חברי קבוצת כנרת הופתעו הבוקר (חמישי) לגלות כי נגנבה מחרשת הברזל הישנה שהוצבה על קברה של הפרדה "בובה". קבר בובה, שאותה מגדירים החברים בחיבה "הפנסיונרית הראשונה בתנועה הקיבוצית", הוא אחד מאתרי המורשת של הקבוצה, שהוקמה בשנת 1913 בחצר כנרת.
בובה הפרדה היתה כוח העבודה המרכזי של הקיבוץ, שעלה לנקודת הקבע שלו בשנת 1926. הפרדה היתה מבצעת את כל עבודות השדה ומי שטיפל בה היה אהרון שידלובסקי, איש העליה השניה.
עם השנים קבר בובה הפך להיות נקודה במסלול בו עוברים מטיילים רבים שמגיעים לעמק הירדן. יש המספרים כי חשבו שמדובר בקבר צדיקה בת אנוש והגיעו לשאת תפילות במקום. לדברי מזכיר הקבוצה אלי שטיין, גניבת המחרשה היא "מעשה ונדליסטי של אנשים חסרי ערכים. אני מקווה שהמחרשה תמצא ותושב למקומה".
עוד בוואלה! NEWS:
לנצח את הקשה מכל: סיפורם של האנשים שהתייתמו משני ההורים בגיל צעיר
בעקבות גרפיטי: נבדקים איומים על נשיא בית המשפט המחוזי מרכז
"פגע באישה הרה ונמלט; העובר לא שרד": תושב ת"א נאשם כי הפקיר ושיקר
שידלובסקי, ממייסדי קבוצת כנרת, עבד בגידולי השדה ובגן הירק ונחשב לאחד האנשים הבולטים בתולדות המקום. באתר קבוצת כנרת נכתב עליו כי "צניעות, פשטות והסתפקות במועט היו אורחות חייו של אהרון, להם הטיף ולפיהם נהג". שידלובסקי היה ידוע בעמדותיו הבלתי-מתפשרות לגבי אופיה של הקבוצה. "הוא התנגד להתרחבות וגידול המשק באמצעים מבחוץ ולשיפור המואץ ברמת החיים בקבוצה. כנאמן ללא גבול לאמיתותיו יצא לו לרוב להיות אופוזיציונר לכלל", נכתב.
שידלובסקי הוא סבם של הסופרים צרויה שלו וענר שלו ואחיו של התעשיין יוסף שידלובסקי, מי ששבר את החרם הצרפתי על ישראל והקים בבית שמש מפעל למנועי מטוסים. הוא מת בשנת 1980 בגיל 87, ועל קברו נחקק "צדיק יסוד עולם".
לאחר שעייפה הפרדה בובה, איתה עבד שידלובסקי במשך 15 שנים מאומצות, החליטו חברי כנרת להוציא אותה לגמלאות. המזכיר שטיין, סיפר כי "החברים, ובעיקר אהרון שידלובסקי האגדי, כל כך אהבו אותה והם החליטו כי מגיע לה להזדקן בשיבה טובה. היא היתה מסתובבת בין החברים ואוכלת מידיהם". בכנרת מספרים כי ביום שמתה, בשנות ה-40, שידלובסקי לקח טוריה ומעדר ובמשך יום שלם חפר בור בשדה. כשסיים הגיעו מספר חברים ויחד אתו גלגלו את בובה לתוך הבור.
לפני כ-30 שנים החליט החבר אהרוניק ישראלי לשחזר את תולדות כנרת ולטפח נקודות מעברה. בין השאר, הוא הניח מצבה על קברה של בובה ועליה נכתב: "פה נקברה בובה שחרשה, קילטרה ותילמה בנאמנות את אדמת כנרת בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. יהא זכרה שזור בתולדות כנרת".