הטכניון החליט להסיר את שמו של מייסד אגודת הידידים של המוסד בגרמניה, אדוארד פסטל, מאחת הקתדרות במקום, לאחר שהתגלה לאחרונה כי היה בעל עבר נאצי.
אגודת הידידים של הטכניון בגרמניה הוקמה על ידי אלברט איינשטיין עוד לפני מלחמת העולם השנייה, אולם כאשר עלו הנאצים לשלטון היא נסגרה. אחרי המלחמה נוסדה האגודה מחדש, על ידי פסטל, שהיה רקטור המכון הטכנולוגי של האנובר בשנים 1970-1969, שימש שר המדע והאמנות של מדינת סקסוניה התחתונה בשנים 1981-1977 ומילא תפקידים נוספים במערכת האקדמית בארצו.
המכון הטכנולוגי של האנובר הפך לימים לאוניברסיטת לייבניץ, ולפני כמה שנים החליטו ראשיה לערוך מחקר מקיף על עברו של המוסד בימי השלטון הנאצי. אחד הגילויים, שהועבר לאחרונה לטכניון על ידי שרת המדע והאמנות הנוכחית של סקסוניה התחתונה, גבריאלה היינן-קלייג', שהגיעה לביקור בישראל, הוא כי פסטל, שמת ב-1988, היה נאצי ואף נשא תפקידים באגודת הסטודנטים הנאצית ובאס-אה.
תיקיו של פסטל כסטודנט להנדסה אזרחית במכון ובהמשך כעובד מן המניין חשפו את התפקידים שמילא בשני הארגונים. עוד התגלה כי בסוף שנות ה-30, בעת שהשלים תואר שני בניו יורק, שיגר פסטל מכתב למכון הטכנולוגי ובו התבטאויות אנטישמיות - מכתב שנמצא לאחרונה בארכיון האוניברסיטה.
עוד בוואלה! NEWS:
בנט על עיכוב מינוי הרבצ"ר: בג"ץ חושב שהוא מבין יותר מהרמטכ"ל
פרשת אלון קסטיאל: המשטרה מתקשה לאתר מתלוננות נוספות
שוב ביטולי טיסות באל על; המנכ"ל ויו"ר ההסתדרות דנים בעיצומים
"אני מזועזע מהגילויים ומעריך מאוד את המהלך האמיץ שהוביל פרופ' פולקר אפינג, נשיא אוניברסיטת לייבניץ", אמר היום נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "למותר לציין שלטכניון ולאגודת ידידי הטכניון בגרמניה לא היה מושג לגבי עברו של האיש, שלא הזכיר מעולם את מעשיו בתקופת השלטון הנאצי ולא הביע עליהם כל חרטה".
לביא הוסיף כי "גם במרחק הזמן אל לנו לגלות סובלנות לגילויי גזענות ושנאה. לפיכך הוחלט להסיר לאלתר את שמו של פסטל מקתדרה למחקר הקיימת על שמו בטכניון ולגנות בכל פה את התנהגותו והתבטאויותיו האנטישמיות שאין עליהן מחילה או חזקת התיישנות".
בהצהרה שפרסמה התייחסה שרת המדע והאמנות של סקסוניה התחתונה לפעילותו המאוחרת של פסטל באגודה ובהידוק הקשרים המדעיים בין ישראל לגרמניה. "האם הוא הונע מאשמה, מהדחף לתקן את מעשיו או מכוונה להסתיר את עברו? המניעים לשינוי הפנימי שעבר פסטל יישארו לנצח בגדר השערות, שכן הוא מעולם לא הודה בפומבי במעורבותו במערכת הנאצית ולא התכחש לה", כתבה היינן-קלייג'.
"מאדם שזכה במדליית מקס בורן על תרומה למדעים אפשר היה לצפות להודאה ברורה וכנה. אילו התמודד פסטל עם עברו בדרכים אלה באופן גלוי ומוסרי אפשר היה להניח, בעיקר נוכח מעשיו בתקופה הפוסט-נאצית, כי מניעיו בתקופה זו היו קשורים בשינוי פנימי ממשי", הוסיפה. לדבריה, "מכיוון שווידוי כזה לא התרחש, סימן השאלה עדיין מרחף מעל אדוארד פסטל, שלא היה רק נשיא אוניברסיטה ושר המדע אלא גם סגן נשיא של קרן המדע הגרמנית, חבר מועצת הנאמנים של קרן פולקסוואגן, וחבר הוועדה המדעית של נאט"ו".