פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאבקי השליטה של חמאס עשויים לחדש את הסיכולים הממוקדים של ישראל

      הרקטה שהתפוצצה אתמול בשדרות הובילה לתקיפת מטרות איכות, אך בדרג המדיני עשויים להקשיח את הטיפול בארגונים הסוררים. חמאס מורתע ומנסה לשמור על הפסקת האש, אולם השלכות יחסי האהבה-שנאה עם הסלפים עשויות להשפיע דווקא על תגובת צה"ל

      מאבקי השליטה של חמאס עשויים לחדש את הסיכולים הממוקדים של ישראל
      עריכה: שי ענבל

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן מובילים קו ברור נגד חמאס ומחריפים את התגובות לירי רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. החמרה זו באה לידי ביטוי אתמול (רביעי) בתקיפות שנערכו ברצועה בעקבות ירי הרקטה לשדרות.

      מוקדם לקבוע אם מדיניות זו עובדת ואם תמנע את טפטופי הרקטות. ואולם עד שהסוגיה תתברר, יכולה רקטה בודדת לגרום לאבדות, שיובילו במהירות להסלמה ביטחונית בין ישראל לחמאס. כשתחול ההקצנה, בעקבות פגיעת רקטה או מסיבה אחרת, לא ידוע באיזה שלב יחליט הדרג המדיני להפסיק להסתפק בתקיפת מטרות איכותיות, ולחזור לערוך סיכולים ממוקדים נגד החוליות שאחראיות לשיגורים.

      לקריאה נוספת:
      צה"ל בודק מדוע כיפת ברזל לא יירטה את הרקטה שהתפוצצה בשדרות
      טייס F-16 נהרג בנטישת מטוס בוער בבסיס רמון שבדרום; הנסיבות בבדיקה
      חיל הים השתלט על משט הנשים לעזה: "זייתונה" בדרכה לנמל אשדוד

      זירת נפילת רקטה בשדרות (שי מכלוף)
      השנה שוגרו 15 רקטות לעבר ישראל. האזור שבו התפוצצה הרקטה בשדרות, אתמול (צילום: שי מכלוף)
      מכונית נפגעה מנפילת רקטה בשדרות (שי מכלוף)
      לא היו נפגעים, אך נזק נגרם לבתים ולמכוניות. שדרות, אתמול (צילום: שי מכלוף)

      בשנה שעברה שוגרו 21 רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל, ומתחילת 2016 שוגרו 15 רקטות. נתונים אלה כוללים את הרקטה ששוגרה אתמול ונחתה בשדרות, אך לא גרמה לנפגעים אלא רק לנזק. לדברי גורמים צבאיים בפיקוד הדרום, מאחורי רוב השיגורים הללו עומדים "ארגונים סוררים" מהרצועה, שפועלים בניגוד להוראות חמאס ומפרים את הפסקת האש שעליה הוכרז אחרי מבצע "צוק איתן".

      ישראל מטילה בשנים האחרונות את האחריות לירי על חמאס, הריבון ברצועת עזה, ובתגובה תוקפת תשתיות של הארגון, מחנות אימונים שמשמשים אותו ויעדים נוספים. במערכת הביטחון מסכמים את ההתמודדות עמו בשלוש מילים: התעצמות, מורתע ומרתיע. חמאס אמנם מצטייד באמצעי לחימה ומגביר את קצב האימונים שלו, אך הוא מאוים.

      ההרתעה ניכרת בשטח

      הוכחה להשפעתה של ההרתעה הישראלית אפשר למצוא בכך שהארגון לא פתח באש מיוזמתו לעבר ישראל מאז מבצע "צוק איתן" - למעט במקרה בודד - ולרוב הוא מצליח למנוע משאר הארגונים לעשות זאת. השפעתה של ההרתעה הישראלית מתבטאת גם באירוע שהתרחש בחודש שעבר, כשחוליית סלפים שיגרה רקטה לישראל מבית חאנון שבצפון הרצועה. בתגובה לשיגור תקף צה"ל כמה יעדי איכות בעשרות גיחות של חיל האוויר. חמאס הבין כי מדיניות התגובה של צה"ל השתנתה, ולכן כנראה החליט לא להגיב בפעולה צבאית, אלא להסתפק בהצהרות קיצוניות בכלי התקשורת.

      חמאס, כך טענו גורמים בזירה הדרומית, מתאמץ לשמור על השקט לאורך הגבול בין עזה לישראל ולהרחיק ארגונים סוררים. הרקטה אתמול שוגרה בתגובה למעצרם של ארבעה פעילים סלפים ברפיח על ידי מנגנוני הביטחון של חמאס ביום חמישי האחרון. גם הפעם, חוליית סלפים שיגרה את הרקטה מהעיירה בית חאנון, ובתגובה לכך תקף חיל האוויר כמה יעדי טרור איכותיים.

      שיגור רקטה מהעיר עזה לעבר ישראל. 9 באוגוסט 2014 (AP)
      ההרתעה נשחקת בקביעות. שיגור רקטה מהרצועה לעבר ישראל, 2014 (צילום: אי-פי)

      עם זאת, לצד האיום שמהווה צה"ל על חמאס, יש לזכור שבמזרח התיכון הרתעה היא מושג יחסי וחמקמק. ההרתעה באזור נשחקת במהירות ויש לתחזק אותה בקביעות.

      חמאס מנהל יחסי אהבה-שנאה עם הסלפים ברצועת עזה. מצד אחד, הוא תומך בהם ובאחיהם בסיני בכך שהוא מספק להם אמצעי לחימה, מדריך אותם בשיטות לחימה, מאמן אותם ואף מאפשר להם להעביר לעזה דרך המנהרות פצועים מהלחימה מול צבא מצרים בסיני. מנגד, הוא מנהל עם הסלפים מלחמת מוחות כדי שלא יערערו על סמכותו ויפרו את הפסקת האש מול ישראל.