בין המועמדים לבית המשפט העליון ברשימה שפרסמה היום (ראשון) שרת המשפטים איילת שקד, לאחר "סולחה" שקיימה עם נשיאת בית המשפט מרים נאור, נמצא פרופ' דוד האן, אחיו של יועץ במשרדו של שר החינוך נפתלי בנט, ראש סיעתה של שקד, ובנה של חברת מפלגת הבית היהודי, כך נודע לוואלה! NEWS. האן, שמכהן כאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים, מגיע מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן, והוא מומחה בדיני תאגידים ובדיני חדלות פירעון.
אביו של האן, אריה, היה מזכיר סיעת מפד"ל ומזכיר הכנסת, ואילו אמו, דינה, היא יושבת ראש תנועת אמונה העולמית וחברת הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, שהתמודדה ברשימת המפד"ל לכנסת ה-15, ה-16 וה-17, וכיום חברת מפלגת הבית היהודי. אחיו, עופר, הוא יועץ במשרד החינוך, עוד מימי השר הקודם שי פירון. לשאלת וואלה! NEWS אם שקד מתכננת לפסול את עצמה מהצבעה על האן, ענתה השרה כי אין לה כל קרבה להאן מלבד העובדה שהוא האפוטרופוס במשרדה.
עוד בוואלה! NEWS:
בצל המחלוקת עם הנשיאה: שקד פרסמה את רשימת השופטים המועמדים לעליון
בין דחפור D9 לאקדח: אלה השופטים שהציתו אש בין "העליונים" לשקד
מתקפה מימין על נשיאת העליון: "השתמשה בשפה עבריינית נגד שקד"
השרה שקד הציגה את האן כמועמד, יחד עם כמה מועמדים נוספים, בהם פרופ' גידי ספיר מאוניברסיטת בר אילן, הידוע כשמרן ואיש ימין מובהק. לא אחת הוא מתח ביקורת על כך שהן שופטי העליון והן הפרקליטות מחסירים את "השיקול הלאומי" בהכרעות שונות, וכי על בית המשפט להציב את הזכות למדינת לאום כזכות חוקתית אל מול זכויות אדם שונות. הוא נחשב לאחד מהמתנגדים הגדולים באקדמיה המשפטית למהפכה החוקתית שהחלה בתקופתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, והתבטא בחריפות נגד פסיקת העליון בעניין חוק ההתנתקות.
מועמד מעניין נוסף של שקד הוא השופט אשר קולה מבית המשפט המחוזי בנצרת. קולה למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" ובאוניברסיטת בר אילן, וכבר סומן בעבר על ידי שקד, שבחנה את מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בעבר, אולם לא הציגה את מועמדותו הרשמית לבסוף. מועמדים נוספים שהציעה השרה הם השופטת תמר בזק-רפפורט והשופטת יעל וילנר, שמגיעות מרקע דתי, השופט עופר גרוסקופף, השופט רם וינוגרד, ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן שחר ליפשיץ, שעשוי להיות מקובל על כל הצדדים בשל הישגיו המשפטיים והרקע הדתי שלו.
גם השופט מנחם פינקלשטיין מבית המשפט המחוזי בלוד, שיושב בראש הרכבי פשע חמור וכיהן כפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, הוצג על ידי שקד. למרות שפינקלשטיין הוא מועמד של השרה, הוא היה יכול להיות מועמד פשרה שככל הנראה היה מקובל גם על שופטי העליון בוועדה למינוי שופטים בשל ניסיונו הרב. עם זאת, גילו המבוגר של פינקלשטיין נמצא בעוכריו ולכן צופים לו סיכוי נמוך. אולם לא מן הנמנע שבהיעדר פשרה אחרת, ימונה לבסוף פינקשלטיין, שנחשב לשמרן ומגיע מרקע דתי.
לשופטי העליון בוועדה יש כמה מועמדים משלהם, בראשם השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שמועמדותה מעוררת מחלוקת בקרב הגורמים הפוליטיים, שכן בעלה זאבי ברגמן, לטענתם, מזוהה עם "הקרן החדשה לישראל". עם זאת, ברגמן, שבעבר היה חבר ההנהלה הציבורית של הקרן, כלל אינו קשור אליה בשש השנים האחרונות. בעבר הגיש "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" תלונה לנציבות השופטים בטענה כי רונן ישבה בעתירה של עמותת גישה, הקשורה לקרן החדשה. התלונה נמצאה מוצדקת, אולם נקבע כי הנושא מוצה.
גם השופטת נאוה בן-אור, שכבר הייתה מועמדת בסבב הקודם, היא מועמדת מטעם "העליונים". בן-אור מגיעה מהפרקליטות ונחשבת מקושרת מאוד לדורית בייניש, נשיאת העליון לשעבר. בסבב הקודם השופט אליקים רובינשטיין, חבר הוועדה גם כיום, לא תמך במינויה. שופטי העליון הציגו כמועמדים גם את השופט דוד מינץ מירושלים, השופט יגאל מרזל, השופטת מיכל נד"ב, השופט משה סובל - שישב בתיק של אולמרט ויושב היום בתיק של רונאל פישר - וכן השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה, מחותנו של המשנה לנשיא העליון לשעבר תאודורו אור. רק בסוף השבוע האחרון פרסם האתר "ניוז1" תמונה של סוקול נפגש בבית קפה עם שופט העליון יצחק עמית.
מבחינת לשכת עורכי הדין, המועמד המוביל הוא השופט יוסף אלרון, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. אלרון זוכה גם לתמיכת הפוליטיקאים, אולם אינו זוכה לתמיכת שופטי העליון. אלרון ידוע, בין היתר, כמי ששתי הרשעות שלו התהפכו בעליון. האחת היא המקרה של חאמד זנאתי, שזוכה מרצח לאחר שריצה ארבע שנים בכלא, וההרשעה השנייה היא של צעיר בשם בילאל שהאב, שזוכה לאחר שריצה עונש מאסר של שנה, לאחר שהפרקליטות הבינה כי מדובר באדם הלא נכון.
מועמדים נוספים שהציגה לשכת עורכי הדין הם השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב - שבעבר עוררה התנגדות בעקר אצל הנשיא לשעבר אשר גרוניס - השופט גלעד נויטל מבית המשפט המחוזי שנחשב למנוסה בפלילים, והשופטים קובי ורדי ושאול שוחט.
אליהם הצטרפה המועמדת המפתיעה - פרופ' יפעת ביטון, פעילה חברתית-משפטית וחוקרת בתחום ביקורת המשפט הפרטי מהזווית הפמיניסטית-חברתית, ממייסדות מרכז תמורה ויו"ר המרכז, ופרופ' בבית הספר למשפטים על שם שטריקס של המסלול האקדמי המכללה למינהל. ביטון הייתה אחת מעורכות המשנה של הספר "עיונים במשפט פמיניזם ומגדר", בעריכת שופטת העליון דפנה ברק-ארז.
מועמד נוסף שהציגה הלשכה הוא השופט המוסלמי חאלד כבוב, שאמור לגזור בקרוב את עונשו של נוחי דנקנר. כבוב זוכה לתמיכת הלשכה, ואילו השופט הנוצרי ג'ורג' קרא זוכה לתמיכת שופטי העליון. מאחר שיש צורך לפחות בשופט ערבי אחד, במקום סלים ג'ובראן הפורש - ייבחר ככל הנראה מי מביניהם שיקבל את מירב הקולות.