"עבור מאמציו הנחושים להביא לסיום מלחמת האזרחים בת 50 השנים, שגבתה את חייהם של לפחות 220 אלף קולומביאנים וגרמה לעקירתם של כמעט שישה מיליון בני אדם", כך נימקה היום (שישי) ועדת הפרס הנורבגית את ההחלטה להעניק את פרס נובל לשלום לנשיא קולומביה, חואן מנואל סנטוס. דרכו של סנטוס עד לכינון השלום המיוחל עם המורדים, שבינתיים נתקל במכשול, הייתה רצופה מהמורות ואף מלחמות עם ארגון הגרילה FARCH.
חואן מנואל סנטוס (קלדרון) נולד ב-10 באוגוסט 1951 בבוגוטה, בירת קולומביה, למשפחה רבת השפעה פוליטית ותקשורתית. דודו, אדוארדו סנטוס מונטחו, היה נשיא קולומביה מ-1938 ועד 1942, ובן דודו פרנסיסקו סנטוס קלדרון כיהן כסגן הנשיא משנת 2002 עד 2010 תחת אלברו אוריבה ולס. בבעלות המשפחה היה גם "אל טיימפו", אחד מהעיתונים הגדולים במדינה, שאותו ייסדה בשנת 1911, ולימים יעבוד בו סנטוס.
בנערותו למד סנטוס באקדמיה הימית של קרטחנה וב-1973 טס לארצות הברית כדי ללמוד תואר ראשון בכלכלה ובעסקים באוניברסיטת קנזס. בתום לימודיו הוא עמד בראש המשלחת הקולומביאנית לארגון הקפה הבינלאומי שיושב בלונדון. בעודו בבריטניה, השלים תואר שני בכלכלה, פיתוח כלכלי ומנהל ציבורי. לאחר מכן למד תואר שני נוסף במנהל ציבורי בהארוורד. בסיום הלימודים שב לקולומביה והחל לעבוד כעורך ב"אל טיימפו".
עוד בנושא:
בניסיון להציל את הסכם השלום, נשיא קולומביה נפגש עם מתנגדיו
תדהמה בקולומביה: האזרחים דחו את הסכם השלום במשאל העם
סוף ל-50 שנות מלחמה: ממשלת קולומביה והמורדים חתמו על הסכם שלום
תפקידו הפוליטי הראשון של סנטוס היה בשנת 1991, אז מונה לתפקיד שר למסחר חוץ תחת שלטונו של הנשיא ססאר גוויריה טרוחיו. שנתיים לאחר מכן הוא כיהן כממונה על הנשיאות, תפקיד שהתמזג בסופו של דבר לתפקיד סגן הנשיא. היכרותו הראשונה עם FARC הייתה ב-1994, אז הצטרף סנטוס לצוות מתווכים שניסו להביא להסכם שלום עם המחתרת המרקסיסטית שפעלה בקולומביה מאז שנות ה-60.
סנטוס המשיך בקריירה הפוליטית שלו ולקראת סוף שנות ה-90 היה למנהיג המפלגה הקולומביאנית הליברלית. בהמשך, מ-2000 ועד 2002, הוא כיהן כשר האוצר בקבינט של הנשיא אנדרס פסטרנה. ב-2005 ייסד סנטוס את "המפלגה החברתית של האחדות הלאומית", קואליציה של מחוקקים ופעילי מפלגות שונות שתמכו באג'נדה של הנשיא אוריבה, שכללה צעדי צנע וחוקים נוקשים נגד טרור. סנטוס הצטרף לקבינט של אוריבה כשר ההגנה ב-2006.
כשר ההגנה נהג סנטוס ביד קשה במורדים
במהלך כהונתו דווקא הסלים סנטוס את המאבק הצבאי נגד FARC. הוא עמד בראש המשרד כשתקיפה שנויה במחלוקת גרמה למותו של מנהיג בכיר ב-FARC בשטח אקוודור ב-2008. האירוע, שבו נהרג גם אזרח אקוודור, גרם לסכסוך דיפלומטי בין קולומביה לשכנתה מדרום-מערב. כמה חודשים לאחר מכן הוביל סנטוס את המבצע המודיעני "מט" לשחרור 15 בני ערובה שהיו בידי FARC במשך שנים, בהם הפוליטיקאית הקולומביאנית אינגריד בטנקור.
התקיפה באקוודור ושחרור החטופים, לצד מותו מהתקף לב של מייסד FARC, מנואל מרולנדה, במרץ 2008, הנחיתו מכה קשה על ארגון המורדים. מנגד, גם סנטוס חטף מכה קשה כשבאותה שנה נחשף כי כוחות הביטחון, בהם יחידות הצבא, הצבא האזרחי והמשטרה, הרגו מאות אזרחים בטענה שהיו מורדים, כדי לנפח את מניין ההרוגים במאבקים נגד ארגוני הגרילה. סנטוס הדיח עשרות שוטרים וקצינים בשל מעורבותם בכך, אולם ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על השאננות של הממשלה בהעמדה לדין של האחראים לפשע.
בשנת 2009 התפטר סנטוס מתפקידו בקבינט כדי לרוץ לנשיאות המדינה. הוא הבטיח להמשיך במדיניות של אוריבה, שנמנע ממנו על פי החוקה להתמודד על כהונה שלישית. ההבטחה התגלתה כהצלחה, כשסנטוס קיבל 47% מהקולות בסיבוב הראשון של הבחירות שנערך במאי 2010, ובסיבוב השני, שנערך ביוני, הוא זכה ל-69% מהקולות, בניצחון שנחשב למוחץ.
כשנכנס סנטוס לתפקידו, הוא ירש מערכת בריאות ציבורית מושחתת, אבטלה גבוהה ומאבקים עם ברוני סמים וארגוני גרילה. אך בשנה הראשונה לכהונתו שיעור הפופולריות שלו היה גבוה ביותר, הכלכלה צמחה וכך גם התמ"ג, והאינפלציה הייתה בירידה. עם זאת, ב"אקונומיסט" נכתב בשנה שעברה כי "הצמיחה המשמעותית ביותר בכלכלה הקולומביאנית הגיעה משילוב של ייצוא משאבי טבע, בנייה וצריכה פנימית".
אך הישגה הגדול ביותר של ממשלתו של סנטוס היה להביא שוב את FARC לשולחן המשא ומתן. בפעם השלישית בהיסטוריה של קולומביה הממשלה יזמה שיחות שלום ישירות, שהחלו ב-2012 באוסלו והמשיכו בהוואנה בירת קובה. הפתיחה בשיחות הובילה לזינוק בשיעור הפופולריות של סנטוס והוא עמד על 60%.
למרות הפופולריות שלו, תקופה נשיאותו של סנטוס הייתה רצופה בהפגנות, רבות מהן חברתיות או כלכליות הקשורות בחינוך, באבטלה ובאינפלציה. מבקריו טענו כי הוא כשל בהשקעה בתשתיות של תחבורה ותיירות שעשויות היו להיטיב עם הכלכלה.
ככל ששיחות השלום התארכו וגלשו לשנת 2013 מבלי שהוכרזה הפסקת אש דו-צדדית, החלה ביקורת קשה להימתח על הממשלה מצד השמרנים בקולומביה, בהם גם הנשיא אוריבה, שתחתיו כיהן סנטוס בעבר ובמדיניותו הבטיח לדבוק. תמיכת הציבור החלה להתערער כשנחשפו נקודות המחלוקת בהסכם, בהן האפשרויות לחנינה לאנשי הגרילה והשתתפותם במערכת הפוליטית, שכתוב החוקה, וכן קיום משאל עם על הסכם השלום.
בתוך כך, הפכו השיחות לנושא המרכזי במערכת הבחירות לנשיאות ב-2014, אז ניצח סנטוס בסיבוב השני עם 51% מהקולות את יריבו הימני, אוסקר איוון סולואגה. בינתיים, השיחות הניבו הסכמים על שלוש מתוך חמש נקודות מפתח שהיו על סדר היום של שני הצדדים. אך המגעים הופסקו בנובמבר אותה השנה, כשקצין צבא בכיר נחטף על ידי ארגון המורדים. שבועיים לאחר מכן, עם שחרורו, השיחות המשיכו מאותה הנקודה.
ב-20 בדצמבר יזם FARC הפסקת אש חד-צדדית שהחזיקה עד אמצע ינואר 2015. בתגובה לכך, סנטוס, שהתנגד להפסקת אש מצדו עד כינון הסכם השלום, הורה במפתיע למתווכיו לפתוח בשיחות על הפסקת אש דו-צדדית. בינואר הושגה הפסקת האש דו-צדדית הראשונה, ועד ספטמבר 2015 היא קרסה והושגה הפוגה נוספת.
ב-23 בספטמבר 2015, בפגישה בהוואנה בין סנטוס לנציגי FARC, הוכרז כי הצדדים החליטו להגיע להסכם קבע בתוך שישה חודשים. אף ששני הצדדים לא הצליחו להגיע ליעד ב-23 במרץ 2016, ביוני נפגש סנטוס עם מנהיג FARC, רודריגו לונדוניו המכונה טימוצ'נקו, כדי לחתום על הסכם הפסקת אש ועל סיום הסכסוך. לפי ההסכם, לוחמי FARC התחייבו למסור את נשקם למשמורת של האו"ם בתוך 180 ימים ממעמד החתימה.
לאחר המאמצים - העם דחה את הסכם השלום
הרחש בציבור נגד הסכם הפסקת האש גבר ואוריבה החל להשמיע ביקורת נוקבת על מאמציו של סנטוס, ששיעורי האהדה שלו הצמטקו. למרות זאת, הצליח סנטוס לנחול ניצחון זמני כשבית המשפט החוקתי במדינה קבע כי ניתן להביא את ההסכם לאישור האזרחים במשאל עם. ב-26 בספטמבר, בקרטחנה, חתמו סנטוס וטימוצ'נקו על הסכם שלום סופי.
לבסוף, אף שסקרי דעת הקהל הראו תמיכה יציבה בהסכם, אזרחי המדינה החליטו במשאל העם שנערך ב-2 באוקטובר לדחות אותו; 50.21% הצביעו נגד בעוד 49.8% הצביעו בעד. אלה שהצביעו נגד ההסכם חשו כי הוא מקל מדי עם המורדים, שרבים מהם עשויים היו לקבל חנינה במסגרתו. זאת בנוסף לכך שמנהיגי FARC יובאו לטריבונלים זמניים, והעונשים שהם עשויים לקבל יכולים להסתכם בעבודות שירות או כליאה במוסדות שיקום ולא במאסר. עם זאת, למרות המכשול, הממשלה ו-FARC הודיעו כי ימשיכו לכבד את הפסקת האש ויחתרו להשגת הסכם שלום.
היום הוענק לסנטוס הפרס הגדול ביותר שניתן היה לתת לו על מאמציו רבי השנים. רבים מעריכים כי החלטת ועדת הפרס הנורבגית להעניק רק לסנטוס ולא למנהיג המורדים את הפרס הייתה מכוונת. אזרחי קולומביה החליטו לדחות את הסכם השלום במשאל העם משום שחשו כי מדובר בעסקה טובה מדי. הענקת הפרס למנהיג המורדים לא הייתה משכנעת את 0.2% שעליהם לשנות את הצבעתם בעתיד. ייתכן שעצם הענקת הפרס רק לסנטוס - תשכנע אותם יותר, נכתב היום ב"גרדיאן".
ועדת הפרס ניצלה הזדמנות, ימים אחרי שנראה היה שהסכם הפיוס ילך לאבדון בג'ונגל הקולומביאני, לעורר את השלום ולהניע מחדש את התהליך בין הנשיא למורדים. עוד נכתב ב"גרדיאן" כי פרס הנובל לסנטוס הוא בבחינת צידוק למאבק ארוך השנים שבעזרתו עשויים לקרות שני דברים: ראשית, העם הקולומביאני יאשרר את ההסכם, ושנית, העולם יבין כי לא ייתכן שלוקח 52 שנים לפתרון סכסוך.