דחפור D9 שמופיע במערכה הראשונה, הוא זה שגם יניח אקדח על השולחן במערכה השלישית כך רואים במערכת המשפט את הצעת החוק שתבטל את הצורך ברוב מיוחס של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה, ותדרוש רוב רגיל בלבד. הצעת החוק אמנם הונחה עוד במרץ על שולחן הכנסת על ידי ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), אך על פי הפרסום בחדשות 2 השבוע, מי שעומדת מאחוריה היא שרת המשפטים איילת שקד, אף שזו לא התבטאה בנושא או קשרה את עצמה לחוק.
אחרי שיח עם ח"כ אילטוב בחודשים האחרונים, ניסתה בימים האחרונים נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור לפנות לשרה שקד ולבקש ממנה להתנער בפומבי מהחוק, אך שקד סירבה לעשות זאת. נאור ראתה בכך ניסיון להלך אימים, ולפיכך איימה בחזרה כשכינתה אתמול את ההצעה, בעיתוי הנוכחי לקראת ארבעה מינויים לבית המשפט העליון "הצבת אקדח על השולחן". נכון לזמן הקרוב, לא ינסו להגיע להסכמה בנושא, מה שיוביל לשיתוק בעבודת הוועדה.
הרקע לדברים ברור; בעוד כחודשיים אמורה הוועדה למנות את ארבעת השופטים, ובסוף 2018 שופט נוסף, מה שצפוי לשנות כליל את פניו של בית המשפט שמונה בסך הכול 15 שופטים. שקד מעולם לא הסתירה את אי-שביעות רצונה מהאקטיביזם של העליון, שלא היסס לפסול חוקים, כשההתערבות במתווה הגז הייתה מבחינתה הקש ששבר את גב הגמל. מעל לכל במה אפשרית הודיעה שקד כי תנסה למנות כמה שיותר שופטים שמרנים, ועדיף גם מהצד הימני של המפה הפוליטית.
הוועדה כוללת כיום שני נציגים מהממשלה, שקד, העומדת בראשה ושר האוצר משה כחלון, שני חברי כנסת, נורית קורן (הליכוד) ואילטוב, שלושה שופטי עליון שהם נאור, המשנה אליקים רובינשטיין והשופט סלים ג'ובראן וכן שני נציגים ללשכת עורכי הדין. המצב כיום מאפשר לשופטי העליון בוועדה ליצור "בלוק" חוסם ולהטיל וטו על מינויים שהם אינם מרוצים מהם מאחר שיש צורך ברוב מיוחס של שבעה חברים. ברגע ששלושה שופטים יתנגדו לכל מועמד שהוא - לא ניתן יהיה למנותו. כך, המקום שאמור להיות סמל לטוהר המידות ולשמירה על החוק הפך לזירה של סחיטה באיומים.
בין שקד ללשכת עורכי הדין קשרים חזקים, וגם חברי הכנסת מיישרים איתה קו. ואולם, ברגע ששלושת השופטים יוצרים גוש חוסם, אין לה הרבה מה לעשות. היא לא יכולה להגיע לרוב של שבעה. גם שלושת הפוליטיקאים הם גוש, ויכולים לטרפד מינוי שלא לרוחם, כך שלמעשה "דילים" הם כורח המציאות.
סדין אדום בפני השופטים
במרכז הסכסוך עומדים שני מועמדים; המועמד ששקד היתה שמחה לראות בבית המשפט העליון, כפי שפורסם לראשונה בוואלה !NEWS הוא פרופ' גדעון (גידי) ספיר, מאוניברסיטת בר אילן, הידוע כאיש ימין מובהק. ספיר הוא גם עמית בכיר בפורום "קהלת" המקדם תפיסת עולם שמרנית, ולא אחת מתח ביקורת על כך שהן שופטי העליון והן הפרקליטות מחסירים את "השיקול הלאומי" בהכרעות שונות, וכי על בית המשפט להציב את הזכות למדינת לאום כזכות חוקתית אל מול זכויות אדם שונות.
ספיר הוא סדין אדום בפני שופטי בית המשפט העליון, שרואים בתפיסתו איום ממשי על מערכת המשפט - מעין השופט נועם סולברג 2. הוא נחשב לאחד מהמתנגדים הגדולים באקדמיה המשפטית למהפכה החוקתית שהחלה בתקופתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ובעבר ספיר התבטא בחריפות נגד פסיקת בית המשפט העליון בעניין חוק ההתנתקות. בשנת 2010, צוטט באומרו: "אם בית המשפט העליון הוא מבצר של החלשים ומקום של הגנה על המיעוטים אז איפה מתיישבי גוש קטיף? איפה הוא כשזה מגיע לחרדים?". מועמד נוסף ששקד תומכת בו הוא השופט אשר קולה מבית המשפט המחוזי מנצרת עלית, שנחשב גם הוא לשמרן ואיש ימין.
המועמד השני ששמו מעורר התנגדות הוא נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה יוסף אלרון, שנחשב למועמד של כחלון. שר האוצר מכיר את אלרון מימיו בחיפה, מעריך אותו והוא זוכה גם לתמיכה נלהבת מצד לשכת עורכי הדין שעמה הוא משתף פעולה בשנים האחרונות כיו"ר ועדת בחינות ההסמכה. ואולם, נכון לעכשיו, שופטי העליון מתכוונים להצביע כגוש גם נגד מועמדותו, ובמקומו רוצים למנות את השופט רון סוקול, הנשוי לבתו של תאודור אור, משנה לנשיא העליון בדימוס ו"אחד מהחונטה", כמו שאומרים עליו חלק מחברי הוועדה. אלרון גם זכה ללא מעט ביקורת כאשר לפחות שתי הרשעות שלו התהפכו בעליון ואנשים שריצו את זמנם בכלא - זוכו.
מנגד, תומכים "העליונים" ברות רונן, שמועמדותה זוכה להתנגדות אצל הפוליטיקאים מאחר שלטענתם היא מזוהה עם הקרן החדשה וקשה לראות כיצד שלושה שרים ימניים יצביעו לה. עם זאת, בעלה זאבי ברגמן, שאכן היה בעבר חבר הנהלה הציבורית בקרן אינו קשור אליה זה שש שנים.
גורמים בוועדה אמרו כי שקד לא תודה בכך, אולם תהיה מוכנה לתמוך במועמדות של רונן תמורת תמיכה מצד "העליונים" במועמד שלה, ספיר. ובאמת, על פניו, דווקא מינוי של ארבעה שופטים אמור היה ליצור שקט בוועדה כאשר כל צד יקבל את המועמד שלו ויתמוך במועמדי האחרים. גורמים בוועדה טוענים ששופטי העליון לא מוכנים לקבל את המועמדים האחרים ומנסים להכתיב כיצד ייראה בית המשפט העליון.
מרידור, פרידמן וביניש: הלשעברים שמאחורי הקלעים
כרגע, החוק של אילטוב את שקד כאמור כלל לא הונח בוועדת שרים, אולם בבית המשפט העליון לא מוכנים שאיום כזה ינשוף בעורפם ואם הוועדה תגיע למבוי סתום - יוגש ברגע האחרון. בשבועות הקרובים צפויים גורמים שונים לנסות לפשר בין הצדדים, אך ככל שהנתק בין הצדדים יימשך, עולה הסבירות שהצעת החוק אכן תקודם.
מאחורי הקלעים של העימות ניתן למצוא לא מעט לשעברים במערכת המשפט: מי שלחש באזנו של כחלון ושכנע אותו להיאבק על הווטו בהסכמים הקואליציוניים הוא דן מרידור, שר המשפטים לשעבר שסביר שעדיין ממשיך ללחוש. שר משפטים נוסף, דניאל פרידמן, מייעץ באופן קבוע לשקד וניתן למצוא בדבריה סמנים ברורים ל"פרידמניזם", ואילו עם "העליונים" נטען שמעורבת הנשיאה לשעבר דורית ביניש שיחד עם חברתה, הנשיאה הנכנסת אסתר חיות שבקרוב מאוד תחליף את נאור, מדרבנות את האחרונה לא להיכנע לתכתיבי השרה. גם בסבב הקודם הייתה חיות, שנחשבת לדמות דומיננטית בעליון, מעורבת - תמורת מני מזוז, שהיה המועמד של השרה דאז ציפי לבני, מונתה המועמדת של העליון, חברתה של השופטת חיות, השופטת ענת ברון, שמעולם לא התבלטה עד לאותו רגע, כשופטת שהשאירה חותם.
ואולם, נראה כי שופטי העליון לא לוקחים בחשבון שכלל לא בטוח שאותו אקדח שהניחה שקד על השולחן טעון. לפי ההערכה במערכת הפוליטית, כחלון לא יתמוך בהצעת החוק אם היא מעוררת כזו התנגדות במערכת המשפט, וישתמש בזכותו להטיל וטו מתוקף ההסכמים הקואליציוניים. שקד אולי חשבה שהתנגדות "העליונים" למועמד שלו, אלרון, תיצור אצלו אינטרס דווקא לתמוך בחוק, אבל לא מן הנמנע שבעצם היא מנופפת באקדח ריק.
(עדכון ראשון: 18:00)