אלימות מילולית על רקע עמדות פוליטיות היא סוג האלימות הנפוץ ביותר בתיכונים בישראל - כך גילו מבחני המיצ"ב של תשע"ו שמשרד החינוך פרסם אתמול (שלישי). לדברי מומחים, לרשתות החברתיות ישנה השפעה על השיח, וגורמים אחרים מאשימים את הפוליטיקאים. יש גם מי שרואה ברכה בכך שהאלימות לא נובעת מדעות קדומות ואי קבלה של האחר - אלא רק מאי קבלה של עמדותיו.
26% מתלמידי התיכון שהשתתפו במיצ"ב דיווחו כי "פעמים רבות בכיתה שלי תלמידים מדברים בשפה פוגעת, למשל קללות, עלבונות שפה בוטה ועוד, כלפי מי שמחזיק בדעה פוליטית שונה". זוהי הסיבה העיקרית לאלימות מילולית כאשר 22% דיווחו על אלימות מילולית כלפי בני לאום אחר, 20% בגלל מראה חיצוני, 16% כלפי בני מין אחר ורק 11% אמרו כי תלמידים פוגעים מילולית בתלמידים בעלי מוגבלויות.
עוד בוואלה! NEWS:
"דוח קשה מאוד": הכנסת דנה באלימות מורים כלפי אתיופים
קשירות, אלימות מינית ונעילה במקפיא: ההתעללות בבית הספר בתל אביב נחשפת
"מופרעים למשחטה": תלמידים בתיכון מוביל בארץ טוענים שהסגל מכה אותם
"הנתון מדאיג", אמרה פרופ' חנה עזר, רקטורית מכללת לוינסקי לחינוך. לדבריה, "נראה שיש מקום לשקול מחדש אג'נדה ערכית חברתית במערכת החינוך, ובכלל זה - את ההיבטים הרב תרבותיים מהזווית האידיאולוגית שלהם. בתחום הכשרת המורים אנו מקדמים היום טיפוח של מורה ידען, אכפתי, חוקר ורפלקטיבי, אבל גם איש מוסר המקדם ערכים בהיותו מחנך.
"מה באמת נעשה בתחום זה בבתי הספר? זה הזמן לחזור לערכי היסוד של החינוך במלוא מובן המילה, ולשקול אג'נדה רב תרבותית, שתשתלב לרוחב כל הגילאים, החל מגיל הגן, תוביל לשינוי בתודעה ולפעולה חברתית בונה", הוסיפה. "ללא חשיבה כזו, לא יחול שינוי במה שמכונה 'מודעות רב תרבותית', שעיקרה סובלנות, הבנה, הכרת האחר, חשיבה על העצמי לנוכח קיומו ומהותו של האחר, וחשיבה ביקורתית על מהותה של החברה באופן כללי".
לדברי צבי פלג, מנכ"ל רשת אורט, "מערכת החינוך חייבת להקצות משאבים ייחודיים לכל הקשור בערכים, קרי מעורבות בקהילה, סובלנות, הכרת וכיבוד האחר, בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה". כמו אחרים, גם פלג תולה את התופעה במה שמתרחש במערכת הפוליטית. "האלימות המילולית המובאת על ידי התקשורת חדשות לבקרים שמוצאת ביטוייה לצערי בקרב חברי כנסת ואישי ציבור משליכה ומתירה הרסן בקרב בני הנוער", אמר. "החינוך כיעד צריך למגר את שפת הרחוב האלימה והמסוכנת שמשתלטת עלינו".
פרופ' זמירה מברך לשעבר המדענית הראשית במשרד החינוך וכיום נשיאת מכללת דוד ילין אמרה כי ייתכן שאלימות מילולית מושפעת מהטלוויזיה. "המחקרים מראים שאלימות פיזית אינה מושפעת מצפייה בטלוויזיה ויכול להיות שדווקא אלימות מילולית בהקשרים פוליטיים כן מושפעת מהמדיה ושהטלוויזיה מגבירה את קיומה, אבל את זה צריך עוד לחקור", אמרה. היא הוסיפה כי ייתכן שגם הרשתות החברתיות מעלות דווקא את קרנה של האלימות המילולית. "ברשתות החברתיות אין אלימות שהיא פיזית, אך מה שכן רואים ויש הרבה זו אלימות מילולית", הסבירה.
"הרשתות החברתיות הן השחקן הראשי"
ד"ר סוזי בן ברוך, מרצה באוניברסיטה העברית ובבית ברל ולשעבר קצינת הנוער הארצית של משטרת ישראל, מייחסת את התופעה לרשתות החברתיות אותן היא מכנה "השחקן הראשי", ומוסיפה למעגל ההשפעה גם את ההורים והמשפחה ואת האקלים בבית הספר - שהוא עצמו גורם המשפיע על רמת האלימות. היא הסבירה כי סגנון ההורות מנבא התנהגות תוקפנית ובריונית של ילדים, וכאן "קיימת השפעה מהתייחסות בני הבית לאוכלוסיות, לדתות, לסטריאוטיפים ואימוצם גם בשפה הביתית. הדבר בא לידי ביטוי בתגובת הילדים בשטח בסיטואציות חברתיות ואמירות כמו כושי, זונה ממוצא מסוים וכו'".
"משתנים הקיימים בבית הספר, בארגון שלו, במשטר, באווירה חברתית, אווירה לימודית ששוררת בו - הם הגורמים שבכוחם לעודד או למנוע התנהגות עבריינית של תלמידים בבית הספר ובעצם גם אלימות מילולית - גם על רקע זה", הוסיפה. "בבית ספר שהמתחים האידאולוגיים בו לא מרוסנים זה יבוא לידי ביטוי. לדוגמה, בתי ספר במגזר הבדואי, שם יש בקרב הצוות השתייכות לחמולות, וזה בא לידי ביטוי מאוד מוחשי באלימות בקרב התלמידים".
לגבי הרשתות החברתיות, בן ברוך אמרה כי "המתבגרים חווים רצף של התנהגויות אלימות בעולם הפיזי ובעולם המקוון כאחד. אנחנו עדים לטרוריסטים פלסטינים בגיל התבגרות שפעילותם היא פועל יוצא של ההסתה ברשתות החברתיות. שנאת זרים הפכה לפופולרית ברשתות החברתיות, והן המשפיעות על עולם בני הנוער של היום ומהוות חלק בלתי נפרד מחייהם".
לעובדה שעיקר האלימות המילולית נעשית על רקע פוליטי אולי יש גם זווית חיובית. מברך אומרת כי "חצי הכוס המלאה היא שהאלימות אינה נובעת מדעות קדומות ומאי קבלה של האחר", אלא רק מאי קבלה של האידאולוגיות שלו.