חברי מפלגת מרצ ותנועת "שלום עכשיו" סיירו היום (ראשון) במאחז עמונה הסמוך לעפרה על רקע הדיונים על פינויו וקראו לממשלה לעמוד בהחלטת בית המשפט ולפנות את המאחז שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית. ראשת מרצ זהבה גלאון אמרה במהלך הסיור כי בקשת המדינה לדחות את מועד הפינוי היא "פרס לעבריינות פוליטית והשתלטות על קרקעות פרטיות של פלסטינים". לדבריה, "הממשלה מבקשת להכשיר את העבריינות דרך חוק ההסדרה ולעקוף את קביעות בג"ץ שההתיישבות שם אינה חוקית". היא הוסיפה כי למפלגתה חשוב לעמוד מקרוב על המיקום המתוכנן להקמה המחודשת של המאחז במידה ויפונה.
ביום חמישי נעתר בג"ץ לבקשת העותרים הפלסטינים לדחות להיום את הגשת תגובתם לבקשת המדינה לדחות את מועד הפינוי בשבעה חודשים. לטענת המדינה, השב"כ טוען כי פינוי בכוח של המאחז טומן בחובו סכנות שונות ועלול להשליך על ביטחון האזור.
ח"כ אילן גילאון הזמין את תושבי עמונה "לגור במקומות יותר מסודרים כמו פתח תקווה". לתושבי המקום הוא אמר "באנו לא כדי לזרוק אתכם לרחוב, אלא להזמין אתכם לסלון הבית שלנו". ח"כ עיסאווי פריג' כינה את הנעשה בעמונה "שוד מאורגן" וטען כי חוק ההסדרה הוא בלתי חוקתי. כמו כן, ח"כ פריג' קרא לתושבי ישראל "לראות איפה הכסף".
עוד באותו עניין:
בנט: אם פינוי עמונה לא יידחה אלך על חוק ההסדרה עד הסוף
הוגשה הצעה מתוקנת לחוק ההסדרה: הפקעת קרקעות רק עד הסדר מדיני
המדינה לבג"ץ: "שב"כ טוען כי פינוי עמונה ישפיע על ביטחון האזור"
"לא ניתן להמשיך ולתת למתנחלים לגזול אדמות ולהרחיק אותנו מכינון ביטחון בר קיימא עבור כל אזרחי ישראל שחיים בגבולות החוקיים", אמרה ח"כ מיכל רוזין והוסיפה כי "אין שום דבר ציוני או הירואי בכיבוש. שליטה על עם אחר זה עוול שאינו יהודי, לא ציוני ובטח שלא דמוקרטי". לדבריה, חוק ההסדרה "ושאר הלהטוטים המשפטיים הם בדיה". ח"כ תמר זנדברג טענה בסיור כי "הניסיון להכשיר עבריינות באמצעות חוק ההסדרה הוא רק ניסיון להקריב את עמונה כדי להציל את ההתנחלויות".
מנכ"ל "שלום עכשיו" אבי בוסקילה אמר כי "אין אזרחים בישראל שהם מעל החוק". הוא קרא לממשלה "להפסיק עם התרגילים, לעמוד בהחלטת בג"ץ ולפנות את המאחז שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית". לדבריו, הניסיונות של המדינה לעקוף את פסיקת בג"ץ הם "כניעה אומללה לקבוצה של פורעי חוק"
בתוך כך, בעלי האדמות הפלסטינים שעל אדמתם נבנה מאחז עמונה הודיעו היום לבג"ץ כי הם מתנגדים לבקשת המדינה לדחות את פינוי המאחז בשבעה חודשים. "היענות לבקשת המשיבים היא פגיעה חמורה, כואבת ובלתי מוצדקת במי שהם הקרבנות של פרשת עמונה: בעלי האדמות הפלסטינים שממתינים זה שני עשורים לחזור לאדמתם", נכתב בתגובת העותרים. בתגובה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה מהצוות המשפטי של עמותת "יש דין", נטען כי מדובר בבקשה שמניעיה פוליטיים והיא הוגשה רק כדי למנוע משבר קואליציוני. "בקשה זו היא בושה: בושה למבקשים, בושה לאזרחי המדינה ובושה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות שהעזו לשתף פעולה עם תפירה גסה של תירוצים", נכתב בתגובה.
העותרים ציינו עוד כי הם אינם חולקים על החשיבות של פינוי בדרכי שלום, אך לדבריהם, המדינה משתמשת בנימוק זה כדי שלא לאכוף את החוק במקום כבר ארבע שנים. הם הוסיפו כי בעוד המדינה ביקשה הארכה גם כדי למצוא מקום להעביר אליו את תושבי עמונה, אין ספק הקמת יישוב חדש יש מאין תיארך הרבה יותר משבעה חודשים. הם ציינו עוד כי בעלי קרקעות פלסטיניים אחרים כבר הגישו התנגדויות למרבית הקרקעות שנבחנות כחלופה למאחז.
עוד הוסיפו העותרים כי דחייה בשל החשש מאלימות, כפי שהמדינה ציינה בבקשתה, מהווה כניעה לטרור וכי קבלת הטיעון הזה רק תעודד אזרחים נוספים לאיים באלימות כדי למנוע קיום פסקי דין. "פסקי דין אינם בגדר המלצה, וביצועם במועד שנקבע להם היא חובה", נכתב בתגובה. "העובדה היא כי פעם אחר פעם מנסה המדינה להתחכם לפסקי הדין של בית המשפט הגבוה לצדק בקשר לבנייה בלתי חוקית של ישראלים על אדמות פרטיות של פלסטינים בשטח הכבוש. בקשות דחיית מועדים לביצוע פסקי דין בתחום זה הפכו לנורמה למרבה הבושה והצער. נורמה פסולה שיש לעקור אותה לאלתר לפני שתגרום לנגע המסכן באופן ממשי את שלטון החוק".