פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי שהבטיח את ביטחון ישראל: אובמה מתפנה להישג האחרון מול נתניהו

      הפגישה ה-14 והאחרונה בין נשיא ארה"ב לראש הממשלה צפויה להיפתח באווירה חיובית על רקע חתימת הסכם הסיוע הנדיב ביותר בהיסטוריה. אך מאחורי דלתיים סגורות, עשויים השניים לשוחח ברצינות על הנושא שבו אובמה מעוניין להותיר חותם טרם עזיבתו - הסכסוך הישראלי-פלסטיני

      אחרי שהבטיח את ביטחון ישראל: אובמה מתפנה להישג האחרון מול נתניהו
      צילום: רויטרס

      (בווידאו - נאום אובמה באו"ם, אתמול)

      בכל פעם שנשיא ארצות הברית וראש ממשלת ישראל נפגשו בשמונה השנים האחרונות, למומחים לשפת גוף והבעות פנים היה די הרבה מה להגיד. בעוד כמה שעות כשברק אובמה ובנימין נתניהו ייפגשו בפעם ה-14, שככל הנראה תהיה האחרונה, המומחים ייאלצו לנתח מפגן נדיר של מתקפת חיוכים. למרות החמיצות והעכירות הנודעת ביחסי השניים, הסכם הסיוע הביטחוני שנחתם בשבוע שעבר מאפשר תמונת סיום מחויכת, שתמתיק במעט את הטעם המריר ולו רק למראית עין. אבל ההיסטוריה רצופת המשברים של נתניהו ואובמה מלמדת שבדרך כלל לא מספיקות כוונות טובות, ושמאחורי הפלאשים של המצלמות מסתתרים זרמים אחרים לגמרי.

      הפגישה, שתתקיים במלונו של הנשיא בניו יורק, צפויה להיות קצרה ותמציתית, וכרגע מתוזמנת לפחות משעה. אחרי התמונות הלבביות של הכרת התודה על הסכם הסיוע, יעלה על השולחן הנושא השני והעיקרי על סדר היום: הנושא הישראלי-פלסטיני. לפני שמונה שנים, בתחילת דרכו, היה זה אחד הנושאים שלגביהם היה אובמה הכי נלהב. אבו מאזן היה שיחת הטלפון הראשונה שהוציא אובמה מהבית הלבן ויום אחרי זה כבר מינה שליח מיוחד לאזור. בפגישה הראשונה עם נתניהו בבית הלבן דרש הקפאה של הבנייה בהתנחלויות, ואחר כך נסע לקהיר ונשא נאום היסטורי שבו ביקש להושיט יד לשלום. במקרה הזה, כנראה, האכזבות כגודל הציפיות. בשתי הקדנציות שלו, תחת שני שרי חוץ – הילרי קלינטון וג'ון קרי – נתן ממשל אובמה פושים גדולים בניסיון להביא את נתניהו ואבו מאזן לשולחן הדיונים, אך נחל כישלון חרוץ.

      לקריאה נוספת:
      אובמה נאם באו"ם: "ישראל יודעת שלא תוכל להחזיק בהתנחלויות לעד"
      88 סנאטורים לאובמה: התנגד להחלטות חד-צדדיות ביחס לישראל
      גולת הכותרת - הפגישה הטעונה עם אובמה: נתניהו יוצא לאו"ם

      נשיא ארצות הברית ברק אובמה, העצרת הכללית של האו"ם, ניו יורק. 20 בספטמבר 2016 (רויטרס)
      פגישה בת שעה. אובמה נואם באו"ם, אתמול (צילום: רויטרס)

      "ישראל צריכה להכיר בעובדה כי אינה יכולה להחזיק בהתנחלויות ולכבוש אדמות של פלסטינים לעד", אמר אתמול הנשיא האמריקני בנאומו האחרון בפני העצרת הכללית של האו"ם, שבו פירט את ההישגים הדיפלומטיים שלו. כאן – הוא נותר ללא הישג. ההתייחסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני אמנם הייתה קצרה במיוחד, אך המסר היה חד, מביע תסכול – ואולי גם מספק אזהרה. בקרבתו של הנשיא ישנם יועצים שסבורים שהחודשים האחרונים בתפקיד הן הזדמנות נדירה להפוך תקליט ולהותיר חותם, והטון המחריף מוושינגטון בסוגיית ההתנחלויות בשבועות האחרונים אינו מבשר טובות לנתניהו, כמו גם ההתקפה החריפה של הבית הלבן על סרטון "הטיהור האתני" שפרסם לאחרונה ראש הממשלה.

      אחרי שאובמה הבטיח את ביטחונה של ישראל בהסכם הסיוע הנדיב ביותר בהיסטוריה חוששים בכירים בירושלים כי הוא יתפנה עכשיו למשימה אחת אחרונה וינסה לקצור הישג בתחום שבו די כשל. מה שכבר זכה להגדרה שגורה כ"הפתעת נובמבר", מתאר תרחיש שבו בתקופת הביניים שבין הבחירות בנובמבר לכניסה של הנשיא החדש לבית הלבן, ירגיש אובמה משוחרר מכבלים פוליטיים ויוכל להתקדם עם מעשה אחרון שיתווה מורשת בנושא הישראלי-פלסטיני.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו גב' שרה נתניהו בשדה התעופה בן גוריון לפני יציאתם לביקור בארצות הברית (לשכת העיתונות הממשלתית , קובי גדעון)
      סרטון "הטיהור האתני" עורר זעם. נתניהו ממריא לארצות הברית (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

      כולם אומרים שאובמה טרם החליט מה, אם ואיך, ואתמול הבית הלבן הבהיר כי הנשיא לא צפוי לקדם תכנית שלום חדשה באזור, אך בממשל בהחלט מאותתים שהנשיא לא פוסל צעדים כלשהם. בשבועות האחרונים עוסקים בכירים ישראליים ואמריקניים במיפוי האפשרויות העומדות בפני אובמה לאותו אקורד סיום. כרגע, המסלולים המרכזיים שעל הפרק הם שניים: נאום נשיאותי שיפרט את הפרמטרים שלפיהם ארצות הברית סבורה שהסכסוך צריך להתיישב, או מהלך במועצת הביטחון. ארצות הברית יכולה ליזום החלטה כזו בעצמה, או לתמוך בהחלטה שייזום גורם אחר במועצה. ההחלטה יכולה להיות גינוי להתנחלויות, או דרמטית יותר – כזו שתניח הצהרה ברורה על נושאים כמו גבולות, ביטחון, פליטים וירושלים לסיום הסכסוך.

      בתווך, רצים תרחישי אימה נוספים, קצת פחות מתקבלים על הדעת, אבל שבכל זאת רצים, כמו יוזמות להטלת סנקציות על ראשי המתנחלים בוושינגטון או שינוי הסדרי המיסוי והמכס של מוצרים מיהודה ושומרון. אך הזירה שהכי מפחידה את נתניהו היא מועצת הביטחון. "החלטת מועצת ביטחון שתלחץ על ישראל רק תקשיח יותר את צעדי הפלסטינים ותהרוג את סיכויי השלום לשנים רבות", אמר במסר וידיאו ששיגר לוועידת אייפא"ק במרץ האחרון. כמה ימים לאחר מכן חתמו 388 חברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים על מכתב לאובמה שבו קראו לא לתמוך בהחלטת מועצת ביטחון. השבוע, בתזמון מעולה – 24 שעות לפני הפגישה עם נתניהו – קיבל הנשיא מכתב דומה, שבו 88 סנאטורים – משתי המפלגות – קראו לו שלא לשנות את מדיניות הווטו המסורתית באו"ם.

      נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי והמועמד הרפובליקני דונלד טראמפ בניו יורק, 20 בספטמבר 2016 (רויטרס)
      תהיה הבעיה שלו? טראמפ עם א-סיסי, השבוע (צילום: רויטרס)

      בימים טרופי קמפיין בחירות לנשיאות אלה, כל איתות על מתיחות עם ישראל עושי להיות פצצת מצרר פוליטית שתשחק לידי דונלד טראמפ והמפלגה הרפובליקנית, ולאובמה אין שום אינטרס לקחת סיכון ולחשוף אותה מראש. לכן, התשובה לחידת נובמבר תתקבל ככל הנראה רק אחרי היוודע התוצאות ב-8 בנובמבר. בנוסף לכך, לזהות המועמד שיגיע לבית הלבן תהיה השפעה מכרעת על כיוון הרוח. "אם טראמפ ינצח, הנשיא ייטה לכיוון של החלטת מועצת ביטחון שתייצר סטנדרט שהנשיא הבא לא יכול לבטל", אמר השבוע יועצו לשעבר של אובמה, דניס רוס, בכנס של עיתון "טיימס אוף ישראל" והעריך כי אם קלינטון תנצח בבחירות, אובמה יהיה קשוב יותר לרצונותיה ותכניותיה.

      בינתיים, בפגישתם היום, ינסה נתניהו לקבל קריאת כיוון על מה צופן העתיד. אחרי שיודה לו ברוחב לב על הסכם הסיוע, הוא ישאף לשכנע את הנשיא שבנושא השני שיושב לו בגרון - אין שום צורך בזעזוע דרמטי. הוא עשוי להיעזר במילותיו של נשיא מצרים עבד-אל פאתח א-סיסי, שנטש אתמול את נאומו הכתוב וקרא "לכתוב דף חדש בהיסטוריה של אזורנו ולנוע לעבר שלום" כדי לחזק את טיעוניו שיש תמורות אדירות באזור שלא כדאי להפריע להן עם תכתיבים ופרמטרים חד-צדדיים. אובמה, ככל הנראה, יקשיב וישמע, ולא בהכרח ישתכנע. בתוך כמה חודשים, זו הרי כבר לא תהיה בעיה שלו.