודקביץ')
      מזי הגיעה למחלקה בבית החוליםהמתמחה במקרים מסובכים. הדסה הר הצופים (צילום: יואב דודקביץ’)

      ולסקי הסביר כיצד מתרחש מקרה כל כך נדיר. "ההיריון של מזי התחיל משתי ביציות שונות, כלומר שני עוברים לא זהים בשני שקי הריון נפרדים. עם זאת, כבר בשלב הראשוני של ההיריון הקרומים של שקי ההיריון התאחדו, ושני התאומים חלקו ביחד שק הריון אחד, שדבר כזה עוד לא ראינו".

      אלא שכאן לא הסתיימו הסיבוכים בהיריון יוצא הדופן. מזי טופלה תחילה בבית החולים זיו שבצפת, שקרוב יותר לביתה, ושם נמצא כי העובר הזכר שברחמה קטן יותר באופן משמעותי מהעוברית. בשל מצב זה, הועברה מזי להמשך טיפול במחלקת רפואת העובר של בית החולים הדסה הר הצופים, המתמחה במקרים מורכבים, ולטיפולם של ד"ר ולסקי ופרופ' שמחה יגל - מנהל אגף מיילדות וגניקולוגיה בהדסה.

      "היא הגיעה אלינו בשבוע ה-24, והבדיקות שערכנו לה העלו מום לב חמור עם סיכוי גבוהה למוות בתוך הרחם", סיפר ד"ר ולסקי. "הבעיה היא שהעובר החולה והעוברית נמצאים באותו שק הריון. אם הם היו בשני שקי הריון נפרדים, הייתי מבצע המתה של העובר והעוברית הייתה ממשיכה באין מפריע, וזה קורה הרבה. אבל בגלל שהם חלקו אותו השק, אם הייתי מבצע המתה זה היה מסכן באופן ודאי גם את העוברית וגם את היולדת".

      "לנגד עיננו עמד גם השבוע המתקדם שבו היא הגיעה אלינו, ואם היינו מגיעים לשבוע 25 ההליך כבר היה נחשב להפלה על פי החוק. היינו צריכים לפעול מהר", הוסיף ולסקי, שבשיתוף צוות רופאים מהמחלקה החליט לאחר התלבטויות על פטוסקופיה - כניסה פיזית לתוך הרחם עם מכשור עדין, הנחשב למעשה לניתוח תוך רחמי במהלך הריון. מדובר בהליך שאינו שכיח, והוחלט להשתמש בו כדי לנתק את העובר החולה מחבל הטבור ולמעשה למנוע ממנו את אספקת החמצן והאוכל עד למותו.

      "לפני הניתוח אתה לא ישן בלילה וחושב מה יהיה"

      "לפני שהחלטנו על זה רציתי לוודא ב-100% שיש מעבר דם אחד לשני, ועשינו את זה בדרך מתוחכמת", סיפר ד"ר ולסקי. "לקחתי דם מהעוברית הבריאה וביקשתי ממעבדה גנטית שיחפשו בו תאים זכריים. ברגע שמצאו אצלה אחוזים גבוהים מאד של תאים זכריים, קיבלתי למעשה אישור שמערכת הדם שלהם משותפת, כך שכל פעולה של המתה לא טבעית שאעשה לעובר ישפיע בהכרח גם על העוברית". לדברי ולסקי, ברגע זה הוחלט כי יש לנקוט בהליך הפטוסקופיה.

      "זאת אחריות גדולה ואתה מתכנן מראש, לא ישן בלילה וחושב מה יהיה", תיאר ד"ר ולסקי את הרגשותיו לפני הניתוח. "ברור שבמקרה כזה מיוחד, מעורבים הרבה מאד רופאים ומעבדות, ויש המון התרגשות לקראת ניתוח כזה, כי ההצלחה היא של כולם, הכישלון הוא רק שלך. הסברנו לזוג הצעיר את הסכנות והחששות. היינו חייבים לעשות את זה כדי לנסות להציל את העוברית".

      "ההבנה שאת מנתקת את הילד שלך מחמצן הייתה נוראית"

      "היינו ממש בלחץ, בכיתי המון והיה כאב גדול", סיפרה מזי. "מצד אחד ד"ר ולסקי היה מאד נחרץ וזה הוריד ממני את לחץ הבחירה וההחלטה אם לתת לילד לחיות עם מום או לא. אבל גם היו כל כך הרבה שינויים בבת אחת שלקח לנו זמן לחיות עם זה ולעכל את זה. ציפיתי להשתחרר עם תמונות אולטרסאונד הביתה להראות למשפחה ויצאנו עם זה. זה לא נתפס".

      "הכי נוראית הייתה ההבנה שאת מנתקת את הילד שלך מחמצן", הוסיפה מזי בעצב. "הם קראו לו 'עובר', אבל הוא הילד שלי. את מנתקת אותו מאוכל ומחמצן וזה נורא קשה לאמא. דיברתי אליו לפני הניתוח, ביקשתי ממנו סליחה ושיבין ושאני אוהבת אותו, הוא כבר היה חלק ממני והרגשתי אותו כל ההיריון. ההבנה שהוא נשאר בבטן שלי כל ההיריון, שאני צריכה לסחוב אותו ולהמשיך לראות אותו באולטרסאונד למרות שהוא לא חי, הייתה הכי קשה לעיכול. היה לי נורא נורא קשה להסתכל על המסך בהתחלה, אבל בעלי מאד חזק, הוא עזר לי להתמקד בילדה שלנו, וככל שהתקרבה הלידה הצלחתי יותר להתמקד בה ולקבל את המצב".

      בסוף אוקטובר, בשבוע ה-37 להריונה, עברה מזי ניתוח קיסרי בהמלצת רופאיה, והיא ילדה את עדיה, בתה הבכורה, תינוקת בריאה.