פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אין למה לשוב": המבצע במוסול לא מצליח להפיח תקווה בנוצרים

      בכנסייה בארביל, בצפון עיראק, התכנסו מאמינים שהשתחררו רק בימים האחרונים משלטון דאעש, לצד תושבי מוסול שמביטים מרחוק בלחימה בעירם. "לא ניפול שוב", סיפר אחד מהם. בת 77 הוכרחה להתאסלם: "בכיתי, אבל אסור היה להראות את זה"

      "אין למה לשוב": המבצע במוסול לא מצליח להפיח תקווה בנוצרים
      צילום: רויטרס, עריכה: ורד לידני

      טקס המיסה האחרון של יום ראשון בארביל, בירת המחוז הכורדי בצפון עיראק הסמוכה לעיר מוסול, נערך באווירה חגיגית במיוחד. בצל המערכה הכבדה לשחרור מוסול מידי "המדינה האסלאמית" (דאעש), השתתפו בו נוצרים תושבי הכפרים הסמוכים, שהשתחררו מעול כיבוש הארגון האסלאמיסטי לאחר כשנתיים, לצד עקורים ממוסול, שנאלצו להתמודד באופן מציאותי מתמיד עם האפשרות של שיבה הביתה.

      אחד מתושבי מוסול שהשתתף בטקס, חאלד רמזי, סיפר לעיתון האמריקני "וושינגטון פוסט" כי הוא לא ממהר לשמוח. "אנחנו לא יכולים ליפול לאותו בור פעמיים", אמר. "אנחנו לא רוצים שהילדים שלנו יגדלו באלימות ובפחד". כשדאעש השתלט על העיר, הם התירו בידי הנוצרים שלוש אפשריות - להמיר את דתם, לשלם מס מיוחד - או למות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הישג לצבא עיראק: "השתלטנו על בניין הטלוויזיה של מוסול"
      חרף אזהרת טורקיה: מיליציות שיעיות פתחו במתקפה באזור מוסול
      דאעש הוציא להורג 232 אזרחים ליד מוסול, רבבות הפכו למגנים אנושיים

      מתקפה של הכוחות העיראקיים בעיירה הנמצאת ממזרח למוסול, נובמבר 2016 (AP)
      "לא רוצים שילדינו יגדלו באלימות ובפחד". כוחות צבא עיראק ממזרח למוסול, היום (צילום: אי-פי)

      יתרה מכך, דווח פעמים רבות מספור על הפשעים שביצעו לוחמי דאעש נגד המיעוטים הדתיים הרבים במחוז נינווה. בין היתר, כנסיות רבים הוצתו והוחרבו ויזידים נטבחו או הפכו לעבדים ולשפחות. לשוב למוסול, לדברי הכומר זכריה אווס, יהיה "להיזכר בכל הכאב, באיומים, ברצח, בכדורי הרובה בתיבות הדואר. נזכור את המבטים ברחוב".

      הכומר אווס נמלט ממוסול עם השתלטות דאעש על העיר בשנת 2014. הוא סיפר כי הצלב בכנסייתו הישנה נעקר, והמבנה הפך למגוריהם של חיות המשק שבהן החזיקו הלוחמים. אחיו עזב בחודש שעבר לירדן, בניסיון למצוא עבודה, לאחר שגילה כי המפעל שהיה בבעלותו במוסול הושמד במתקפה אווירית של כוחות הקואליציה. "כבר אין לו בשביל מה לשוב", אמר אווס, שהעריך כי רבים נוספים יבחרו בנתיב דומה. אם הנוצרים ישובו למוסול, לדבריו, "זה יהיה רק כדי למכור את בתיהם – ולעזוב".

      זריפה דדו, עיראקית נוצרייה שנמלטה מידי דאעש, ארביל, 30 באוקטובר 2016 (רויטרס)
      "מריה, את יודעת שאני לא מתכוונת לזה". דדו בארביל, השבוע (צילום: רויטרס)

      זריפה בדוס דדו, בת 77 מקרקוש, העיירה הנוצרית הגדולה ביותר במדינה, נפגשה השבוע עם בני משפחתו, לראשונה מאז שחרורה עיירתה במסגרת המערכה על מוסול, ולאחר ששרדה שנתיים תחת שלטון דאעש. הכוחות העיראקיים מצאו בבית שחשבו שהיה נטוש או ממולכד, אולם הצליחו לחלצה לבסוף.

      מרבית תושבי קרקוש נמלטו לעבר האזור הכורדי לאחר כיבוש דאעש, אולם דדו, שהתאלמנה מבעלה, נשארה עם אישה מבוגרת נוספת. עד לשבוע האחרון, קרובי משפחתה חששו כי היא נהרגה. בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס היא סיפרה כי אמנם היא לא הותקפה פיזית, אולם הלוחמים האסלאמיסטים איימו להרוג אותה, הכריחו אותה לירוק על צלב ולרמוס ברגליה תמונה של הבתולה מריה.

      "בכיתי מבפנים, אבל אסור היה לי להראות את זה", סיפרה. היא שחזרה את האירוע שבו דרשו ממנה לדרוך על תמונה של מריה, אמו של ישו על פי האמונה הנוצרית, בניסיון להכריח אותה להמיר את דתה לאסלאם. "אמרתי לעצמי, 'מריה, אני אדרוך עלייך, אבל את יודעת שאני לא מתכוונת לזה'", הוסיפה.

      טקס מיסה ראשון זה שנתיים בקרקוש, עיראק, אוקטובר 2016 (רויטרס)
      העיירה הנוצרית הגדולה בעיראק. הכנסייה בקרקוש, לאחר שחרורה מידי דאעש, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

      לפני כשבועיים, תושבים בודדים מהכפר שקולי, קרוב ל-20 קילומטרים ממזרח למוסול, שבו אליו. אחד מהם, עאסם חוסיין, גילה כי ביתו נפגע באופן חמור מהלחימה, אולם סירב לאבד תקווה. "אני הולך לשפץ אותו ולהישאר כאן, ונבנה מחדש את כל הכפרים העיראקיים שנהרסו", הבהיר. לדבריו, הכפר שבו חיו בני דתות שונות "יישאר מגוון כמו שהיה – מיני-עיראק".

      עם זאת, ראש העירייה הכורדי, מאמל קסים, טען: "אף פעם לא יהיה פה טוב שוב. זה רק ילך ויחריף". כמעט לא נותר דבר מביתו, שהופצץ מהאוויר לאחר שכוחות "המדינה האסלאמית" הפכו אותו למפקדה מקומית. כעת, נשארו במקום בעיקר הריסות הבית שהיה ועותקים רבים של חוברות תעמולה שדאעש השאירו אחריהם.

      מרביתה של האוכלוסייה הנוצרית בעיראק חיה בצפון המדינה, סביב מוסול. האזור נחשב לאחד מהמוקדים העתיקים ביותר של נצרות, שהשתרשה שם כבר במאה הראשונה לספירה. לפני כ-25 שנים מספרם של הנוצרים בעיראק היה כמיליון בני אדם, אולם מאז הפלישה האמריקנית למדינה, רבים מהם נמלטו. להערכת גורמים בקהילה, כשליש מכ-500 אלף הנוצרים שנותרו במדינה לפני כשנתיים עזבו או נהרגו בעקבות שלטון דאעש.