במערכת הביטחון נערכים לתרחישי האימה ביום שאחרי אבו מאזן ואובמה

(בווידאו - אובמה בעצרת האו"ם: "ישראל מבינה שלא תוכל לכבוש לנצח")

בעוד המרוץ לבחירות לנשיאות ארצות הברית בעיצומו, בישראל נערכים לתקופה שאחריהן, המוגדרת במערכת הביטחון "רגישה ביותר" מבחינה מדינית וביטחונית ביהודה ושומרון. בירושלים ובמערכת הביטחון מתכוננים לכמה תרחישים אפשריים בין החודשים נובמבר לינואר, שבהם עשויה מועצת הביטחון של האו"ם לדון בפניות הרשות הפלסטינית בסוגיית ההתנחלויות, בעוד ארצות הברית עדיין נמנעת מהפגנת עמדה ברורה בנושא.

על פי ההערכות, במקרה הקיצוני עלול נשיא ארצות הברית המכהן ברק אובמה להימנע מהטלת וטו על החלטה בנושא, ואף לכפות על ישראל פתיחה במשא ומתן עם הרשות הפלסטינית. ברשות כבר מזהים פתח לשינוי במדיניות הבית הלבן בנושא, על רקע נאום אובמה באו"ם, שבו רמז כי הוא מתכוון לטפל בסוגיית ההתנחלויות. בשלב זה עסוקים במערכת הביטחון בניתוח המציאות המדינית בגדה המערבית, שעלולה להיות מושפעת ממהלך מסוג זה, ובניסיון להעריך את היתכנות הצעדים שעשויה וושינגטון לנקוט.

המציאות הביטחונית ביהודה ושומרון רגישה כבר עכשיו. במערכת הביטחון מעריכים כי על הנייר, חמאס מנצח את פתח בקרב על אהדת הציבור הפלסטיני כבר תקופה ארוכה, ודחיית הבחירות ברשות היא סימן מובהק לחשש של יו"ר הרשות אבו מאזן מהשתלטות חמאס על מוקדי הכוח בגדה.

עוד בוואלה! NEWS:
כפפות המשי של ליברמן: חמאס זקוק לשקט, ישראל זקוקה לחמאס
לא עוד נער עם סכין: הפיגוע שעלול להשיב את הרובים לפלסטינים
מאבקי השליטה של חמאס עשויים לחדש את הסיכולים הממוקדים של ישראל

במערכת הביטחון מודעים לכך שבתקופה האחרונה שואל הציבור הפלסטיני את עצמו באופן תדיר מה הצליח להשיג אבו מאזן בכהונתו, מלבד הגאווה שבהנפת הדגל הפלסטיני במטה האו"ם. הפלסטינים מבינים כי את הנאומים החגיגיים של יו"ר הרשות לא ניתן לתרגם לשיפור בכלכלה, וכי הטקסיות והסמליות מעניקות שמחה רגעית בלבד. יותר מכך – גם את פירות ההסכמים שנחתמו בין ישראל והרשות בשנה האחרונה, בתחומי הסלולר, תשתיות החשמל והדואר, הם לא יזכו לראות בתקופה הקרובה.

במקביל, בישראל מנסים לשבור את המעגליות שנוצרה במציאות הפלסטינית בגדה באמצעות היתרים ופרויקטים שונים. 11 פרויקטים כלכליים ביהודה ושומרון עשויים לקבל בקרוב את אישור הדרג המדיני, ובכך להביא לשיפור במצבם התעסוקתי של הפלסטינים ובאיכות החיים שלהם. בנוסף לכך, לאחרונה הגיע מספר הפועלים הפלסטינים הנכנסים לעבוד בישראל ל-72 אלף – מספר שיא מאז שנת 2000. יחד עם מכסת הפועלים הנכנסים לעבוד בהתנחלויות, המספר מגיע אף למאה אלף, וייתכן שיינתנו אישורים נוספים. עבודת מטה נוספת נערכת בנוגע לאפשרות של הכנסת מספר מצומצם של פועלים מרצועת עזה.

למרות המאמץ המשולב במישור המדיני והביטחוני להרגעת השטח, גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי גל הטרור שפרץ בסוף 2015 כנראה לא יסתיים בקרוב, וייתכן שיימשכו גלים דומים בעשר השנים הבאות. מחד, בשנה האחרונה חל שיפור דרמטי בהתמודדות מול מחבלים בודדים במישורים המבצעיים והמודיעיניים, וכן השתפר שיתוף הפעולה עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים חרף איומי בכירים לנתקם. מאידך, הר הבית ממשיך לתדלק את הסכסוך, ויחד עם החיכוך בין מתנחלים לפלסטינים בשטחי הגדה, בזמן מסיק הזיתים, ובתקופת החגים היהודיים והנוצריים – המציאות הביטחונית הופכת רגישה ביותר ומחייבת דריכות.

גם המצב ברצועת עזה לא מזהיר, ובמערכת הביטחון מזהירים מפני חוסר יציבות באזור. מצוקת חמאס גוברת במיוחד על רקע דחיית הבחירות ושיעורי האבטלה והעוני ברצועה שגואים. שיקום ההרס ממבצע "צוק איתן" מתקדם באיטיות רבה בשל אי-עמידה בהתחייבויות מצד המדינות התורמות. אך חמאס עסוק לא רק בהתנעת הכלכלה המדשדשת - אלא גם בהדיפה ובסיכול של גורמים סוררים בעזה. גם השאלה מי יירש את תפקיד ראש הלשכה המדינית, שבו מחזיק חאלד משעל, מעסיקה מאוד את הארגון. בשלב זה, במערכת הביטחון בישראל עלו שמות כמו מוסא אבו מרזוק, איסמעיל הניה ויחיא סנואר כמועמדים לתפקיד, אך ישנם נוספים.

למרות השמות הבולטים, במערכת הביטחון טוענים כי המנהיגים הפופולריים והמוכרים אינם ברירת המחדל, וכי קיימים מנהיגים חדשים שחלקם פועלים באינטנסיביות מאחורי הקלעים. אחד מהם הוא רוחי מושתא, מראשי חמאס בעזה. ברקע זה, שואבת זירת רצועת עזה תשומת לב רבה מגופי הביטחון בארץ, גם בשל האיום על דרום הארץ וגם עקב ניסיונות חמאס להניע מערכה מחודשת בגדה נגד הרשות וישראל.