(בווידאו: שר הביטחון אביגדור ליברמן מתנגד לחוק ההסדרה)
בזמן שבלשכת ראש הממשלה עמלים על גיבוש פתרון שימנע את פינוי עמונה, בכנסת מתקדמים בעבודה על חוק ההסדרה השנוי במחלוקת. הוועדה המיוחדת, המשותפת לוועדת חוק חוקה ומשפט ולוועדת חוץ וביטחון שהוקמה לצורך החוק קיימה הבוקר (שלישי) דיון ראשון, במהלכו הביע היועץ המשפטי לכנסת איל ינון את התנגדותו להצעת החוק, בדומה להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. "חוק ההסדרה חוצה גבול שעוד לא נחצה", אמר ינון בדיון, והסביר שמדובר "בחקיקה ביחס לאוכלוסייה פלסטינית ללא זכות בחירה לכנסת, שעשויה להתפרש כסיפוח".
חוק ההסדרה, שאושר בשבוע שעבר בקריאה טרומית במליאת הכנסת, נועד להכשיר בדיעבד אלפי בתים בהתנחלויות הבנויות על קרקע פלסטינית פרטית. לאחר ההצבעה בטרומית, הוחלט להקים ועדה מיוחדת שתדון בהמשך קידום החוק. זאת, בניסיון לייצר רוב שיבטיח את אישור החוק, למרות חילוקי דעות שטרם יושבו בתוך שורות הקואליציה עצמה. בשבוע שעבר, התנה שר האוצר משה כחלון את תמיכת מפלגת כולנו בחוק בכך שהחוק לא יפגע בבית המשפט העליון, כשבמוקד המחלוקת סעיף 7 בחוק, שקובע כי הוא יחול רטרואקטיבית גם על פסקי דין עומדים ותלויים. בבית היהודי הבהירו בימים האחרונים כי הם מתעקשים שהסעיף יהיה חלק מהחוק, שכן הוא הסעיף שעשוי למנוע את פינוי עמונה, וגם להכריע את גורלם של מאחזים אחרים שלגביהם כבר התקבלה פסיקת בג"ץ.
עוד בוואלה! NEWS:
כחלון על תאגיד השידור הציבורי: "לא רואה איך הוא לא קם"
ברקע המחלוקת בקואליציה: הכנסת תצביע על ביטול חזקת הגיל הרך
ארדואן: ישראל משתלטת על אל-אקצא, חמאס לא ארגון טרור
גורם בכיר בקואליציה אמר השבוע לוואלה! NEWS כי החקיקה מתקדמת, אך כרגע, מבחינת ראש הממשלה, מטרתה היא בעיקר "משיכת זמן" עד שיגובשו הפתרונות עליהם עמלים בימים אלה במשרדי הביטחון והמשפטים בהנחיית נתניהו: המודל הקפריסאי הכולל הקמת מוסד בוררות בינלאומי שיכריע בסוגיות מקרקעין ביהודה ושומרון ואמור לייתר את חוק ההסדרה, ופתרון נכסי נפקדים שאמור לסייע במציאת שטח חלופי עבור מפוני עמונה. ואכן, בפתח הדיון אמר יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ ניסן סלומיסנקי, שעומד גם בראש הוועדה המיוחדת, כי "ייתכן שיביאו הצעות במהלך הדיונים שייתרו את החוק". לדבריו, "מדובר בנושאים שהם בליבת הדמוקרטיה. אחרי 50 שנה, צריך המחוקק להתייחס ל-450,000 שליחינו שנמצאים ברחבי הארץ ומעמדם היה תלוי".
הוא הוסיף כי "הנושאים כבדים עם אחריות גדולה. אנחנו רוצים מערכת משפט חזקה ויציבה, כמו שאנחנו רוצים מערכת מחוקקת חזקה ויציבה, כך שאין שום רצון לגמד או לפגוע באחת המערכות". לדבריו, "צריך לעשות סדר ואולי לשים גבולות. אני חושב שהחוק לא יפגע בכבוד בית המשפט אלא ישים תחומים וגבולות".
בפתח הדיון, הציג היועץ המשפטי לכנסת את הבעייתיות החוקתית בחוק, וחזר על הרבה מטענותיו של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, שהבהיר בשבוע שעבר כי החוק אינו מידתי ואינו צפוי לעבור את בג"ץ. נציג משרד החוץ בדיון הצטרף גם הוא לעמדה זו. עם זאת, בניגוד לעמדתו של מנדלבליט שאמר כי הוא לא יגן על החוק בבג"ץ, ינון אמר כי כאשר תחוקק הכנסת את החוק, הוא ייצג את הכנסת במידה ותוגש עתירה לבג"ץ בעניינו. עם זאת, ינון העלה את סוגיית בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, והחשש כי החקיקה עשויה להוביל להליכים נגד בכירים ישראלים. "אתם הח"כים צריכים להחליט אם החקיקה הזאת משפרת או מרעה את המצב של ישראל", אמר ינון.
ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) המשיכה באותה מגמה והזהירה כי החקיקה עשויה לחשוף את חיילי צה"ל לתביעות בבית הדין הבינלאומי. "המתנחלים הם אזרחים שווי זכויות - אבל לאף אחד אין זכות להוביל את ישראל לבידוד ולהאג; החוק הזה עוזר לכל מי שרוצה להעביר החלטה נגד ישראל במועצת הביטחון", אמרה לבני בדיון ודרשה לקיים דיון חסוי על התגובה הצפויה בבית הדין בהאג במידה והחוק יקודם לקריאה שניה ושלישית. "הדבר האחרון שאני רוצה זה שראש ממשלה ישראלי יעמוד לדין בהאג", אמרה לבני והוסיפה "נגדי כבר הוצא צו מעצר, אבל אני מוכנה להיחשף לסיכונים האלה אם זה נעשה כדי להגן על המדינה נגד הטרור. אבל לא אם זה נעשה כדי להגן על כמה קרוואנים בגבעה".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), מיוזמי הצעת החוק, דחה את הטענות ואמר כי חוק הוא "חוקתי, מוסרי, ציוני וצודק". ח"כ סמוטריץ' אמר כי הוא מעריך שהחוק יעבור. "אני סבור שהוא יעבור בבג"ץ כיוון שהוא מידתי והכנסת רשאית להחליט שההתיישבות היא תכלית ראויה ואינטרס ציבורי ונדע להגן על כך בארץ ובעולם", הוסיף.
במהלך הדיון תקפו חברי האופוזיציה בחריפות את החוק. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) ציטטה את מגילת העצמאות ואמרה כי "החוק מקעקע את מגילת העצמאות ואת כל הבסיס עליו מושתתת מדינת ישראל מאז הקמתה". ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי "חוק ההסדרה מבטא עוול לציבור הבוחרים. במשך כל תקופת הבחירות ראש הממשלה מזמר "שתי מדינות לשני עמים", ולבסוף מקבלים מדינה אחת דו לאומית. אם נשאל את הציבור הוא יכריע באופן חד משמעי שסיפוח הוא לא אינטרס ישראלי והם צודקים".
במקביל, לקראת תחילת הדיונים בחוק פירסם "פורום השרים לשעבר" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הכולל גם שרים לשעבר בליכוד, הודעה שתוקפת את החוק. "ההצעה שמה לאל באופן רטרואקטיבי פסיקה קונקרטית וסופית של בית המשפט העליון. הצעה זו מאפשרת גזל של קרקע מבעליה, מנוגדת לכללי המשפט הישראלי, לדיני המשפט הבינלאומי המנהגי ולצדק", כתבו השרים לשעבר יורם ארידור, יוסי ביילין, דן מרידור, אברהם פורז, אילן שלגי, ראלב מג'אדלה, רן כהן, רוני מילוא, אופיר פינס ומיכאל איתן.