שלב העדויות במשפטו של החייל אלאור אזריה, שנאשם בהריגת מחבל מנוטרל בפיגוע בחברון במרץ, נמשך היום (ראשון) בבית הדין הצבאי ביפו, עם עדותו של מנכ"ל מד"א אלי בין ושל החייל שנפצע בפיגוע שלאחריו ירה אזריה במחבל.
בעדותו התייחס בין לנוהל הארגון בזירה שבה קיים חשש למטען. "לא ניגשים למפגע עד שהוא לא זוכה או הוסר חשש ממטען", אמר בין בעדותו. עוד אמר בין, כי לאחר האירוע ביצעו תקיר ועדכנו את הנהלים. "עם זאת, עמדנו על כך שיהיה מגע פיזי עם המפגע ולא להסתפק במבט בעת זיכוי הזירה".
לדברי מנכ"ל מד"א, בעקבות האירוע עלו כוחות ההצלה כי אין למשטרה מספיק חבלנים בשטח, והנהלים שונו. "אנחנו רצינו שתהיה הפשטה עד רמת תחתונים", אמר בין, "אבל לבקשת האלוף, ומתוך התחשבות בצנעת המחבל, נסתפק במישוש".
עוד בנושא:
קצין ההנדסה של חטיבת יהודה במשפט אזריה: "הגזרה רוויה במטענים"
סגן הרמטכ"ל לשעבר העיד לטובת אזריה: "דינם של מחבלים למות"
פרופ' היס במשפט אזריה: "כשהקליע פגע במחבל הוא כבר היה מת"
צוות ההגנה כולל את עורכי הדין אילן כ"ץ, אייל בסרגליק, בנימין מלכא וכרמית שחיבר. בעדותו, אישר החייל שנפצע בפיגוע את דבריהם, לפיהם בבית החולים אמר לסגן מפקד הפלוגה כי ניסה בעצמו "להשלים את הנטרול", אך לא הצליח בגלל מעצור בנשק. "אחרי שהמ"מ נטרל אותו הבנתי שהוא לא יקום, אבל אם יש עליו מטען רציתי לוודא שהוא לא יוכל להפעיל אותו".
לגבי הסכנות שעומדות בפני הלוחמים במחסום, אמר: "יש מגע כל הזמן ביננו לבין הפלסטינים. הסכנה העיקרית היא דקירה ואיום מטענים". לטענתו, גם הוא חשש שהמחבלים מחזיקים חגורת נפץ. "היה מחבל עם מעיל וידיים בכיסים. הם התקרבו לעמדה ליד ואני מזהה שמשהו לא בסדר - הם לא עצרו בקו, ניסו להתחמק מהמגנומטר. ברגע שהמ"מ אמר להם לעצור ולחזור אחורה, הם נעמדו והסתכלו אחד על השני. שלחתי יד לנשק, אחד הוציא סכין רץ למ"מ וניסה לדקור אותו. המ"מ תפעל מעצור וירה במחבל. בזמן הזה, שאלתי איפה המחבל השני והרגשתי שתי דקירות בכתף וביד".
בשלב זה, לדבריו ירה במחבל. "הסתובבתי ותוך כדי נפילה אני יורה בו שלושה כדורים והוא בורח. אני חושב שהוא עדיין מהווה סכנה, אולי יפעיל מטען. רץ אחריו תוך כדי תפעול מעצורים", סיפר. "הוא מסתובב אלי חזרה ורץ לכיווני ואני שומע שלוש יריות והמחבל נופל. כיוון שלא ידעתי אם יש עליו מטען או לו לא רציתי לקחת סיכון."ניסיתי לירות בו ולא הצלחתי. ואז, חשבתי שהוא מת ונגשתי לדווח בקשר. באמבולנס שמעתי את הצעקות על המטען והתחלתי להיכנס ללחץ מזה".
לדבריו, הזירה הייתה כאוטית. "אף אחד לא נטל פיקוד על הזירה. אף אחד לא נתן פקודות", סיפר. לאחר מכן נשאל היכן אזריה היה באותה שעה. "הוא עמד לידי אני חושב שהוא הסתובב לכיוון המחבל והסתכל לכיוונו. היה לחץ בזירה".
כמו כן, החייל סיפר כי לאחר האירוע היה אמור לקבל תעודת הערכה בעקבות התמודדותו ופציעתו אך בסופו של דבר ויתרו בצה"ל על הענקת התעודה. "דיברתי עם המח"ט לפני הטקס, שאלתי למה התקבלה החלטה שונה", סיפר. "הוא לא ממש נתן לי תשובה ברורה ואמר שצה"ל קצת קמצן בעניין הזה".
החייל סיפר כי הקשר בינו לבין אזריה קרוב וחזק ביותר. "התגייסנו יחד, עברנו את ההכשרה יחד, עשינו הכול ביחד. הוא אדם מאוד נדיב תמיד אהב לתת, לא משנה מתי ואיך", אמר. "חייל שלא משנה איזו משימה תמיד היה עושה ולא מראה גם שקשה. אדם מאוד ערכי וסובלני".
נשיא המדינה ראובן רבלין, הגיב היום בחשבון הטוויטר שלו למשפט, ואמר כי "המשפט הזה יכול להציב אותנו בפני תהום פעורה, ולא לעמוד רק בפני מדרון חלקלק". לדבריו, "נכדי, שהם חיילים בצבא, שואלים אותי, 'סבא, למי אנחנו צריכים לשמוע? למפקדים שלנו או לכל ההמון? יש לנו צבא מעולה יש לנו מפקדים טובים ביותר רמטכל שאין כמוהו וצריך לשמוע להם ולקבל את החלטותיהם כי אלה חוקי המשחק".
בשבוע שעבר העיד במשפט סרן לירון פסח קצין ההנדסה החטיבתי של החטיבה המרחבית יהודה לטובת ההגנה, והציג את ההנחיות לטיפול באירועים בהם קיים חשש לקיום מטען חבלה בזירה. "הייתי שותף לעשרות זירות מטענים, גזרת יהודה ושומרון רוויה במטעני חבלה. כך עולה גם בהערכות המצב וזה איום הייחוס", אמר פסח בעדותו. "לאחר האירוע הפצנו חידוד של הנוהל להתמודדות עם זירה שבה קיים חשש למטען בגזרה, שכולל הנחייה לסגירתה".
פסח הטיל את האחריות לתפעול זירה שבה קיים חשש למטען על המפקד בשטח. "בסופו של דבר יש מפקד, ואם הוא מעלה חשש למטען אז מזמינים חבלן. הוא מקבל את ההחלטות", אמר. "כוחותינו לא טובים בבידוד המרחב, זו אחת מנקודות התורפה. מאז ומתמיד היה קיים חיכוך בין הכוחות לחבלנים לגבי אחזקת המחבל עד להגעת החבלנים לזירה, לעומת הצורך לפנות אותה כמה שיותר מהר".
(עדכון ראשון: 09:00)